בש"פ 224/06 מדינת ישראל נ. זיו בן-דרור

1.זו בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לצורך המשך משפטו.

2.המשיב הועמד לדין בשנת 1999 בגין ביצוע עבירה של מעשה סדום בנסיבות אינוס של מתלוננת שעלתה כנוסעת למונית בה נהג. המשיב שוחרר בתנאים מגבילים. בתאריך 3.7.00, הגישה המתלוננת אחרת תלונה כנגד המשיב לפיה ביצע בה עבירת אינוס בכוח בעת שהיה משוחרר בחלופת מעצר. בעקבות חקירת התלונה, תוקן כתב האישום והוספה לו עבירה נוספת זו. המדינה בקשה את מעצרו עד תום ההליכים אלא שהמשיב לא התייצב לדיון, ולא אותר. ביום 1.11.00 נעצר באקראי, והליך המעצר עד תום ההליכים חודש. בעקבותיו, שוחרר המשיב פעם נוספת בחלופת מעצר. במהלך החודשים ינואר עד אפריל 2001 נשמעו הוכחות במשפטו של המשיב, ולקראת ישיבת ההוכחות במאי 2001 הוא נמלט מן הארץ חרף צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגדו. עקב כך, ההליכים הותלו והמשיב הוכרז עבריין נמלט. לאחר מאמצים רבים הוא אותר בגרוזיה ונעצר שם. ביום 8.9.04 הוא הוסגר לישראל. ביום 9.9.04 הוגש כתב אישום מחודש נגד המשיב ובקשה חדשה לעוצרו עד תום ההליכים. לאחר מספר ישיבות תזכורת נקבע התיק להוכחות ליום 11.5.05. בטרם ישיבה זו, נעצר סניגורו של המשיב עד תום ההליכים, ולפיכך לא היה מנוס מדחיית ישיבת ההוכחות שנועדה לחודש מאי, כדי שסניגור ציבורי יטול על עצמו את הייצוג. ביום 24.5.05 תוקן כתב האישום והוסף לו אישום שלישי שעניינו שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית ושימוש במסמך מזוייף. בין לבין, נתבקשו הארכות מעצר לצורך המשך המשפט. בספטמבר 2005 בקשה ב"כ המשיב להשתחרר מן הייצוג ועלה הצורך למנות סניגור חדש. הדבר גרר דחיות נוספות והארכת מעצר נוספת.

מאז הארכת המעצר השלישית, התקיים דיון ב-4.1.06. סניגורו החדש של המשיב לא היה מוכן לחקירת העד שהופיע. כן הודיע הסניגור כי בכוונתו לחקור את כל שאר עדי התביעה שכבר העידו, ולכן נקבע מועד נוסף להוכחות ליום 26.2.06.

3.שלא בדומה להליכים פליליים אחרים, התמשכות ההליך בתיק זה נעוצה במידה רבה בהיערכות ההגנה, ואינה קשורה אך ורק בעומס המוטל על שכמה של הערכאה הדיונית. חילופי סניגורים, והשתנות קווי הגנה גורמים מעצם טיבם להתארכות ההליך. ברי, כי השתלשלות המאורעות הבלתי שגרתית בפרשה זו תרמה תרומה מכרעת להתמשכות המשפט, וקשה בענין זה לבוא בטרוניה למערכת השפיטה.

4.מקרה זה שולל מעצם טיבו החלת חלופת מעצר אפשרית. המשיב עבר, לכאורה, עבירות מין חמורות ביותר, כאשר אחת מהן נעברה בעת שהיה משוחרר בתנאים. הוא נעלם ולא אותר תקופה ארוכה, תוך הפרת תנאי השחרור, ולאחר מכן, במהלך משפטו, נמלט לחוץ לארץ והוסגר. עניינו של המשיב מעמיד עילות מעצר מצטברות ברף משקל עליון, שולל כל מידת אימון במשיב, החיונית להחלת חלופת מעצר, ומטה את הכף באופן ברור לעבר המשך מעצרו. אין צריך לומר, כי גם בנסיבות מיוחדות אלה, ראוי לעשות כל מאמץ על מנת לסיים במהרה את ההליך הדיוני בפרשה מפותלת זו, ונראה כי ההרכב הדן בעניינו של המשיב אכן נוקט בדרך זו.

על יסוד הדברים האמורים, אני מקבלת את בקשת המדינה, ומורה על המשך מעצרו של המשיב למשך תשעים ימים נוספים החל מיום 10.1.06 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם.