בש"פ 6611/20 מדינת ישראל נ. ראובן יחיה דדון

בקשה חמישית (בעניינם של המשיבים 1 ו-2) ושביעית (בעניינו של המשיב 3) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) בתשעים ימים, החל מיום 6.10.2020 או עד מתן פסק דין בתפ"ח 29407-01-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

1.

אופן השתלשלות האירועים בעניינם של המשיבים פורט בהחלטתו של השופט נ' סולברג מיום 20.3.2019 (בש"פ 1519/19) בגדרה נדחה ערר המשיבים על ההחלטה להאריך מעצרם עד תום ההליכים. בתמצית, מיוחסים למשיבים עבירות רצח בכוונה תחילה, ניסיון לרצח, ועבירות של החזקה, נשיאה והובלה של נשק, כאשר עשו שימוש בסכינים ואקדח בכוונה לגרום למותו של אביעד בן סימון ז"ל (להלן: המנוח ) וחבריו. ממעשי המשיבים נפצע המנוח שלושה פצעי ירי ושבעה פצעי דקירה, אשר גרמו למותו. יצוין, כי המשיב 3 נמלט לפרק זמן של כעשרה חודשים מיום האירוע ועד שהסגיר עצמו, ואילו המשיבים 1 ו-2 הסתתרו למעלה משנה בטרם אותרו ונעצרו בפעילות מבצעית.

2.

משעברו למעלה מתשעה חודשי מעצר, הוגשו לבית משפט זה מספר בקשות להארכות מעצר בתשעים ימים נוספים. שתי בקשות בעניינם של המשיבים 1 ו-2, וארבע בקשות בעניינו של המשיב 3 להארכת מעצר התקבלו בהסכמת המשיבים. כמו כן, בהחלטה מיום 14.1.2020 בבש"פ 74/20 הורתה השופטת ע' ברון , במקביל להארכת מעצרם השנייה של המשיבים 1 ו-2, ב הסכמתם, על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינם, אשר ייתן דעתו לאפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני ולמפקחים שיוצעו. בעקבות בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב 3 לבית המשפט המחוזי בחיפה, הוחלט גם על הכנת תסקיר בעניינו.

בהמשך, הוגשו תסקירי שירות המבחן, אשר רובם ככולם העריכו כי קיים סיכון גבוה להישנות של התנהגות אלימה ועבריינית מצד המשיבים ולהימלטותם מפני הדין. ביום

2.4.2020 נדון בפני השופט ע' פוגלמן

(בש"פ 2226/20) ,

במאוחד עם בקשת המדינה להארכת מעצר – השלישית בעניינם של המשיבים 1 ו-2 והחמישית בעניינו של המשיב 3 – גם ערר שהגישו המשיבים על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את בקשתם למעצר בפיקוח אלקטרוני. בהחלטתו מאותו יום, ציין השופט ע' פוגלמן , כי אמנם מדובר בתיק מורכב, אשר יידרש פרק זמן ארוך עד לסיומו, אולם מסוכנותם של המשיבים היא גבוהה ונלמדת מהמיוחס להם בכתב האישום; וכי קיים סיכון ממשי להימלטותם מהליכי המשפט. לפיכך, בהתאם לסיכון הנשקף מהמשיבים ובהתאם לתסקירי שירות המבחן שלא כללו המלצה על חלופה למעצר מאחורי סורג ובריח, נדחה ערר המשיבים על בקשתם למעצר בפיקוח אלקטרוני והתקבלה בקשת המדינה להארכת מעצר. לבסוף, ביום 5.7.2020 הוארך בתשעים ימים, בפעם הרביעית והשישית, מעצרם של המשיבים 1 ו-2 והמשיב 3, בהתאמה, בהחלטת השופטת ע' ברון (בש"פ 4430/20).

3.

אשר להליך העיקרי, בבקשה צוין כי נכון למועד הגשתה התקיימו שלושים ותשעה דיוני הוכחות ומספר זהה של עדי תביעה העידו. ביום 18.10.2020 התקיים דיון הוכחות נוסף. לעת הזו, קבועים שלושה-עשר מועדים נוספים לשמיעת הוכחות בימים שבין 29.10.2020 עד 11.2.2021.

טענות הצדדים

4.

לעמדת המבקשת, קצב ניהול ההליך הינו משביע רצון. בבקשה תוארו מספר אירועים שבחלקם אינם תלויים במבקשת, אשר גרמו לעיכוב בשמיעת ההוכחות: בקשה להחלפת ייצוג שהוגשה מטעם המשיב 1; פסילת המותב בעקבות היכרות עם עדה; אי-הגעה של כמה עדים לשמיעת הוכחות; בקשה לגילוי ראיה חסויה שהוגשה מטעם המשיבים; שני מועדי הוכחות שבוטלו עקב מצב החירום שנוצר מהתפשטות נגיף הקורונה; וכן בקשות מטעם המשיבים לעיון בחומרי חקירה שהובילו גם להגשת ערר לבית המשפט העליון.

המבקשת טוענת כי המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום – תקיפה בסכינים ובנשק חם אשר גרמה למותו של המנוח – מדברים בעד עצמם ומלמדים על מסוכנותם. עוד טוענת המבקשת, כי לאור העונש הצפוי למשיבים אם יורשעו, קיים חשש ממשי להימלטותם מאימת הדין, וכי העובדה שנמלטו מרשויות האכיפה במשך זמן רב עד שנעצרו, רק מחזקת חשש זה. לבסוף, נטען כי האמור בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם של המשיבים, לפיו קיים סיכון רב להישנות של התנהגות עבריינית אלימה מצידם, כמו גם הימלטות מהליכי משפט ואי-עמידה בתנאים מגבילים – מחדד את הצורך בהארכת מעצרם.

5.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 25.10.2020, טען בא כוח המבקשת כי מועדי ההוכחות הקבועים מספיקים לצורך סיום פרשת התביעה. מכל מקום, הצפי לסיום ההליך כולו הינו בסוף תקופת הארכת המעצר המבוקשת ולכל היותר בתחילתה של הארכת מעצר נוספת, ככל שתידרש.

מנגד, טען בא כוח המשיבים כי על אף שכל העדים המרכזיים העידו, טרם נשמעה עדותם של עדים רבים וכי אין צפי אמיתי לסיום ההליך. כמו כן, נטען כי דיונים רבים הוקדשו להתנגדות המבקשת לבקשות לפי סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ואילו המשיבים מצידם עושים ככל האפשר לקידום שמיעת ההוכחות. עוד נטען, כי ביחס למשיב 3 מדובר בהארכת מעצר שביעית וכי בהתחשב בקצב התנהלות המשפט אשר אינו משביע רצון, יש לקבוע כי נקודת האיזון נעה לעבר שחרורו בתנאים שימצא בית המשפט לנכון.

בתשובה לכך, טען בא כוח המבקשת כי נוכח תסקיר שירות המבחן שהביע עמדה ברורה בדבר היעדר חלופה אשר תאפשר להפחית מהמסוכנות הנשקפת מהמשיבים וכן נוכח חומרת העבירות המיוחסות להם – אין לומר כי נקודת האיזון השתנתה באופן המצדיק את שחרור המשיבים לחלופת מעצר.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טיעוניי הצדדים בדיון לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

7.

למשיבים מיוחסת עבירת רצח בכוונה תחילה. כלל הוא כי נאשמים בעבירה זו ישוחררו ממעצר במקרים חריגים בלבד ( בש"פ 2850/20 מדינת ישראל נ' ג'בארין , פסקה 13 (17.5.2020)). לכך יש להוסיף כי עבירת הרצח בכוונה תחילה מקימה את חזקת המסוכנות הסטטוטורית לפי סעיף 21(ג)(1) לחוק המעצרים. המשיבים לא סתרו חזקה זו. שירות המבחן העריך כי מהמשיבים נשקפת מסוכנות גבוהה ולא בא בהמלצה על חלופת מעצר או על מעצר בפיקוח אלקטרוני. גם נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות למשיבים במקרה דנן, ובהן מעקב אחר המנוח וחבריו וכן מרדף אחר החבורה תוך ביצוע ירי ודקירות בסכינים, יש בהן כדי להעיד על עוצמת המסוכנות הנשקפת מהם.

יתר על כן, בעבירות המקימות את חזקת המסוכנות הסטטוטורית, ובפרט עבירות שדינן מאסר עולם, יידרשו טעמים מיוחדים לשם שחרור למעצר בפיקוח אלקטרוני (סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים). בענייננו, לא מדובר אך ב"חשש מובנה" ל הימלטות מאימת הדין ולשיבוש הליכי המשפט

נוכח חרב מאסר העולם המונפת מעל צווארם של המשיבים (השוו: בש"פ 4739/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 12 (25.6.2018)); אלא שקיים חשש ממשי וקונקרטי, הנסמך על ניסיון העבר, כאשר נמלטו המשיבים מפני רשויות האכיפה במשך זמן ממושך בטרם נעצרו. אי לכך, לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים מיוחדים המצדיקים היעתרות לשחרור למעצר בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 3979/18 פלוני נ' מדינת ישראל (27.5.2018)).

8.

בא כוח המשיבים טען כאמור כי סופו של ההליך אינו נראה באופק וכי בעניינו של המשיב 3 מדובר בהארכת מעצר שביעית. אמנם לחלוף הזמן במעצר יש כידוע חשיבות במסגרת איזון השיקולים השונים בעת ההכרעה בשאלת הארכת מעצר, אולם ייתכנו מקרים בהם לאור חומרת העבירה, המסוכנות הנשקפת מהנאשם והחשש מהימלטות מן הדין – לא מתאפשר, על אף חלוף הזמן, להטות את נקודת האיזון לטובת חירות הנאשם; כך במיוחד כשעסקינן בתיקים סבוכים (בש"פ 1687/20 מדינת ישראל נ' ותד , פסקה 4 (15.3.2020)). מעבר לכך, אינני סבור, כטענת בא כוח המשיבים, כי קצב התקדמות ההליך אינו משביע רצון. כפי שצוין, עדויותיהם של העדים המרכזיים בתיק כבר נשמעו. יתר העדים – עדותם אמורה להישמע במסגרת מועדי ההוכחות הקבועים להמשך, בתוך תקופת הארכת המעצר המבוקשת, וסיומו של ההליך נראה באופק. לאור זאת, ובהתחשב בחומרת העבירות, בנסיבות ביצוען כפי שתוארו, בשים לב לכך שמסוכנות המשיבים לא נסתרה והחשש הממשי להימלטות מאימת הדין, לא שוכנעתי כי נקודת האיזון נעה לעבר שחרורם של מי מהמשיבים ממעצר מאחורי סורג ובריח.

9.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מעצרם של המשיבים מוארך בתשעים ימים, החל מיום 6.10.2020 או עד מתן פסק דין בתפ"ח 29407-01-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.