בש"פ 2368/99 מדינת ישראל נ. יאמין אוחנה

1.כתב האישום שהוגש על המשיב בבית המשפט המחוזי בחיפה מייחס לו עבירה של רצח. לפי הנטען, בתמצית, ירה המשיב באקדחו שלוש יריות בגופה של אישה - שבינו לבינה נקשרו קודם לכן קשרים אישיים, שאותם ביקשה לנתק - וגרם למותה. המשיב נעצר עד תום ההליכים אולם משפטו לא נסתיים תוך תשעה חודשים. ביום 24.1.99 האריך בית משפט זה את המעצר בתשעים ימים ועתה מבקשת המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים. בא כוח המשיב התנגד לבקשה.

2.באי כוח בעלי הדין שטחו לפני את הטעמים שבעטיים התמשך המשפט עד כה. אכן, אין לי ספק כי מספרם הגדול של התיקים הפליליים שבהם מתבררים משפטיהם של נאשמים הנתונים במעצר מטיל עומס כבד על שכמם של שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה ומקשה עליהם מאד לקבוע מועדים קרובים וסמוכים זה לזה שיאפשרו להם לסיים את המשפטים תוך הזמן שנקבע בחוק. קושי נוסף, המיוחד לתיק הנדון, נגרם בשל כך שכבוד השופט מ' הס ז"ל, שהמשפט היה אמור להתברר לפני מותב בראשותו, נפטר בטרם עת והיה צורך להעביר את הדיון למותב אחר. נגרם גם שיבוש בשמיעת המשפט משום שאחד העדים חש ברע.

למרות הקשיים התקיימו מספר ישיבות ועתה קבועות שתי ישיבות נוספות - לימים 27.4.99 ו- 12.5.99 - לסיום פרשת התביעה. בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 22.3.99 אף ציין בפירוש כי "הבנו מבאי כוח הצדדים כי שני המועדים הנ"ל עשויים להספיק כדי לסיים את התיק".

3.כאמור, מדובר באישום בשל עבירה של רצח, שנסיבותיה תוארו לעיל. יודגש כי לטענת בא כוח המדינה ירה המשיב במנוחה בזמן שישבו במכוניתו, אולם המשיב המשיך בנסיעתו, לא הגיש למנוחה סיוע ולא הזעיק עזרה רפואית. באותו זמן אף שוחח שלוש שיחות מן המכונית במכשיר פלאפון עם ידידה אחרת שלו. בינתיים שתת דמה של המנוחה עד שאי אפשר היה להצילה עוד.

4.די באלה כדי להראות שהיו טעמים מוצדקים להתמשכותו של המשפט וכי קיים סיכוי טוב שיסתיים תוך השבועות הקרובים. גם נסיבות העבירה מגלות רשעות ואכזריות מצידו של המשיב והן מעידות על כך "שהמידות הטבעיות של אנושיות ושל רחמים, המשמשות בלם ומעצור לרוב הבריות, אינן בולמות את הדחפים העברינים המניעים אותו" (דברי בבש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל , (טרם פורסם) תקדין-עליון, כרך 97 (3), תשנ"ז/תשנ"ח1997- עמ' 771). המשיב מסוכן, אפוא, לציבור ואין לנקוט כאן חלופה למעצר.

5.בא כוח המשיב טען כי גילו של המשיב, שהוא כבן 72 שנים , וכן מצב בריאותו, שבגינו הוא מאושפז במרפאת שירות בתי הסוהר, מקהים את עוקצה של הסכנה ולפיכך יש להורות על שחרורו בערובה, כפי שנעשה בפרשת פטשניק הנזכרת.

גם טענה זאת יש לדחות. באותה פרשה היה מדובר בנסיבות אישיות מיוחדות ויוצאות דופן: ישיש כבן 90 שנה שגילו ומצב בריאותו החמור הגבילו מאד את כושר התנועה והפעילות שלו והפחיתו מאד מסכנתו. אמרתי שם ש"זהו אדם הכלוא ב'כלא' של גופו שלו והוא בבחינת 'אסיר גופו'". המשיב איננו כזה.

6.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 25.4.99, או עד מתן פסק הדין בת"פ 192/98 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.