בש"פ 2261/17 בן יהודה אדרי נ. מדינת ישראל

עיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר שבתיק, ולאחר ששקלתי בדבר החלטתי להורות על קבלת ההליך לרישום.

צודקת אמנם המשיבה בטענתה כי סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם נחזים להיות טובים וכי מהות ההליך אינה תומכת על פניה במתן ארכה להגשתו. אולם לאחר עיון בטענות המבקש ובכל המסמכים שבתיק, נותר ספק לטעמי האם פנייתו הראשונה של המבקש לבית משפט זה נעשתה באיחור של יומיים (ובהתייחס לאמור בתגובת המשיבה אציין כי הבקשה התקבלה לרישום מספר ימים לאחר שהגיעה לבית המשפט), או שמא עשה הוא נסיון להגיש את ההליך בפועל ביום האחרון בו רשאי היה להגישו.

המבקש צירף תצהיר בו הצהיר כי שלח את ההליך בפקסימיליה במועד האחרון להגשתו, וכן הודעה שנכתבה "בזמן אמת" על פיה שלח עותק של ההליך בפקסימיליה שלוש פעמים, ועולה הרושם כי הוא אכן פעל להגשת ההליך במועד. נוכח ספק זה שנותר לעניין עיתוי הגשת ההליך לראשונה (וכאמור גם אם חל איחור מדובר באיחור של יומיים), ובנותני משקל גם לכך שהמבקש אינו מיוצג ולאמת המידה הנוהגת בבקשות כגון דא, סבורה אני כי הכף נוטה לקבלת ההליך לרישום.

המזכירות מתבקשת לפתוח תיק מתאים.