בש"פ 2139/09 אימן אבו קרו נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת ר' יפה-כ"ץ) שלא לפסול עצמו מלדון בהליך פלילי המתנהל נגד המבקש. בקשת הפסלות התבססה על הטענה כי כב' השופטת ר' יפה-כ"ץ וחשפה לחומר הראיות שבתיק החקירה, במסגרת טיפולה בערר שהגישה המשיבה על החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשת המשיבה להאריך מעצרו של המבקש לצרכי חקירה. נטען כי במהלך הדיון בערר עיינה כב' השופטת בחומר הראיות ואף בתמונות של המתלוננת, ובעקבות כך קיבלה את הערר והורתה על הארכת מעצרו של המבקש לצורכי חקירה. בקשת הפסלות הוגשה כחודשיים לאחר הקראת כתב האישום. בדחותה את בקשת הפסלות ציינה כב' השופטת כי דעתה לא ננעלה באשר לאשמתו או חפותו של המבקש ואין לה כל ספק כי תוכל לדון בתיק זה על יסוד אותן ראיות שיובאו בפני ההרכב וכל הערה שהייתה נכונה לשלב הארכת המעצר לצרכי חקירה לא תשפיע בעניין. בשולי ההחלטה צוין כי הייתה זו גם דעתו של הסנגור ומכאן השיהוי בהגשת בקשת הפסלות.

2.

ההחלטה בבקשת הפסלות ניתנה ביום 22.1.2009 במעמד הצדדים. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 8.3.2009. נטען בה כי ביום 19.2.2009 התפטר סנגורו הקודם של המבקש ותחתיו התמנו באי-כוחו הנוכחיים. בבקשה, שהוגשה על-ידי באי הכוח החדשים, נטען כי בקשת הפסלות צודקת וכי ראוי להעביר את הדיון להרכב שופטים שאינו כולל את כב' השופטת ר' יפה-כ"ץ. המשיבה מתנגדת לבקשה, בטענה כי עצם החלפת ייצוג אינה מהווה נימוק המצדיק הארכת מועד. המשיבה סבורה כי אין הצדקה לעיכוב בהגשת הערעור, שבמקרה הנוכחי נראה כוויתור מכוון על זכות הערעור, וכי סיכויי הערעור להתקבל אינם טובים.

3.

לאחר שעיינתי בעמדות בעלי הדין באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה. המועד להגשת ערעור פסלות בהליך פלילי הינו חמישה ימים. המבקש איחר למעלה מחודש ימים בהגשת ההליך. אין חולק כי מדובר באיחור משמעותי, במיוחד בשים לב לכך שמדובר בערעור פסלות שצריך להתברר במהירות האפשרית. ככלל, ננקט משנה זהירות ואף צמצום מסוים בהיעתרות לבקשות להארכת מועד המוגשות במסגרת ערעור פסלות (השוו, בש"א רוה נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 11.6.2008)). יחד עם זאת, כאשר עסקינן בערעור פסלות במסגרת הליך פלילי לא נדרש "טעם מיוחד" להארכת מועד. הארכת מועד מותנית בהתקיים טעם ממשי המניח את הדעת (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.7.2006)).

4.

הטעם עליו מבוססת הבקשה דנן הוא חילופים שארעו בייצוגו של המבקש. דומה כי בניגוד לעמדת הסנגור הקודם, סבורים המבקש וסנגוריו הנוכחיים כי קיימת עילת פסלות לגבי כב' השופטת ר' יפה-כ"ץ. במצב דברים זה יש ליתן משקל נכבד לזכותו של המבקש למצות את זכות הערעור, זכות שלא מוצתה בעבר ככל הנראה בשל חילוקי דעות בינו לבין סנגורו הקודם. המשיבה, מנגד, לא הצביעה על פגיעה באינטרס הציפיות שלה לסופיות הליך הפסלות ולא טענה כי האיחור גרם לקושי בניהול הדיון בערכאה הדיונית. יצוין כי דיון ההוכחות בבית המשפט המחוזי נדחה ממילא, לאור בקשת ההגנה מהפרקליטות לבצע השלמת חקירה. בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה כי הסבריו של המבקש לעיכוב בהגשת הערעור מקימים טעם ממשי המניח את הדעת, בגינו ראוי להאריך את המועד להגשת הערעור.

הבקשה מתקבלת אפוא. כתב הערעור יקובל לרישום במזכירות בית המשפט. החלטה זו תישלח לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.