בש"פ 2226/20 מדינת ישראל נ. ראובן דדון

נגד המשיבים (העוררים בבש"פ 2295/20) הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות רצח בכוונה תחילה, ניסיון רצח ועבירות בנשק. בבקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ) בעניינם של המשיבים 1 ו-2 שנשמעה ביום 14.1.2020, האריך בית משפט זה (כב' השופטת ע' ברון ) את המעצר כמבוקש. לצד האמור קבע:

"בד בבד ובלא לטעת ציפיה אצל מי מהמשיבים, אני מורה על עריכת תסקיר שירות מבחן לכל אחד מהמשיבים שבמסגרתו ייתן דעתו לאפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני ולמפקחים שיוצעו, כאשר הטענות כולן שמורות לצדדים. תסקיר יינתן בתוך 30 ימים מהיום, שאז וככל שבאי כוח הצדדים יסברו שיש לכך מקום, יוכלו לפנות בבקשה לעיון חוזר. ויודגש כי אין באמור כדי להביע עמדה כלשהי לגבי סיכוייה של בקשה כזאת אם תוגש, ובית המשפט יכריע בה כחוכמתו" (להלן: ההחלטה הקודמת ).

בעקבות האמור הוגשו תסקירים של שירות המבחן בהתייחס לכל אחד מהמשיבים אשר עמדו על הסיכון הנשקף מהם

ולא באו בהמלצה על מעצר בפיקוח אלקטרוני. התסקירים נידונו במסגרת בקשה לעיון מחדש על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' סילמן ) אשר עמד בפירוט על קביעת התסקירים בדבר רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מהמשיבים והסיכוי להימלטות מאימת הדין. בנסיבות אלה נדחתה בקשת המשיבים להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני.

לפניי בקשה שלישית (בעניינם של המשיבים 1 ו-2) וחמישית (בעניינו של המשיב 3) להארכת המעצר על פי סעיף 62 לחוק כאמור, וערר המשיבים על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה

לעיון חוזר,

שנשמעו לפניי במאוחד עקב הזיקה ההדוקה בין השאלות השנויות במחלוקת בשני ההליכים. המדינה מבקשת להאריך את המעצר בהינתן המסוכנות הנשקפת מהמשיבים והחשש להימלטות מהדין. המשיבים מצידם מבקשים להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני ועל הגשת תסקירים משלימים לעניין זה. להשקפתם, החלטת בית המשפט המחוזי חורגת מהמתווה שנקבע בהחלטה הקודמת ויש בה משום עקיפת החלטה זו. גם בקשת המדינה כוללת לטעמם רכיבים שכבר נשקלו בהחלטה הקודמת.

עוד הם מוסיפים כי מאז ההחלטה הקודמת ההליך לא התקדם די הצורך ונשמעו עדים מעטים. לטעמם, מדובר בהליך מורכב שאין צפי לסיומו. בהינתן חלוף הזמן, עברם הנקי של המשיבים 1 ו-2 ומצב החירום הקיים, בשלה השעה, לטענתם, להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני ולמצער על הגשת תסקירים משלימים; עוד נתבקש ביטול החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה.

שקלתי את טיעוני הצדדים.

בראשית הדברים יש להדגיש כי ההחלטה הקודמת, שלמען הסר ספק צוטטה במלואה בחלקה הרלבנטי, לא קבעה מסמרות בשאלת המעצר בפיקוח אלקטרוני וטענות הצדדים כולן נשמרו להם; זאת תוך הדגשה שאין בה כדי לטעת ציפייה אצל מי מהמשיבים.

אכן, אין מחלוקת כי מדובר בתיק מורכב שיידרש פרק זמן ארוך עד לסיומו. לעת הזו התקיימו 22 ישיבות הוכחות ונשמעו 25 עדי תביעה. בשלב זה קבועים 13 מועדי הוכחות

נוספים, 11 מהם תוך תקופת הארכת המעצר המתבקשת החל מיום 1.6.2020. אין לצאת מנקודת מוצא בשלב הנוכחי כי דיונים אלה לא יתקיימו בשל מצב החירום הרפואי.

מסוכנותם של המשיבים היא גבוהה והיא נלמדת מהמיוחס להם בכתב האישום: שימוש בסכינים ובנשק חי כדי לגרום למותו של המנוח תוך נקיטת אלימות ברמה גבוהה. קיים סיכון ממשי להימלטות מהליכי משפט בין היתר נוכח העובדה שמשיב 3 נמלט לפרק זמן של כעשרה חודשים מיום האירוע ועד שהסגיר עצמו,

בעוד שהמשיבים 1 ו-2 היו בבריחה במהלך תקופה של למעלה משנה.

בהינתן המכלול, ומבלי שנעלמה מעיניי מורכבות התיק והצפי להתמשכותו, לא מצאתי כי שונתה נקודת האיזון במידה המצדיקה את מעצר המשיבים בפיקוח אלקטרוני. אף לא מצאתי כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי, שלא ראה להיעתר לבקשה למעצר בפיקוח אלקטרוני בהינתן הסיכון הנשקף מהם, ותסקירי שירות המבחן שלא באו בהמלצה בהקשר זה.

אני דוחה אפוא את ערר המשיבים ומאריך את מעצר המשיבים 1 ו-2 החל מיום 9.4.2020 בתשעים ימים. כמו כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב 3 החל מיום 13.5.2020

ב-57 ימים, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 29407-01-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.