החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 228/16 מאיר רבין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף ועיכוב ביצוע עונשי מאסרהחלטה בבקשות לעיכוב ביצוע עונש מאסר ובקשות להארכת מועד להגשת עתירות לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון ציין כי המבקשים לא גילו בבקשות לארכה להגשת עתירות לדיון נוסף כי בכוונתם לבקש עיכוב ביצוע עונשי מאסר. לנוכח הסמיכות בין המועדים להתייצבות לבין המועדים המבוקשים, שקל השופט לשנות את החלטות הארכה ולקבוע מועד קרוב יותר. הצדדים התבקשו להגיש תגובות עד 25.1.2016.

העובדות

המבקשים הודיעו בהמשך להחלטה קודמת כי בכוונתם לבקש עיכוב ביצוע עונשי מאסר שהושתו עליהם, בד בבד עם הגשת עתירות לדיון נוסף. בבקשותיהם לארכה לא צוין נתון זה. המועדים המבוקשים להגשת העתירות היו 10.2.2016 ו-12.2.2016, והמועד להתייצבות לפי פסק הדין נקבע ל-15.2.2016.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לשנות החלטות קודמות בדבר מתן ארכה להגשת עתירות לדיון נוסף, כאשר לא הוצג לבית המשפט כי המבקשים מתכוונים לבקש עיכוב ביצוע עונשי מאסר?
  2. 2.האם יש לקבוע מועד קרוב יותר להגשת העתירות והבקשות לעיכוב ביצוע?

הלכות

  1. 1

    כאשר המבקשים לא ציינו בבקשות לארכה כי בכוונתם לבקש עיכוב ביצוע, יש לשקול קביעת מועד קרוב יותר להגשת העתירות, מאחר שהנתון משמעותי לבחינת הבקשות

    ״נתון זה לא צוין על ידי המבקשים במסגרת הבקשות למתן ארכה להגשת העתירות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הגשת בקשה לעיכוב ביצוע ברגע האחרון, מבלי שלמדינה תהיה שהות ראויה להגיש תגובה ולבית המשפט שהות לדון בבקשה, עלולה להצדיק שינוי המועדים

    ״היה בכוונת המבקשים לעתור לעיכוב ביצוע ברגע באחרון, מבלי שתהא למדינה שהות ראויה להגיש תגובה מטעמה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • דיון נוסף
  • התייצבות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

228/16

בש"פ

354/16

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המבקש:

מאיר רבין

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

הודעות המבקשים מיום 20.1.2016 ומיום 21.1.2016

החלטה

בהודעות שהגישו המבקשים בהמשך להחלטתי מיום 17.1.2016, ציינו הם כי בכוונתם לבקש לעכב את ביצוע עונשי המאסר שהושתו עליהם, בד בבד עם הגשת העתירות לדיון נוסף.

נתון זה לא צוין על ידי המבקשים במסגרת הבקשות למתן ארכה להגשת העתירות. יש לתמוה על כך, שכן בהתחשב בסמיכות הזמנים בין המועדים אשר עד אליהם התבקשה הארכה (10.2.2016 ו-12.2.2016) לבין מועד ההתייצבות אשר נקבע בפסק הדין (15.2.2016) משמעות הדבר היא כי היה בכוונת המבקשים לעתור לעיכוב ביצוע "ברגע באחרון", מבלי שתהא למדינה שהות ראויה להגיש תגובה מטעמה ומבלי שתהא לבית המשפט שהות ראויה לדון בבקשה.

על רקע זה, ומשההחלטות בדבר מתן הארכה ניתנו מבלי שהנתון האמור, שהינו נתון משמעותי במסגרת השיקולים הרלבנטיים לבחינת הבקשות, הוצג בפני בית המשפט, אני שוקלת לשנות מהחלטותיי בדבר מתן ארכה ולקבוע מועד קרוב יותר להגשת העתירות והבקשות לעיכוב ביצוע.

טרם שאורה כן ניתנת למבקשים ולמשיבה הזדמנות להביע עמדתם בעניין. התגובות תוגשנה עד ליום 25.1.2016 בשעה 10:00.

ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, י"א בשבט התשע"ו (21.1.2016).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1כאשר המבקשים לא ציינו בבקשות לארכה כי בכוונתם לבקש עיכוב ביצוע, יש לשקול קביעת מועד קרוב יותר להגשת העתירות, מאחר שהנתון משמעותי לבחינת הבקשות
  2. 2הגשת בקשה לעיכוב ביצוע ברגע האחרון, מבלי שלמדינה תהיה שהות ראויה להגיש תגובה ולבית המשפט שהות לדון בבקשה, עלולה להצדיק שינוי המועדים