בש"פ 2336/11 מדינת ישראל נ. ניר ניסים חזיזה

זוהי בקשה להארכה רביעית של מעצר המשיב בתשעים ימים על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי ומיוחסות לו עבירות של רצח ונסיון לרצח. על פי המתואר בכתב האישום התבצעו העבירות על רקע סכסוך שהתגלע בין המשיב לבין מוריס קריספל (להלן: מוריס ) בשל חוב כספי שחב מוריס למשיב. עינב כהן (להלן: עינב ) הוא חברו של מוריס והמשיב ראה גם אותו כמי שחייב כלפיו. בשל החוב הנטען הגיע המשיב בשתי הזדמנויות, ביחד עם אחרים, לדוכן בשוק שבראשון-לציון השייך לאביו של מוריס (להלן: הדוכן ), ודרש בתוקף מעובד במקום שיושב לו החוב הנטען. ביום 4.8.2009 בשעה 15:00, או בסמוך לכך, הגיע המשיב ביחד עם אחר לדוכן פעם נוספת ודרש כספים על חשבון החוב. אחד העובדים בדוכן התקשר למוריס, ששהה אותה עת בסין, ונתן למשיב לשוחח עימו. בסיום השיחה הפך המשיב את הדוכן וטרם לכתו פנה אל העובד ואמר לו "שבוע הבא תכין לי כסף".

באותו היום נודע לחברו של עינב, פאיז אבו גאנם (להלן: פאיז ) על התרחשויות אלו ועינב ביקש את התערבותו. בעקבות כך פנה פאיז למשיב טלפונית בעניין החוב, בשמו של עינב, ובשיחות טלפון נוספות שהתקיימו אף הן במהלך אותו היום, הוחלפו דברים קשים הכוללים גידופים בין המשיב ואדם נוסף לבין פאיז בקשר לחוב ולהתנהגותו של המשיב. באותן שיחות נאמר לפאיז לא להתערב בדברים שאינם נוגעים לו.

על רקע זה גמלה בליבו של המשיב החלטה לגרום למותו של עינב, וביום 5.8.2009 סמוך לשעה 21:30 הגיעו המשיב ואחר באמצעות קטנוע עליו נהג האחר לרח' בר אילן ברמלה שם שהה אותה עת עינב בקיוסק "סוכריה על מקל". המשיב ירד מהקטנוע כשהוא אוחז בידו אקדח וקסדה על ראשו, ופסע לעבר עינב תוך שהוא יורה לכוונו. עינב ניסה להימלט בריצה מפני המשיב, אך המשיב המשיך לדלוק אחריו וירה לכיוונו שלוש-עשרה יריות. כל אותה עת המתין האחר למשיב על גבי הקטנוע ולאחר הירי נמלטו השניים מהמקום. כתוצאה מהירי שביצע המשיב נפצע בראשו יפתח מור יוסף ז"ל, קטין ששהה במקום עם קבוצת נערים, ולמחרת היום הוא נפטר בבית החולים. עינב נפצע משלוש יריות שביצע לעברו המשיב ונגרמו לו קרעים בסרעפת, בכבד, בכליה ובמעיים.

2.

עם הגשת כתב האישום, ביום 15.10.2009, עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 16.12.2009 נעתר בית המשפט המחוזי (השופטת ז' בוסתן) לבקשה בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, וכי בנסיבות אלה קמה עילת מעצר נגדו. עוד קבע בית המשפט כי נוכח מסוכנותו של המשיב, העולה מהמעשים שביצע לכאורה ונוכח עברו הפלילי, אין מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

משפטו של המשיב לא הסתיים בתום תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום ולבקשת המדינה הוארך מעצרו שלוש פעמים על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, מתוכן פעמיים בהסכמה (ראו החלטת השופט א' לוי בבש"פ 4980/10; החלטת השופטת א' חיות בבש"פ 6922/10; והחלטת השופט א' גרוניס בבש"פ 9678/10). בתקופת ההארכה השניה הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים בה טען כי חל שינוי מהותי בראיות הקיימות נגדו, אך בקשתו זו נדחתה (החלטת השופטת ז' בוסתן מיום 14.12.2010).

3.

משלא נסתיים משפטו של המשיב גם בתום תקופת ההארכה השלישית, עותרת המבקשת עתה להארכה רביעית בת תשעים ימים. המבקשת טוענת כי יש להורות על הארכה נוספת של המעצר נוכח מסוכנותו הרבה של המשיב לביטחון הציבור בכלל ולבטחון עינב בפרט. המבקשת מדגישה בהקשר זה כי המשיב בחר לכאורה לסיים סכסוך כספי בדרך של ירי מנשק חם, בכוונה להביא למותו של יריבו, כשהוא מגלה אדישות לחייהם של עוברי אורח תמימים ובמעשיו אכן גרם למותו של אחד מהם ולפציעתו של עינב. עוד מציינת המבקשת כי למשיב עבר פלילי מכביד הכולל עבירות אלימות. בנסיבות אלה, כך המבקשת, אין בנמצא חלופת מעצר היכולה לאיין את מסוכנותו. אשר לקצב ניהול המשפט מציינת המבקשת כי ישיבת ההקראה התקיימה ביום 15.10.2009 וכי המשפט התעכב בתחילה למשך מספר חודשים בשל בקשות דחיה שהגיש המשיב לצורך לימוד חומר החקירה והסדרת ייצוגו. המבקשת מוסיפה כי ביום 27.4.2010 כפר המשיב באישום נגדו, ומאותו שלב מתנהל משפטו בקצב משביע רצון

(על אף עיכוב מסוים מחמת שביתת הפרקליטים). בהקשר זה עומדת המבקשת על כך שפרשת התביעה הסתיימה, וכן היא מציינת כי ביום 27.2.2011 נערך ביקור של הרכב השופטים ובאי כוח הצדדים בזירת הרצח, כי פרשת ההגנה החלה וכי שני מועדי ההוכחות שנקבעו לתחילת חודש אפריל 2011 בוטלו לאחר שהמשיב הודיע כי הוא מוותר על העדתם של שני עדי הגנה. כן מציינת המבקשת כי לאחר שיעידו שני עדי הגנה נוספים, אשר אחד מהם היא מבקשת להעיד גם כעד הזמה, יסכמו הצדדים את טענותיהם על-פה (ישיבת תזכורת בה יקבע מועד לסיכומים קבועה ליום 13.4.2011).

4.

המשיב מצידו סבור כי אין מקום להארכה נוספת של המעצר והוא מדגיש בטיעוניו את פרק הזמן הארוך שבו הוא שוהה במעצר ומציין כי נוכח השלב בו מצוי המשפט ונוכח העובדה שנכתבו למעלה מ-1,000 עמודי פרוטוקול בתיק, הכרעת הדין אינה צפויה להינתן במסגרת תקופת ההארכה המתבקשת כעת. כמו כן מדגיש המשיב כי העיכוב במשפט לא נגרם בשל נסיונותיו "למשוך זמן" אלא נבע מטעמים עניינים וגם בעטיה של המבקשת, וכי הוא נתן את הסכמתו לשתי הבקשות הקודמות שהגישה המבקשת להארכת מעצרו אך כעת לטעמו השתנתה נקודת האיזון ויש להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

5.

דין הבקשה להתקבל. דומה כי אין צורך להכביר מילים על חומרת המעשים המיוחסים למשיב. לפי הנטען ירה המשיב בנשק חם בעינב על רקע סכסוך כספי, בטבורה של עיר, וכתוצאה מהירי נפצע עינב וקטין ששהה במקום קיפח את חייו. מעשים אלו מלמדים על מסוכנותו הרבה של המשיב ומסוכנותו זו, בצירוף עברו הפלילי המכביד אינם מאפשרים את שחרורו לחלופת מעצר גם בשלב זה והם מצדיקים את קבלת הבקשה על מנת לסיים את המשפט בעודו נתון במעצר. בתחילת הדרך חל אמנם עיכוב בניהול המשפט מן הטעמים שפורטו, אך בשלב זה חלה התקדמות ממשית בשמיעתו ופרשת ההגנה צפויה להסתיים בקרוב מאוד. כמו כן מותר להניח כי המותב השומע את התיק יעשה כל מאמץ לסיום המשפט ולמתן פסק דין בהקדם האפשרי, וככל הניתן במהלך תקופת האורכה שנתבקשה.

אשר על כן, מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 11.4.2011 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 11459-10-09, לפי המוקדם.