פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2228/07
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. דניל טקץ
2. אלכסיי שטיחוב
3. בן אולג דנילוביץ
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות – אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"ד אדר, תשס"ז
(14.3.2007)
בשם המבקשת:
עו"ד אוהד גורדון
בשם המשיבים:
עו"ד יוסי זילברברג
החלטה
המדינה מבקשת כי בית משפט זה יפעיל סמכותו לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996 ויאריך מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים.
1.
נגד המשיבים הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו מיוחסות להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, אינוס, מעשה סדום, שוד בחבורה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה. על פי כתב האישום חברו המשיבים במועד מוקדם ליום 14.6.2006 וקשרו ביניהם במטרה לפגוע באזרחים ישראלים המקיימים יחסי מין עם עולות חדשות יוצאות חבר העמים תמורת כסף. ביום 14.6.2006 הגיעו המשיבים ברכב למתחם הבורסה ברמת-גן ותקפו שני זוגות, פרוצות ולקוחותיהן, שקיימו יחסי מין ברכביהם של הלקוחות. כתב האישום מתמקד במעשיהם של המשיבים כנגד אחת הפרוצות (להלן: המתלוננת). לאחר שתקפו את המתלוננת ולקוחהּ, החלה המתלוננת לבכות. בתגובה חבט המשיב 1 את ראשה ברכב וכשניסתה להימלט תפס אותה והשיבה למקום. לאחר מכן הכריח המשיב 1 את המתלוננת לתת לו את כספה והמשיבים כולם הכניסו את המתלוננת לרכבם כשהיא עירומה. המשיבים הסיעו את המתלוננת ברכבם לפארק תוך שהם מונעים ממנה לראות לאן היא מוסעת, ותוך כדי נסיעה הניעו אותה למסור בחקירה, במידה ותיחקר, כי מי שגרם לה את החבלות הוא החבר שלה. המשיבים קנו בכספי המתלוננת שתיה חריפה, והובילו את המתלוננת לפארק ולאחר מכן למקום מבודד אחר, אנסו אותה וביצעו בה מעשי סדום. לאחר מכן ביקשו המשיבים להסיע את המתלוננת לבית חברם, אך נעצרו בדרכם על-ידי ניידת סיור. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות שהצריכו את אשפוזה בבית החולים.
2.
ביום 2.7.2006 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. ערר על החלטה זו, שהוגש לבית המשפט העליון, נדחה ביום 13.7.2006. מאז הקראת כתב האישום בתאריך 3.7.2006 התקיימו ארבע ישיבות הוכחות בהן נשמעה עדותה של המתלוננת וכן עדויותיהם של ארבעה עדי תביעה נוספים. המדינה מציינת בבקשתה כי באי כוח המשיבים ביקשו פעמים מספר לדחות ישיבות הוכחות ובית המשפט המחוזי דחה בקשותיהם, וכי ייצוג המשיבים הוחלף בהסכמת בית המשפט. המשיבים אף הגישו בקשה לפסילת המותב ועתירה לבג"ץ בה ביקשו כי חקירת המשטרה כנגדם תופסק. הן בקשת הפסילה והן העתירה נדחו. בפסק הדין בעתירה ציין ההרכב כי נראה שמטרת ההליכים בהם נוקטים המשיבים היא למנוע את המשך ניהולו של המשפט בבית המשפט המחוזי. ביום 7.3.2007 התקיימה ישיבת תזכורת בה ביקש בא-כוחם החדש של המשיבים את דחיית הדיון במספר שבועות על מנת ללמוד את חומר הראיות. בית המשפט נעתר וקבע את הישיבה הבאה ל- 21.3.2007. בישיבה זו, שהיא ישיבת תזכורת, ייקבעו מועדי ראיות נוספות. המדינה הודיעה בבקשתה כי מרבית פרשת התביעה הסתיימה.
3.
בבקשתה טוענת המדינה כי מסוכנותם של המשיבים, כפי שנשקפת מן המעשים המיוחסים להם בכתב האישום, מחייבת את המשך מעצרם. כמו-כן טוענת המדינה כי קיים חשש שהמשיבים ינסו לשבש הליכי משפט או לפגוע במתלוננת.
4.
עו"ד זילברברג בא כוח הנאשמים טוען כי המשיבים לא גרמו בפועל לשום סחבת במשפט, וזאת משום שבית המשפט המחוזי לא נעתר לבקשות דחייה, ודחה בקשה לשחרור הסניגור הקודם כשניתן היה לשמוע עדים, כך שאין הצדקה שלא לפעול כמצוות המחוקק ולהורות על שחרור בתום 9 חודשי מאסר.
5.
לפחות לגבי ישיבה אחת, זו מה-19.2.2007 מעלה עיון בפרוטוקול הדיון כי בקשת דחייה של הסנגור הקודם, אף אם היתה לה הצדקה אובייקטיבית, גרמה לכך שבוטל זימונם של חלק מהעדים. אך יהא הדבר אשר יהא - כשאני נותנת דעתי לדברי השופט חשין ב-בש"פ 5782/06 טקץ נ' מדינת ישראל (מיום 18.7.2006) לפיהם מסוכנות העוררים היא כה רבה שאין כל אפשרות להשיג את תכלית המעצר בחלופת מעצר – אני סבורה שלבקשה זו יש להיעתר.
6.
יש להניח שבישיבה הקרובה הקבועה ל-21.3.2007 יקבע בית המשפט, המראה נחישות בניהול המשפט, מספר מועדים מספיק לסיומו. הבקשה מתקבלת, המעצר מוארך ב-90 ימים מיום 23.3.2007 או עד למתן פסק דין במשפטם של העוררים.
ניתנה היום, כ"ד אדר, תשס"ז (14.3.2007).
ש
ו פ ט ת