פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2124/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
העורר:
אברהם (אבי) לוקר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ב' שגיא) במ"ת 25166-07-15 מיום
22.2.2016
תאריך הישיבה:
ז' באדר ב' התשע"ו
(17.3.2016)
בשם העורר:
עו"ד ירוסלב מץ; עו"ד ענבר דיין
בשם המשיבה:
עו"ד קרן רוט; עו"ד נתנאל בוג'ו
החלטה
לאחר שבחנתי את נימוקי בית המשפט המחוזי, ושמעתי את טיעוני הצדדים בהתייחס לתשתית הרחבה שהונחה לפניי, הן בכתב הערר המפורט על נספחיו, הן במהלך תשובת המדינה בדיון בעל פה, לא שוכנעתי כי הונחה עילה להתערבותי בהחלטת בית משפט קמא.
הבקשה לעיון חוזר הוגשה 5 חודשים לאחר החלטה שאימצה את הסכמת הצדדים. כפי שמציין בית המשפט המחוזי – והדברים עולים גם מהחומר שהוגש לי – נתוני הבסיס שעל יסודם ניתנה הסכמת הצדדים לא השתנו.
לכך יש להוסיף כי מראש היה נהיר לצדדים כי מדובר במשפט מורכב שיארך זמן רב.
כפי שנפסק, למונח "חלוף הזמן" יש ליתן פרשנות גמישה אשר משתנה בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה (ראו בש"פ 5090/15 מוראד חטיב נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (30.7.2015)).
נתוניה הפרטניים של הפרשה שלפניי, שעומדים בבסיס הסכמת הצדדים ולא השתנו בפרק הזמן שחלף, מצביעים על כך כי בענייננו פרק זמן של 5 חודשים ממועד ההחלטה המוסכמת עד למועד הגשת הבקשה, אכן אינו יכול להיחשב כחלוף זמן המצדיק בקשה לעיון חוזר.
בנסיבות אלה, אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, ז' באדר ב
התשע"ו (17.3.2016).
ש
ו פ ט