בש"פ 8348/17 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה שתיים-עשרה במספר להארכת מעצרו של המשיב, יליד 1998, ב-45 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בצירוף סעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

1.

כתב האישום : פרטי כתב האישום הובאו בהרחבה בהחלטות קודמות שניתנו בעניין הארכת מעצרו של המשיב (ראו: בש"פ 5859/16 פלוני נ' מדינת ישראל (29.8.2016)) – כאשר האחרונה שבהן היא החלטת השופט ע' פוגלמן מיום 1.10.2017 (בש"פ 7234/17 מדינת ישראל נ' פלוני (1.10.2017)) – ואיני רואה מקום לשוב ולפרטם במסגרת בקשה זו. אציין בקצרה כי ביום 3.1.2016 הוגש נגד המשיב, יחד עם נאשם נוסף (להלן: הנאשם השני ), כתב אישום. לאחר תיקונו, כתב האישום כולל 8 אישומים המייחסים למשיב עבירות שבוצעו במסגרת חברותו בארגון טרור אשר שם לו למטרה, בין היתר, להביא לתבערה ביטחונית על רקע לאומני-דתי.

האישום הראשון מייחס למשיב חברות בארגון טרור; האישום השני והחמור ביותר, מייחס למשיב עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני, בגין מעורבותו בתכנון מעשה הרצח של בני הזוג דוואבשה ובנם התינוק, כמו גם פציעתו החמורה של בנם הנוסף של בני הזוג, במסגרת הצתת ביתם בכפר דומא שבוצעה, לפי המיוחס, על ידי הנאשם השני. האישומים הנוספים מתארים שורת פעולות נוספות במסגרת מעורבותו בארגון טרור, ובכללן הצתות רכבים; הצתת חבילות חציר; ריסוס כתובות בעלות תוכן פרובוקטיבי ומתריס; וניקוב צמיגים של כלי רכב – כולן בשכונות ובכפרים ערביים.

2.

הליכי המעצר : כאמור, עניינו של המשיב הובא בפני בית משפט זה פעמים רבות (ראו מקצתן: בש"פ 3675/17 (23.5.2017); בש"פ 4869/17 (21.6.2017); בש"פ 6109/17 (17.8.2017); ובש"פ 7234/17 הנ"ל). פירוט ההליכים מצוין בהחלטות אלה, ואביא כאן רק את תמציתם. ביום 17.7.2016 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' מרשק מרום ) על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה באשר לכל האישומים – למעט האישום השני – אך בית המשפט קבע כי אף בנוגע לאישום זה קיימות ראיות לכאורה. עוד עמד בית המשפט על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, הנלמדת מנסיבות ביצוע העבירות ומהמניע האידיאולוגי שהוביל לביצוען, כמו גם על העובדה כי תסקיר שירות המבחן לא המליץ על חלופת מעצר. לפיכך הורה על מעצרו, כאמור, חרף עובדת היותו קטין נעדר עבר פלילי אשר נמצא בתנאי מעצר לא קלים.

משלא הסתיים משפטו תוך 6 חודשים, נעתר בית משפט זה ל-11 בקשות קודמות להארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים נוספים, כאשר לחלקן אף ניתנה הסכמת בא כוחו. בהחלטה האחרונה בדבר הארכת מעצרו של המשיב, שניתנה כאמור בבש"פ 7234/17, התייחס השופט ע' פוגלמן להתקדמות משפט הזוטא בעניינו, וקבע כי לאור העובדה שצפויה להתרחש בו התקדמות משמעותית בתקופה הקרובה, יש להמתין עם שינוי מצבו של המשיב ולהותירו במעצר.

3.

ההליך העיקרי : מהלך הדיונים בתיק העיקרי פורט אף הוא בהחלטות הקודמות בעניין הארכת מעצרו של המשיב. בתמצית ייאמר כי לאחר מספר דחיות לבקשת באי כוחם של המשיב והנאשם השני, הליכים מקדמיים ועתירה לגילוי ראיה, כמו גם מספר דחיות לשם הסדרת ייצוגו של הנאשם השני – הגישו הנאשם השני והמשיב מענה לכתב האישום בתאריכים 26.10.2016 ו-15.11.2016, בהתאמה. ביום 21.11.2016 החלה שמיעת הראיות בהליך זוטא.

מאז שניתנה ההחלטה האחרונה על הארכת מעצרו של המשיב, התקיים הדיון שנועד לסיום פרשת ההגנה ביום 1.10.2017. בדיון זה נשמעה, לבקשת ההגנה, עדותו של עד תביעה שהעיד זה מכבר. ב"כ המשיב ביקש להגיש חוות דעת מומחה, ובית המשפט קבע כי זו תוגש עד ליום 22.10.2017 וכי הדיון יידחה ליום 8.11.2017 במידה שתרצה המבקשת לחקור נגדית את העד.

נכון לעת הזו, התקיימו במסגרת משפט הזוטא 29 מועדי הוכחות, ונשמעו 32 עדי תביעה ו-3 עדי הגנה. נקבע מועד לסיום שמיעת ההוכחות עד ליום 8.11.2017, וכן נקבעו מועדים להגשת סיכומים לימים 12.11.2017, 12.12.2017 ו-31.12.2017. מועד להשלמת סיכומים בעל-פה נקבע ליום 21.1.2018, ונותר על כנו למרות דחיית מועד סיום פרשת ההגנה. מכאן הבקשה שבפנינו.

4.

איני רואה להאריך בדברים, ואומר בקצרה כי מאז החלטתו האחרונה של השופט פוגלמן, הנזכרת לעיל, איני סבור כי חל שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להטות את הכף להעדפתה של חלופת מעצר. אף אני סבור, כשופטים שקדמו לי, כי בשלב זה יש להמתין לסיום משפט הזוטא, שנמצא כעת כמעט ביישורת האחרונה,

ולהחלטת בית המשפט בנושא זה, ובהתאם לכך לשקול בהמשך את המשך המעצר.

5.

אני נעתר אפוא לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב

ב-45 ימים החל מיום 9.11.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 932-01-16 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.