בש"פ 2148/01 אביב בן יקיר נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום באילת בעבירת איומים (ת"פ 1921/99). עם הגשת כתב-האישום לבית-המשפט ביקשה המדינה על מעצרו עד תום ההליכים, ולאחר הליכים לא מעטים שלא אעמוד עליהם בפרוטרוט, הורה בית-המשפט המחוזי בבאר שבע, ביום 8 במארס 2001, כי העורר ימשיך להיות משוחרר ממעצר - כפי שנקבע כבר קודם לכן - בכפוף לשני תנאים אלה, דהיינו: נאסר עליו ליצור קשר עם עורך-דין סגל ונאסר עליו ליצור קשר עם אחיו, עדי בן-יקיר, למעט באמצעות צד שלישי, לצורך ניהול ענייניו השוטפים. עוד הוסיף בית-המשפט המחוזי וקבע, כי העורר יהא רשאי לפנות בשגרי-פקסימיליה או במכתבים הממוענים אל עורך-דין סגל או אל אחיו, אך זאת אך ורק בקשר לזכויותיו כבעל מניות בחברות בהן יש לו מניות.

על החלטה זו הערר שלפניי, ומבין שלל הסעדים שהעורר מבקש כי יינתנו לו רק אחד הוא לעניין. הסעד הוא זה, כי תבוטלנה המגבלות שהוטלו עליו לעמוד בקשר, ככל שיאבה, עם עורך-דין סגל ועם אחיו, מר עדי בן יקיר.

במהלך הדיון לפניי הסתבר לי כי משפטו של העורר מתנהל כסדר, והעורר לא עלה בידו לשכנעני כי הותרת התנאים המגבילים על כנם יש בה כדי לפגוע בו למעלה מן המידה הדרושה.

עיינתי בכל החומר הרב שנצבר בתיקים שלפניי, והחלטתי כי אין הצדק להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

הערר נדחה.

היום, י"ד באייר תשס"א (7.5.01).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

01021480. G06

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו

בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444