בש"פ 2114/18 מדינת ישראל נ. עמירם אוליאל

1.

מונחת לפניי בקשה להארכת מעצרו (החמש עשרה) של המשיב ב-45 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ולפי סעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, או עד למתן הכרעה בתפ"ח 932-01-16, לפי המוקדם. ניתנה החלטה על מעצר ביניים והחלטה זו תתייחס לגופה ליתרת התקופה.

כתב האישום מייחס למשיב, יליד 1998, ביצוע עבירות שונות בין יולי 2014 ועד יולי 2015, שעניינן חברות בארגון טרור, קשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני, וארבעה מקרים של הצתה.

2.

הסנגור מתנגד לבקשה. בדיון לפניי הוא עמד על גילו הצעיר של המשיב בזמן ביצוע העבירות והיום, על החריג שבהארכות מעצר כה רבות, ועל העובדה שמרשו נמצא במעצר כבר מעל לשנתיים ממועד הגשת כתב האישום. בנוסף הודגש כי העבירה העיקרית המיוחסת למשיב היא קשירת קשר לביצוע פשע שעונשה המרבי הוא שבע שנים. אומנם הפשע המיוחס בקשירת הקשר הוא רצח, אך המשיב אינו מואשם בכך. עוד צוין כי בתיק העיקרי צפויה להינתן הכרעה במשפט הזוטא ביום 11.6.2018 אך אם עמדת הסנגור לא תתקבל, כי אז ארוכה תהיה הדרך עד לסיום המשפט – המשך פרשת התביעה ופרשת ההגנה.

באת כוח המדינה הדגישה כי התקיימו 31 מועדי הוכחות ונשמעו כמעט 40 עדים במסגרת משפט הזוטא, וכן הושלמו הסיכומים בחודש מרץ, וכאמור הכרעה במשפט הזוטא צפויה להינתן בחודש יוני הקרוב. עוד ציינה את הנזק שגרם המשיב, ואת פוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם ממעשיו על פי עובדות כתב האישום.

3.

שתי אמות המידה בבקשות מעין זו הן קצב שמיעת הראיות ומסוכנות הנאשם. בענייננו המשפט מתקדם, וניכר כי בית המשפט המחוזי עושה מאמץ לקדם את התיק, אך לא ניתן להתעלם מטענת הסנגור לפיה שמיעת הראיות עשויה להתארך זמן רב, אם ההודאות מושא משפט הזוטא תתקבלנה כראייה.

מהצד האחר יש לתת את הדעת למעשים המיוחסים למשיב ומשמעותם לגבי מסוכנותו הפוטנציאלית, על פי הראיות שהוכחו לכאורה. קשירת הקשר שיצאה לפועל הובילה לפיגוע הצתה רצחני על ידי נאשם אחר, בגדרו נהרגו זוג הורים ותינוק, ונפצע קשה תינוק נוסף. צודקת באת כוח המדינה כי לא ניתן להתעלם מהשתייכות המשיב לארגון טרור, מעבירות ההצתה המיוחסות לו, ומתסקירי המעצר שהוזמנו במהלך תקופת המעצר של המשיב, המתארים את המורכבות והקשיים בדבר שחרורו לחלופות שהוצעו.

החלטה מעין זו ניתנת בנקודת זמן מסוימת. בהחלטת הארכת מעצר קודמת הדגיש השופט י' עמית כי: "אף אני סבור, כשופטים שקדמו לי, כי בשלב זה יש להמתין לסיום משפט הזוטא, שנמצא כעת כמעט ביישורת האחרונה, ולהחלטת בית המשפט בנושא זה, ובהתאם לכך לשקול בהמשך את המשך המעצר" (בש"פ 8348/17 מדינת ישראל נ' פלוני (12.11.2017)). הראייה בבקשה זו חייבת להיות קדימה ואחורה, אך כמובן יש להעניק משקל לנקודת הזמן בה ניתנת ההחלטה מושא הבקשה. בעניינו נראה כי הקרבה למתן החלטה במשפט הזוטא בחודש יוני, על רקע ההחלטות שניתנו, מטה את הכף לכיוון קבלת הבקשה הנדונה, ואין מקום בעת הזו להורות על שחרור המשיב. על כן הנני נעתר לבקשה, ומורה במסגרת החלטה זו על המשך מעצרו של המשיב ב-24 ימים נוספים, או עד למתן הכרעה בתפ"ח 932-01-16, לפי המוקדם.