בש"פ 2285/20 פלוני נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 26.3.2020 שניתנה על ידי כב' סגן הנשיא י' שפסר בדבר מניעת פגישה לפי סעיף 35(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים או החוק ). בית המשפט המחוזי החליט להאריך את מניעת המפגש של העורר עם עורך דין עד ליום 31.3.2020.

טענתו הראשונה של בא כוח העורר היא כי הסמכות להארכת מפגש לפי סעיף 35(ד) לחוק נתונה לנשיא בית המשפט המחוזי (להבדיל מהסמכות לפי סעיף 35(ה) לחוק, שיכולה להיות נתונה, בסייגים המנויים שם, גם לסגן הנשיא).

בתגובתה הכתובה של המדינה לערר ציינה כי בפתח הדיון לפני סגן הנשיאה הסבו גורמי שירות הביטחון הכללי את תשומת הלב לשאלת הסמכות, וכי בהמשך יצא כבוד סגן הנשיאה מהאולם ולאחר מכן שב לאולם ודן בבקשה. הדברים אף הובהרו לפניי על ידי נציגת שירות הביטחון הכללי בדיון היום.

המדינה מפנה להוראות סעיף 42 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), אשר קובע כי "סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול ,כולה או מקצתה, לסגן נשיא". לפיכך,

מוסיפה המדינה, לפי הסיפה רשאית הנשיאה לאצול את סמכותה הקבועה בסעיף 35(ד) לחוק המעצרים.

אמנם, כפי שציינה המדינה, קיימת לכאורה חזקת תקינות, אולם בנסיבות בהן הופנתה תשומת הלב לנסיבה זו, וסגן הנשיאה לא הבהיר – עם חזרתו לאולם וממילא גם לא בהחלטתו – כי קיימת אצילה כדין, נותר ספק בשאלה זו. בנסיבות אלו הסכימו הצדדים להחזרת הדיון בהפעלת הסמכות לפי סעיף 35(ד) לחוק לנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. בא כוח העורר ביקש לשמור על טענתו לפיה הוראת ההאצלה שבסעיף 42 לחוק בתי המשפט אינה חלה על הסמכות לפי סעיף 35(ד) לחוק.

הדיון מוחזר אפוא לנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. הנחתי היא כי הדיון יתקיים בהקדם האפשרי נוכח מהות הסוגיה נושא הדיון שלפניי.