בש"פ 2326/14 נסים פדידה נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' קאפח) מיום 27.2.2014, אשר קיבל את עררה של המשיבה והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו.

1.

נגד המבקש הוגש כתב אישום ביום 19.2.2014 המייחס לו עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב והחזקת כלי פריצה לרכב. על פי עובדות כתב האישום, בבוקר ה-17.2.2014 המבקש ניפץ חלון של רכב שחנה בעיר תל-אביב וגנב ממנו תיק מצלמה. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים, בה טענה כי לחובת המבקש עשר הרשעות קודמות ושלושה רישומים ללא הרשעות, בין היתר, בעבירות סמים, שוד מזויין, תקיפה ואיומים וכי בגין אותן הרשעות ריצה המבקש עונשי מאסר. עוד ציינה המשיבה כי נגד המשיב מתנהלים שני הליכים מקבילים בגין עבירות פריצה לרכב וכי אמר בחקירתו שהוא דר רחוב, דבר המקים חשש כי יתחמק מההליכים המשפטיים בעניינו.

בית משפט השלום (כב' השופטת מ' בן ארי) קיים ביום 26.2.2014 דיון בבקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים, במהלכו הסכים המבקש כי קיימות נגדו ראיות לכאורה, אך טען כי יש לשחררו בתנאי מעצר בית והציע שני מפקחים, אשר להם עבר פלילי. עוד ציין המבקש כי נוכח התייצבותו בהליכים אחרים בעניינו, אין חשש להימלטותו מן הדין. בית משפט השלום הורה על שחרורו של המבקש למעצר בית בפיקוח צמוד, לסירוגין, של שני המפקחים וקבע שבחלוף 30 ימים, ככל שלא ירשמו הפרות, ניתן יהיה להסתפק במעצר בית לילי בין השעות 22:00 עד 7:00 בבוקר שלמחרת. בית משפט השלום ציין כי למבקש יש אמנם עבר פלילי, בין היתר בעבירות הרלוונטיות לעבירות בהן הוא מואשם כעת, אך הוא הוסיף וציין כי העבירה האחרונה שביצע היא משנת 2009 וכי מרבית עבירות הרכוש, לרבות עבירת השוד, בוצעו בשנות ה-90. עוד קבע בית המשפט, כי אין אינדיקציה לחשש שהמבקש ימלט מאימת הדין וחיזוק לכך מצא בקיומם של תיקים תלויים ועומדים נגד המבקש, אשר בהם הוא מתייצב לדיונים כנדרש. כמו כן ציין בית המשפט כי למפקחים המוצעים יש אמנם עבר פלילי, אך הוא ישן יחסית ולפיכך יוכלו לפקח על המבקש כראוי במסגרת מעצר הבית.

2.

המשיבה עררה על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי, שקיבל את הערר ביום 27.2.2014 והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי ציין כי למבקש עבר פלילי מכביד וכי תלויים ועומדים נגדו שני כתבי אישום נוספים בגין ביצוע עבירות דומות. בית המשפט הוסיף כי במסגרת הליך אחר שנוהל נגד המבקש הוא הורשע בעבירות סמים וסחר בסם מסוכן מסוג הרואין ושוחרר לקהילה טיפולית ארוכת טווח. אולם, ההליך הטיפולי נכשל ושני תסקירים שניתנו בעניינו היו שליליים. על כן, נגזרו עליו עשרים ושלושה חודשי מאסר בפועל שהסתיימו באפריל 2013. לא זו אף זו, אחת מן העבירות בהן מואשם המבקש בהליך אחר (ת"פ 54912-06-12), בוצעה לכאורה שמונה ימים בלבד לפני שנגזר דינו של המבקש כאמור, ובעודו מצוי בטיפול שירות המבחן. אשר על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות שתי אפשרויות בעניינו של המבקש, האחת הינה שחרורו לאפיק טיפולי והשנייה מעצרו עד תום ההליכים. נוכח העובדה שהמבקש נכשל בהליך הטיפולי בעבר, ובהינתן עברו הפלילי המכביד והתיקים הפליליים התלויים ועומדים נגדו, סבר בית המשפט המחוזי כי הליך טיפולי אינו מתאים וכי שחרורו לחלופת מעצר בלא שינוי יסודי באורחות חייו יביא לביצוע עבירות נוספות. משכך, הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, כאמור.

3.

בבקשת רשות הערר שבפניי טוען המבקש כי יש ליתן לו רשות לערור בגלגול שלישי שכן עניינו מעלה שאלה חוקתית העוסקת בשלילת חירותו של אדם במסגרת הליך המעצר. עוד טוען המבקש, כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי רק אפיק טיפולי יכול לאיין את מסוכנותו הלכאורית, במיוחד לאור העובדה כי אין מדובר בעבירת רכוש ברף הגבוה. המבקש מוסיף וטוען כי יש לבחון בעניינו חלופת מעצר, הרמטית ככל שתהיה, וכי בית המשפט המחוזי שגה כאשר לא נתן דעתו עליה. אשר לעברו הפלילי, המבקש גורס כי חלף זמן רב מאז ביצע את עבירות הרכוש ואילו העבירה האחרונה משנת 2009 אינה רלוונטית לעבירות בהן הוא מואשם כעת. עוד טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי יצר בליבו צפייה והסתמכות לאור דברים שכתב במסגרת הליך מעצר הימים בדבר בדיקת חלופת מעצר.

4.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי בקשת רשות לערור בגלגול שלישי מתקבלת במקרים מיוחדים המעוררים סוגיה משפטית, ציבורית או אחרת החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128;

בש"פ 4885/12 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (25.6.2012)), או כאשר יש בידי המבקש להצביע על נסיבות חריגות אחרות כגון עוול מובהק הנגרם לו, גם אם המקרה אינו מעלה שאלה עקרונית כאמור (ראו בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל , פסקאות 7-6 (17.4.2011); בש"פ 5572/12 שרלו נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (24.7.2012)). במקרה דנן מתמקדות טענותיו של המבקש בתשתית העובדתית הקונקרטית ואינן מעלות שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני. עניינו של המבקש אף אינו מעלה נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות ערר "בגלגול שלישי". בית המשפט המחוזי בחן ושקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין מעצרו של המבקש וסבר כי אלו מצדיקים את מעצרו עד תום ההליכים. החלטה זו אינה מצדיקה התערבות. למבקש עבר פלילי מכביד ונראה כי אף שרק לאחרונה שוחרר מהכלא הוא שב, לכאורה, לסורו והדבר מעורר חשש כי הוא אינו ירא את החוק. לא זו אף זו, למבקש ניתנה בעבר הזדמנות לשקם את עצמו, והוא נשלח לקהילה טיפולית ארוכת טווח, אולם כשל גם בהליך זה.

הבקשה נדחית, אפוא, מתוקף הוראת סעיף53(א1)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.