בש"פ 2213/97 זיתוני אורלי נ. מדינת ישראל

נגד העוררת וארבעה נאשמים נוספים הוגש כתב אישום, בו הואשמו בקשירת קשר לייבוא סם ובייבואו.

על-פי המתואר בכתב האישום, הנאשמים קשרו קשר לייבא סם מסוג קוקאין לישראל. במסגרת הקשר, הנאשם 1, בן-זוגה של העוררת, רכש במכסיקו, יחד עם נאשם 4, שלושה עשר ק"ג סם מסוג קוקאין, והשניים שלחו את הסם טמון ברהיטים ובאביזרים שונים במכולה שנשלחה לארץ.

כפי שעולה מהראיות, העוררת הייתה אמורה להיות אשת הקשר בין נאשם 1 לבין שותפיו בארץ בעת היותו במכסיקו לשם השגת הסם, והוטל עליה על-ידי נאשם 1 לברר עם עמיל מכס כיצד ניתן לשחרר את המכולה.

לטענת התביעה, כאשר התקשרה העוררת עם עד המדינה בשליחות נאשם 1 היא העדיפה לדבר עמו מטלפון ציבורי, משום שהייתה מודעת לטיבה של העסקה בה היא מעורבת. המכולה נשלחה ארצה תוך שימוש בשם בדוי. בסמוך לחשיפת הפרשה פנתה העוררת למשרד הפנים ושינתה את שמה לאותו שם בדוי, כדי שתוכל לשחרר את המכולה מהמכס. כעבור שלושה ימים, מיד לאחר מעצרו של נאשם 1, שבה העוררת למשרד הפנים וביקשה לשוב ולהיקרא בשמה שלה.

בא-כוחה של העוררת לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, ואף לא על קיומה של עילת מעצר. טענתו לפני הייתה, כי חלקה של העוררת בפרשה הוא שולי, וכי היא נגררה למעשה בעקבות יחסיה עם נאשם 1. הוא טען כי עתה, לאחר שנאשם 1 נעצר, אין כל חשש שתמשיך להיות מעורבת בפעילות עבריינית הקשורה לסמים.

אכן, חלקה של העוררת נראה קטן מחלקם של שותפים אחרים לקשר הפלילי. ואולם, הראיות מצביעות לכאורה על מעורבות ממשית של העוררת משך תקופה ארוכה, תוך נטילת חלק בסיוע להצלחת המבצע. כפי שהצביעה באת-כוח התביעה, ניתן ללמוד גם מפרשה נוספת אשר בגינה הועמדה העוררת לדין באותו כתב אישום, כאשר נעצרה באילת ביחד עם נאשם 1 ובמכוניתם 0.36 גרם של סם מסוג קוקאין ושבעה כדורי אקסטזי, כי העוררת מעורה בעולם הסמים.

מדובר בפרשיה חמורה ביותר, לנוכח כמות הסם העצומה שהחבורה תכננה לייבא ארצה. מן האמור עולה לכאורה, כי העוררת היוותה חוליה פעילה בניסיון להחדיר את הסם ארצה. העובדה שחלקה של העוררת בפרשה כרוך ביחסיה עם נאשם 1, אין בה כדי לגרוע מהיותה של העוררת נגישה לעולם הסמים ולפעילות העבריינית, ואין בה כדי לבטל את החשש הממשי שהעוררת תשוב לעסוק בפעילות הקשורה להפצת סמים מסוכנים בהיותה משוחררת ממעצר. כפי שציין חברי, כב' השופט חשין, בבש"פ 2306/95 חג'בי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם):

"אכן-כן: העוררת לא הייתה מראשי הכנופיה. היא הייתה חברתו של אחד הראשים הגדולים, ואני נכון להניח כי 'נגררה' אחריו. ואולם לעניין זה של מסחר בסמים, גם מי שאינו אלא בורג קטן במכונה הרעה, גם הוא מהווה סכנה לציבור".

(השוו גם בש"פ 5212/94 מדינת ישראל נ' אברג'יל (טרם פורסם)).

לפיכך, משקמה עילת מעצר, לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

לא התעלמתי מן העובדה, כי מדובר באם חד-הורית לילדה כבת 10 שנים, אך בנסיבות העניין, לאור החשש לשלום הציבור, אין בכך כדי להטות את הכף ולהצדיק חלופת מעצר (השוו, למשל, ב"ש 443/86 סוסטר נ' מדינת ישראל

(טרם פורסם); בש"פ 2714/92 עבדו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 5834/91 בן שושן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

לא למותר להוסיף, כי באת כוח המדינה ציינה בפני שניתן יהא לקבוע מועדים לשמיעת המשפט בחודשים הקרובים, וכי יש סיכוי סביר שהמשפט יסתיים תוך תקופה קצרה יחסית.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערר ומאשרת את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה תישאר העוררת במעצר עד תום ההליכים.