החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8742/21 מדינת ישראל נ. ראובן דדון

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכים בעבירות רצחבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הורה על הארכת מעצרם של המשיבים 2 ו-3 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתיק הרצח בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם. נקבע כי מסוכנותם הגבוהה והחשש להימלטותם בעינם, וכי חלוף הזמן לבדו, בהינתן קצב התקדמות ראוי של ההליך והעיכובים המיוחסים להגנה, אינו משנה את נקודת האיזון.

העובדות

המשיבים מואשמים בעבירות רצח, ניסיון לרצח והחזקה ונשיאה והובלה של נשק, בגין גרימת מותו של אדם ובניסיון לגרום למותם של אחרים. המשיב 3 נמלט כעשרה חודשים עד שהסגיר את עצמו, והמשיבים 1 ו-2 הסתתרו למעלה משנה עד מעצרם. פרשת התביעה הסתיימה, ופרשת ההגנה צפויה להסתיים בתוך מועדי ההוכחות שנקבעו עד מאי 2022.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של המשיבים 2 ו-3 בתשעים ימים עד למתן פסק דין בתפ"ח 29407-01-19?
  2. 2.האם חלוף הזמן וההימשכות הצפויה של ההליך העיקרי מצדיקים שינוי בנקודת האיזון לשחרור המשיבים?

הלכות

  1. 1

    מסוכנות גבוהה וחשש גבוה מהימלטות מהליכי משפט בעניינם של המשיבים נותרו בעינם, וחזקת המסוכנות הסטטוטורית טרם נסתרה

    ״מסוכנותם הגבוהה של המשיבים 2 ו-3 בעינה עומדת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שחרור נאשם בעבירת רצח בכוונה תחילה ייעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן

    ״ובהינתן ששחרור נאשם בעבירת רצח בכוונה תחילה ייעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    חלוף הזמן כשלעצמו אינו משנה את נקודת האיזון כאשר קצב התקדמות ההליך מספק והעיכובים מיוחסים להגנה

    ״אין בחלוף הזמן, כשלעצמו, כדי לשנות מנקודת האיזון שנקבעה בעניינם של המשיבים 2 ו-3״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מסוכנות
  • חזקת המסוכנות
  • נקודת האיזון
  • חלוף הזמן
  • ההליך העיקרי
  • רצח בכוונה תחילה
  • פרשת ההגנה
  • מועדי הוכחות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

8742/21

לפני:

כבוד השופט ג' קרא

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. ראובן דדון (עניינו הסתיים)

2. עוז דדון

3. רועי ישראל דדון

בקשה

עשירית ושתים עשרה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה

– מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

כ"ד בטבת התשפ"ב (28.12.2021)

בשם

המבקשת:

בשם

המשיבים:

עו"ד

ענת גרינבאום

עו"ד

אורי בר עוז; עו"ד נדיר בראנסי

החלטה

(בעניינם של המשיבים 2 ו- 3 בלבד)

בקשה עשירית (בעניינם של המשיבים 1 ו-2; בעניינו של המשיב 1 – הארכת מעצר באיזוק אלקטרוני) ושתים-עשרה (בעניינו של המשיב 3) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) ב-90 ימים, החל מיום 29.12.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח

29407-01-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

רקע

1.

כתב האישום והשתלשלות ההליכים פורטו בהחלטות קודמות של בית משפט זה (ראו, למשל, החלטת השופט נ' סולברג מיום 20.3.2019 (בש"פ 1519/19); החלטתי מיום 28.10.2020 (בש"פ 6611/20); והחלטת השופט י' עמית מיום 13.10.2021 בבקשה האחרונה להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 6133/21)). בתמצית, למשיבים מיוחסות עבירות רצח, ניסיון לרצח והחזקה, נשיאה והובלה של נשק, בגין גרימת מותו של אביעד בן סימון ז"ל וניסיון לגרום למותם של חבריו. אחר המקרה נמלט המשיב 3 לפרק זמן של כעשרה חודשים, עד שהסגיר את עצמו, ואילו המשיבים 1 ו-2 הסתתרו במשך למעלה משנה, עד למעצרם.

2.

בהחלטתו מיום 13.10.2021 הורה בית משפט זה (השופט י' עמית ) על הארכת מעצרם של המשיבים 2 ו-3, בעוד בעניינו של המשיב 1 התקבלה הסכמה להארכת מעצרו באיזוק אלקטרוני עובר לכך. במסגרת החלטתו ביחס למשיבים 2 ו-3 נתן בית המשפט את הדעת לתסקירים המשלימים שהוגשו בעניינם אך בסמוך למועד הדיון לפניו. מתסקירים אלה עלה כי לא חל שינוי ברמת מסוכנותם של המשיבים 2 ו-3 ובחשש כי יברחו מאימת הדין, כי אין בפיקוח שהוצע כדי להוות מערך פיקוח ראוי, וכי שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחררם לחלופת מעצר או לעצרם באיזוק אלקטרוני. כן קבע בית המשפט כי "משפטם של המשיבים מתנהל כיום בקצב משביע רצון" וכי הוא אינו "סבור כי השתנתה נקודת האיזון לכיוון שחרורם של השניים [המשיבים 2 ו-3 – ג'.ק.]".

3.

אשר להתקדמות ההליך העיקרי מאז ועד עתה, בבקשה צוין כי פרשת התביעה הסתיימה ביום 18.11.2021 וכי פרשת ההגנה אמורה הייתה להישמע כבר באותו יום. אולם, צוין כי שמיעת עדותו של המשיב 1 החלה רק ביום 16.12.2021, עקב דחיות הקשורות בהגנה. כן צוין, כי עדות זו צפויה להסתיים ביום 23.12.2021 וכי קבועים שלושה מועדים נוספים במסגרת תקופת המעצר המבוקשת.

טיעוני הצדדים

4.

לעמדת המבקשת, מסוכנותם הגבוהה של המשיבים נלמדת מהמעשים המיוחסים להם ומתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם לפני כחודשיים ימים. כן טוענת המבקשת כי קיים בעניינם של המשיבים חשש מובנה להימלטות מהליכי משפט וכי אין די בחלופת מעצר כדי לאיין את מסוכנותם. אשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי, בדיון שנערך לפניי ביום 28.12.2021 עדכנה באת-כוח המבקשת כי הסתיימה עדותו של המשיב 1 וכי נקבעו מועדי הוכחות נוספים, מעבר לאלה שפורטו בבקשה. כך, שנכון להיום קבועים לפני בית המשפט 8 מועדי הוכחות החל מיום 10.3.2022 ועד ליום 23.5.2022 והצפי הוא שפרשת ההגנה תסתיים בתוך תקופה זו.

5.

מנגד, מיקד בא-כוח המשיבים את טענותיו בהימשכות ההליך. לשיטתו, בחלוף 3 שנים מתחילתו חל שינוי בנקודת האיזון, בהינתן אף שההליך אינו צפוי להסתיים גם בהארכת המעצר הבאה, אם תבוא. זאת, משבכוונתו לזמן עדים מומחים מטעם ההגנה, ומשהוא חולק על הערכתה האופטימית של באת-כוח המבקשת באשר לסיום פרשת ההגנה.

6.

בדיון שהתקיים לפניי ניתנה הסכמה להארכת מעצרו של המשיב 1 בפיקוח אלקטרוני, ומשכך הוריתי על הארכת מעצרו, כמבוקש.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

8.

מסוכנותם הגבוהה של המשיבים 2 ו-3 בעינה עומדת. נכון הדבר גם ביחס לחשש הגבוה מפני הימלטותם מהליכי משפט. לפיכך, לא נראה כי חל כל שינוי בהיבטים אלה מאז החלטתו של בית משפט זה מיום 13.10.2021, וחזקת המסוכנות הסטטוטורית הקמה בעניינם טרם נסתרה (סעיף 21(א)(1)(ג)(1) לחוק המעצרים). נוכח האמור, ובהינתן ששחרור נאשם בעבירת רצח בכוונה תחילה ייעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד (בש"פ 2650/19

מדינת ישראל נ' נחום (1.5.2019)), ברי כי אין בחלוף הזמן, כשלעצמו, כדי לשנות מנקודת האיזון שנקבעה בעניינם של המשיבים 2 ו-3. זאת, בוודאי, במצב דברים בו קצב התקדמות ההליך העיקרי מספק דיו, והעיכובים בו מונחים לפתחה של ההגנה. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 28.10.2020 (פסקה 8), ממילא מדובר אך בשיקול אחד מיני השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהכריעו בעניין, בוודאי בתיקים "סבוכים", כבמקרה דנן. בהינתן השלב בו מצוי ההליך בבית המשפט קמא, לאחר שהמשיב 1 סיים עדותו ופרשת ההגנה תמשיך בתוך תקופת ההארכה המבוקשת, וכן נוכח הוספת מועדי הוכחות על ידי בית המשפט, גם בהנחה אופטימית פחות מזו של בא-כוח המשיבים סביר להניח שהמשפט נע לעבר הישורת האחרונה.

9.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. מעצרם של המשיבים 2 ו-3 מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 29.12.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 29407-01-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ניתנה

היום, כ"ה בטבת התשפ"ב (29.12.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 1797/22מדינת ישראל נ. ראובן דדוןהחלטה

הלכות

  1. 1מסוכנות גבוהה וחשש גבוה מהימלטות מהליכי משפט בעניינם של המשיבים נותרו בעינם, וחזקת המסוכנות הסטטוטורית טרם נסתרה
  2. 2שחרור נאשם בעבירת רצח בכוונה תחילה ייעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן
  3. 3חלוף הזמן כשלעצמו אינו משנה את נקודת האיזון כאשר קצב התקדמות ההליך מספק והעיכובים מיוחסים להגנה