פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
40/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
ירין ביטון
ערר על החלטת בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.1.2017 במ"ת 25384-10-16 (ע"י כב' השופט
א' פורת
)
בשם העוררת:
בשם המשיב:
עו"ד סיון רוסו
עו"ד דורון נוי
החלטה
1.
ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.1.2017 במ"ת 25384-10-16, במסגרתה התיר למשיב לצאת לחופשה בתנאים לצורך השתתפות בטקס ברית המילה של בנו האמור להתקיים ביום 3.1.2017.
2.
ביום 25.10.2016 הוגש כתב אישום נגד המשיב (וכן נגד אביו ואדם נוסף) המייחס להם עבירות של הריגה, החזקת סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 22.9.2016 התקיימה מסיבת החתונה של המשיב במסעדה באזור התעשייה פרדס חנה, ולקראת סיומה התפתחה קטטה מחוץ למסעדה בהשתתפות מספר אורחים, ביניהם המשיב ואביו וכן המנוח. במהלך הקטטה נכנס האב למסעדה, נטל סכין, חזר בריצה לאזור הקטטה, ודקר את המנוח, כאשר המשיב והנאשם הנוסף, שהיו מודעים לסכין, תקפו את המנוח במקביל. כתוצאה מאחת הדקירות מצא המנוח את מותו. האב מסר את הסכין המגואלת בדם לידיו של אדם נוסף, לי פרץ, וביקש ממנו להסתירה. הנאשמים נמלטו מהמקום ונסעו לביתו של האב, מותירים את המנוח מתבוסס בדמו. בביתו של האב דאגו המשיב ואביו לכבס חלק מהבגדים שלבשו, בעוד לי פרץ ניקה את הרכב כדי להעלים את כתמי הדם של המנוח.
3.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב, ושני הנאשמים הנוספים, עד לתום ההליכים נגדם, לאור חזקת המסוכנות הקמה נגדם בשל העבירות בהן הם מואשמים. מעצרם של הנאשמים הוארך עד מועד הדיון בבקשה, שנקבע ליום 16.1.2017.
4.
בינתיים נולד למשיב בן, וביום 29.12.2016 הגישו המשיב ואביו בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בחיפה ליציאה ממעצר לצורך השתתפות באירוע ברית המילה שעתיד להתקיים ביום 3.1.2017 באולמי קשת באזור התעשייה אור עקיבא. ביום 1.1.2017 התקיים הדיון בבקשה. המדינה התנגדה שלא במסגרת פקודות שב"ס, וכן הציגה מידע מודיעיני המלמד על חשש לשיבוש מהלכי משפט כמו גם על חשש להימלטות מאימת הדין. בית המשפט מצא להיעתר לבקשת המשיב, לאור חשיבות הטקס המדובר עבורו, ולדחות את בקשתו של אבי המשיב. נקבע כי המשיב יוכל לצאת לחופשה ממתקן מעצר קישון ביום 3.1.2017, בין השעות 13:00–19:00, בכפוף לתנאים הבאים: הפקדה במזומן/ערבות בנקאית בסך 100,000 ש"ח על ידי המשיב על מנת להבטיח שישוב לבית המעצר במועד שנקבע ושלא יסטה בדרכו לשם ובחזרה; הפקדת ערבות אישית בסך 50,000 ש"ח על ידי כל אחד מהמפקחים המוצעים לצורך הבטחת פיקוחו על המשיב; בכל שלב של החופשה יהיה המשיב מלווה באחד המפקחים האמורים והסנגור ידווח למזכירות מיד עם חזרת המשיב למתקן המעצר; כן ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ למשיב.
5.
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הגישה המדינה את הערר שלפני. לטענת המדינה, ההיתר ליציאת המשיב לחופשה ניתן שלא בהתאם לפקודת נציבות שב"ס, המאפשרת הוצאת עצור באבטחה לאירוע של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, ובלבד שזו אינה מתקיימת באולם שמחות . לשיטתה, איזון נכון בין רצונו של המשיב להשתתף בטקס ברית המילה של בנו לבין המסוכנות, הכללית והספציפית, הנשקפת ממנו, מחייב את עריכת הטקס בבית מגורים, כאשר המשיב יהיה מלווה על ידי גורם מטעם שב"ס ו/או משטרת ישראל, ועל-פי נוהלי האבטחה המקובלים. לטענת המדינה, המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנות רבה הנשקפת ממנו, אשר לא ניתן להפיגה על ידי מפקחים בלבד. היות שאירועי כתב האישום מלמדים כי אף אירועי שמחה שלו עצמו אינם עוצרים בעדו מביצוע עבירת אלימות, יש צורך בבטוחות על מנת להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו, על אף שמדובר בשמחת ברית המילה של בנו. מסוכנותו של המשיב מתעצמת נוכח המידעים המודיעיניים שהוצגו בבית המשפט קמא, לפיהם המשיב ואביו מנסים בכל מחיר לגרום ללי פרץ, עד תביעה מרכזי, שלא להעיד נגדם, כך שלא ניתן לשקול לשחרר את המשיב ממעצרו, אף למספר שעות, בליווי מפקחים בלבד.
6.
בדיון לפני חזרה באת כוח המדינה על טענותיה האמורות. כן הגישה מסמך מטעם שירות בתי הסוהר ( שב"ס ) המביע הסכמה ליציאת המשיב לטקס ברית המילה בתנאי שהאירוע יתקיים בביתו של המשיב, ולא באולם שמחות, בהשתתפות 10 בני משפחה שיאושרו מראש, ובכפוף לכך שהיציאה תהא בליווי שב"ס ומשטרת ישראל, בהתאם לנהלי שב"ס. מנגד, טען בא כוח המשיב, כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא; כי בית משפט זה אישר בעבר יציאה לאולם אירועים בניגוד לנוהל שב"ס; וכי המידע המודיעיני אינו אמין שכן לי פרץ אינו מפליל כלל את המשיב. עוד נטען כי מדובר באירוע מאוד משמעותי שכן מדובר בברית המילה של בנו בכורו של המשיב. ולבסוף נטען כי למשיב אין עבר פלילי. בתשובה טענה באת כוח המדינה כי המקרים עליהם הצביע בא כוח המשיב אינם דומים לענייננו. כן הוגש גיליון הרשעות קודמות של המשיב.
דיון והכרעה
7.
לאחר עיון ובחינה הגעתי למסקנה כי ערר המדינה בדין יסודו.
8.
כפי שנקבע לא פעם, בפני עציר המבקש לצאת לחופשה מיוחדת לרגל אירוע פתוחים שני אפיקי פעולה - מינהלי ופלילי. במסלול
המינהלי -
על ידי הגשת בקשה לרשויות שב"ס לצאת לחופשה, וככל שבקשתו תסורב הוא רשאי להשיג עליה בדרך של הגשת עתירת אסיר. במסלול
הפלילי
- על ידי פניה לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו (ראו למשל: בש"פ 5874/02 אטיה נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(5) 865 (2002), להלן: עניין אטיה ; בש"פ 6917/12 חבה נ' מדינת ישראל
(21.9.2012), להלן: ענין חבה ). כן הובהר, כי גם אם עציר בחר לפעול במסלול הפלילי כאמור, על בית המשפט לבחון את הבקשה גם על פי נהלי השב"ס בכל הנוגע להוצאת עצירים לחופשות (ענין חבה ; בש"פ 4474/10 לוי נ' מדינת ישראל (10.6.2010)) .
אשר לשיקול הדעת לגוף הענין, נקבע לא פעם כי "חופשה מהמעצר אינה עולה בקנה אחד עם המעצר ועם תכליתו, שהרי מדובר במי שנקבע לגביו שעליו להיות מאחורי סורג ובריח. עם זאת, נקבע כי יש לשקול אישור חופשה בנסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות זאת, אך גם אז החופשה תוענק רק לאחר בחינת הבקשה על ידי גורמי שב"ס ומשטרת ישראל (עניין אטיה; ענין חבה ).
9.
בענייננו המשיב עומד לדין, יחד עם אביו ואדם נוסף, בגין אירוע חמור ביותר בו קופחו על ידם חייו של אדם, בעיצומה של מסיבת החתונה של המשיב. בנסיבות אלה, נוכח המסוכנות האלימה של המשיב, שקיבלה ביטוי באירוע כה חריג זה, עליה נוסף גם המידע המודיעיני האמור לעיל, אין זה מובן מאליו כלל שיש לאפשר למשיב, אף בתנאים מגבילים, לצאת לחופשה מיוחדת לטקס ברית המילה של בנו (השוו ענין אטיה
- שם לא התאפשרה יציאת העורר לאירוע לרגל הולדת בתו, אלא רק לעריכת אירוע בבית הכלא, וכן בש"פ 1585/13 חנינה נ' מדינת ישראל
(4.3.2013) שם אישר בית משפט זה החלטה למנוע מהעורר לצאת ממעצרו לצורך השתתפות בחתונתו הוא ).
מכל מקום, אין כל הצדקה במקרה דנן לחריגה מהותית מנהלי שב"ס לגבי יציאת עציר לאירוע משפחתי כגון זה, כפי שהורה בית משפט קמא, בעיקר לגבי מיקום האירוע ובאשר לליווי הנדרש.
10.
עם זאת, כמצוין לעיל, המדינה מוכנה לאפשר את יציאת המשיב לטקס ברית המילה של בנו, אך זאת בהתאם לנהלי שב"ס, היינו - בתנאי שהאירוע יתקיים
בביתו
של המשיב, ולא באולם שמחות , בהשתתפות 10 בני משפחה שיאושרו מראש, ובכפוף לכך שהיציאה תהא בליווי שב"ס ומשטרת ישראל, בהתאם לנהלי שב"ס. כפי שנמסר על ידי באת כוח המדינה, שב"ס יוכל להיערך להוצאת המשיב בתנאים האמורים ככל שהמשיב יודיע על נכונותו לעמוד בתנאים האמורים
לא יאוחר משעה 08:00 מחר (3.1.2017).
11.
סוף דבר : בכפוף לאמור בפסקה 10 לעיל, אני מקבל את ערר המדינה ומבטל את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.1.2017 במ"ת 25384-10-16 .
ניתנה היום, ד' בטבת
התשע"ז (2.1.2017).
ש
ו פ ט