בש"פ 2294/08 אלון לוי נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.

המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה ברמלה, בהיעדרו, בעבירה של נהיגה ברכב כאשר רשיון הנהיגה פקע מעבר ל-6 חודשים. הוא נדון לתשלום קנס בסך 2000 ₪ ולפסיקה מלהחזיק רשיון נהיגה למשך שנתיים. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 10.1.2008. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 11.3.2008. בבקשה נטען כי בא-כוח המבקש הכין בקשת רשות ערעור מנומקת כהלכה באופן דחוף, אולם עקב טעות מצערת של מזכירות משרדו, נפלה הבקשה בין הכסאות ולא הוגשה לבית המשפט. המשיבה מתנגדת לבקשה, הן משום שהיא נעדרת עילה להארכת מועד והן משום שאין ממש בבקשה לרשות ערעור לגופה.

2.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי גם בהליך הפלילי יש לקיים את המועדים הקבועים בחוק, בעוד שהארכת מועד הינה היוצא מן הכלל. הארכת מועד תינתן רק בהתקיים טעם ממשי המניח את הדעת (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.7.2006). הבקשה הוגשה למעלה משבועיים ימים לאחר תום המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לרשות ערעור. אין בה הסבר מניח את הדעת לשיהוי זה. הגם שעסקינן בהליך פלילי, בו נקוטה אמת מידה מקילה בהארכות מועד, המבקש לא עמד בנטל להוכיח טעם כאמור. הטענה בדבר טעות בזכירות המשרד נטענה בצורה כללית, ללא תצהיר וללא פירוט מינימלי. יתרה מכך וזה העיקר בעיני, עיון בבקשה ובפסקי הדין דלמטה מעלה כי סיכויי ההליך קלושים. מדובר בערעור "בגלגול שלישי", אשר אינו מעורר שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים.

הבקשה נדחית.