בש"פ 2225/22 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

ענייננו בבקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים לפי

סעיף 62

לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.

נגד המשיבים וארבעה נוספים (להלן: הנאשמים הנוספים , וכולם ביחד: הנאשמים ) הוגש כתב אישום ביום 5.7.2021, שתוקן ביום 22.12.2021 (להלן: כתב האישום ). בתמצית ייאמר, כי כתב האישום מתאר שורה ארוכה של אירועים שבהם בעלו הנאשמים וכן אחרים שזהותם אינה ידועה את המתלוננת, קטינה ילידת 2007, בזה אחר זה ולעיתים האחד בנוכחות האחר, שלא בהסכמתה החופשית; המעשים בוצעו לאורך תקופה של כשנה וחצי, בין נובמבר 2019 ליוני 2021, בעת שהייתה המתלוננת בת 13 עד 14 שנים. כתב האישום מתאר מספר אירועים שונים בתוך התקופה האמורה, שבהם התבצעו לכאורה המעשים, כאשר בכל אחד מהאירועים המתוארים נכחו איזה מן הנאשמים. בגין אירועים אלה מיוחסות למשיב 1 (הוא הנאשם 4 בכתב האישום) ארבע עבירות אינוס; למשיב 2 (הוא הנאשם 6 בכתב האישום) חמש עבירות אינוס; למשיב 3 (הוא הנאשם 7 בכתב האישום) שתי עבירות אינוס; ולמשיב 4 (הוא הנאשם 8 בכתב האישום) עבירת אינוס אחת. נוסף על כך למשיב 8 מיוחסת עבירת איומים במהלך אחד מאירועי הבעילה.

נוסף על עבירות אלה, למשיב 1 מיוחסות עבירות של מעשים מגונים, איומים, והפצת סרטון לפי סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, זאת בגין אירוע שבו על פי הנטען הורה למתלוננת לצלם סרטון וידאו שלה בעירום כשהיא מבצעת בעצמה מעשים מיניים, תוך שהוא מאיים עליה שאם לא תעשה כן יפגע בה, ולאחר מכן הפיץ את הסרטון לחברו.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר הנאשמים עד תום ההליכים. בהחלטה מיום 19.8.2021 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס למשיבים, והורה על עריכת תסקירי מעצר בעניינם. תסקירי המעצר הוגשו ביום 6.10.2021 (בעניינם של המשיבים 4-3), 24.10.2021 (בעניינו של המשיב 2) ו-16.11.2021 (בעניינו של המשיב 1); שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורו של מי מהמשיבים, תוך שעמד על דפוסים בעייתיים בתחום המיני שהפגינו המשיבים ועל כך שקיימת רמת סיכון אצל כל אחד מהמשיבים להישנות התנהגות פוגענית לרבות בתחום עבירות המין. שירות המבחן אף התייחס לחלופת המעצר המוצעת עבור כל אחד מהמשיבים, ומצא לגבי כולם שאין בחלופת המעצר המוצעת כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת מהם. שניים מהתסקירים התייחסו אף למצבה של המתלוננת, ששהתה באותה עת במקלט לצורך הגנה; בתסקירים פורט כי המתלוננת נתונה בחרדה גבוהה וחוששת לחייה, כי קיבלה איומים מצד אחדים מהנאשמים ובני משפחותיהם, וכי ניתן להעריך שמצבה הנפשי יורע אם תדע שהנאשמים משוחררים.

ביום 10.10.2021 התקיים דיון בעניינם של המשיבים 3 ו-4 שבו מסרו באי-כוחם את הסכמתם למעצרם עד תום ההליכים, ובית המשפט המחוזי הורה על מעצרם בהתאם. בשתי החלטות נוספות מיום 25.10.2021 ומיום 17.11.2021 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים 2 ו-1, בהתאמה, תוך שעמד על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהם כעולה מתסקירי שירות המבחן וכפי שזו נלמדת מהמעשים החמורים המתוארים בכתב האישום.

להשלמת התמונה, יצוין ביחס לנאשמים הנוספים, כי הנאשמים 3-1 שהיו קטינים בעת ביצוע חלקם של המעשים המיוחסים להם, שוהים כיום במעונות נעולים של חסות הנוער. הנאשם 5, שעודנו קטין, שוהה במעצר בית; זאת בהתאם להחלטה מיום 19.9.2021 ב-בש"פ 6170/21 (השופט ע' גרוסקופף ), שבה נקבע כי בעניינו של נאשם 5 קיימת חולשה ראייתית מסוימת המצדיקה את השמתו בחלופת מעצר בקהילה חלף מעון נעול.

4.

הבקשה הנדונה היא כאמור בקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים. בדיון שהתקיים לפניי טען בא-כוח המבקשת כי על מסוכנותם של המשיבים ניתן להסיק מן המיוחס להם בכתב האישום, המתאר מעשי אונס בקטינה שהייתה בת 13 וחצי בתחילת המעשים והם נמשכו למעלה משנה; עוד הפנה לתסקירים שנערכו בעניינם של כל ארבעת המשיבים, שהיו שליליים בעיקרם והצביעו על רמת הסיכון הנשקפת מהם, וכן שללו את חלופות המעצר שהוצעו על ידי כל אחד מהמשיבים. אשר לקצב התקדמות ההליכים בתיק העיקרי, בא-כוח המבקשת עמד על כך שהסתיימה עדותה הראשית של המתלוננת וכעת התיק מצוי בשלב חקירתה הנגדית, כאשר נחקרה כבר על ידי שניים מתוך שמונת הסניגורים; אלא שלדיון האחרון ביום 30.3.2022 המתלוננת לא התייצבה בשל הידרדרות במצבה הנפשי, והמבקשת הודיעה לבית המשפט המחוזי כי מטעם זה גם לא תתייצב לדיון הקבוע ליום 13.4.2022. בא-כוח המבקשת הבהיר שקבועים עוד 11 מועדי הוכחות בחודשים אפריל עד יולי, וכי הצפי הוא שהמתלוננת תמשיך להעיד לאחר שמצבה הנפשי יתייצב.

באי-כוח המשיבים כולם עמדו על כך שאין צפי נראה לעין לסיום ההליך, שכן שישה סניגורים נוספים עתידים לחקור את המתלוננת; ועל אף שקבועים מספר דיונים בתקופה הקרובה יחסית, משך כל דיון הוא קצר לנוכח הקושי של המתלוננת להעיד. מעבר לכך העלו באי-כוח המשיבים ספקות ביחס לשאלה, אם ומתי תשוב המתלוננת להעיד לאחר שלא הגיעה לדיון הקודם. נוסף על כך טענו באי-כוחם של המשיבים 2, 3 ו-4, כי למרשיהם מיוחסות עבירות אינוס בודדות שהתרחשו על פי כתב האישום בפברואר 2021 וביוני 2021, ומכאן שאי אפשר להתייחס אליהם כמי שביצעו מעשי אינוס רבים לאורך כל התקופה המתוארת בכתב האישום, כפי שמציגה המבקשת. בהקשר זה העירו באי-כוח המשיבים כי הנאשמים הנוספים בתיק, שחלקם בכתב האישום גדול יותר ושלושה מהם בגירים כיום, שוהים בחלופות מעצר, בעוד המשיבים כאן עצורים מאחורי סורג ובריח ללא שסיום ההליך נראה באופק.

5.

לאחר שעיינתי בכתובים ושמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים, הגעתי לכלל דעה שדין הבקשה להתקבל. על מסוכנותם של המשיבים מעידים, ראשית דבר, המעשים החמורים המיוחסים להם בכתב האישום, וכך עולה גם מהתסקירים שהוגשו בעניינם לבית המשפט המחוזי. וזאת יש לומר, מסוכנותו של כל אחד מהמשיבים נלמדת מהמעשים הפרטניים המיוחסים לו, ואין נפקא מינה אם כתב האישום מייחס מעשים נוספים, חמורים יותר או רבים יותר, לנאשמים אחרים – חלקו של כל אחד מהמשיבים במסכת האירועים מלמד על מסוכנותו כשלעצמו.

בהתייחס לקצב ניהול ההליכים, קצב התקדמות ההליך הוא משביע רצון, כאשר נכון לעכשיו קבועים 11 דיוני הוכחות בחודשים הקרובים. אמנם, באי-כוח המשיבים סבורים שאף את חקירתה הנגדית של המתלוננת לא ניתן יהיה לסיים בתוך מועדים אלה, וגם בא-כוח המבקשת הסכים בדיון שנערך לפניי שאין אפשרות לחזות מתי תסתיים העדות. אך אין בכך כדי להטות את נקודת האיזון לעבר שחרורם של הנאשמים לחלופת מעצר בשלב זה. כבר נפסק שבהחלטות בנוגע למעצר כאשר מדובר בעבירות מין, לא כל שכן עבירות מין בקטינות, על בית משפט לשקול את השפעת שחרורו של נאשם לחלופת מעצר על מצבה הנפשי של המתלוננת, ובתוך כך את השלכות השחרור על יכולתה ונכונותה של המתלוננת להעיד באופן חופשי וללא מורא ( ראו מני רבים: בש"פ 2041/22 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 5 (1.4.2022); בש"פ 6958/19 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 13 (30.10.2019); בש"פ 7329/15 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 20 (10.11.2015)). כפי שנמסר על ידי בא-כוח המבקשת בדיון שנערך, ואף מתואר בהרחבה בתסקירים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, המתלוננת אכן שרויה במצוקה, והעדות קשה עליה; ולא מן הנמנע שמצבה הנפשי יורע אם ישוחררו המשיבים. לעת הזאת, איני סבורה שניתן לשחרר מי המשיבים לחלופת מעצר, למצער עד שתסתיים עדות המתלוננת.

באשר לטענות שהועלו הנוגעות לנאשמים הנוספים וחוסר האחידות בינם ובין המשיבים כאן. ייאמר כי לא הוצגו מכלול הפרטים הנוגעים לסטטוס שבו נתונים ארבעת הנאשמים האחרים, ואיני נדרשת לנסיבות שבהן הורה בית המשפט המחוזי על השמתם בחלופת מעצר; אך יושם לב שהם היו קטינים בעת ביצוע המעשים המיוחסים להם, וייתכן שהיה בכך כדי להשליך על רמת הסיכון הנשקפת מהם, וכן על השיקולים הפרטניים שנשקלו בעניינם. עוד יוער כי שלושה מהם שוהים כעת במעון נעול, שהוא חלופת מעצר מוסדית הדוקה יותר מאשר חלופת מעצר בקהילה כפי שהמשיבים מבקשים; רק נאשם 5 שוהה במעצר בית, וזאת לאחר שהתקבלה בעניינו החלטה פרטנית בקשר עם חומר הראיות הקיים נגדו באופן ספציפי. בנסיבות אלה איני מוצאת כי יש במצבם של הנאשמים הנוספים כדי לשנות מהמסקנה שאליה הגעתי בנוגע למי מהמשיבים.

6.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת, ומשכך אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים, החל מיום 5.4.2022 או עד למתן פסק דין ב - תפח"ע 8148-07-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.