בש"פ 2417/07 מדינת ישראל נ. אלכסיי גופמן

בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום החל מיום 27.3.2007 לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק הסדר דין פלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

באישום הראשון בכתב האישום נטען כי בתאריך 23.6.2006 סמוך לשעה 1:00, שוטט המשיב בכביש והחזיק על גופו סכין שלא למטרה כשרה. המשיב הובא לתחנת המשטרה שם שוחרר בתנאים מגבילים. בגין מעשים אלו הואשם המשיב בעבירת החזקת סכין.

באישום השני שהוא העיקר, נטען כי המשיב תפס את אימו ולחץ על צווארה לחונקה כשהוא דורש ממנה לתת לו כסף ומאיים עליה שאם לא תעשה זאת יחנוק אותה. בגין מעשה זה ומעשה איומים נוסף, בעוד המשיב מפר הוראה חוקית של האישום הראשון לפיו עליו לשהות במעצר בית בבאר שבע, הואשם המשיב בסחיטה באיומים, סחיטה בכוח, איומים והפרת עבירה חוקית.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות כנגד המשיב ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו שעיקרן הודעות המתלוננת ואמהּ, דו"חות שוטרים לגבי האישום הראשון, תפיסת הסכין ברשות המשיב, הודאת המשיב בכך שהחזיק סכין, עיכובו בבית המתלוננת וסירובו לשתף פעולה בחקירתו. בנוסף, נטען בבקשה כי המשיב מסכן את בטחון הציבור בכלל ואת בטחונן של בנות משפחתו וכן קיים יסוד סביר לחשש כי אם ישוחרר ינסה לשבש הליכי משפט ולהדיח עדים. החשש מפני שיבוש הליכי משפט והדחת עדים נובע מהעובדה שהעדות העיקריות כנגד המשיב חוששות מפניו וכן נוכח העובדה כי המשיב לא מילא אחר החלטת קצינת המשטרה שהתירה לו לשהות במעצר בית מחוץ לאופקים.

בפני בית המשפט המחוזי הוצג אף עברו הפלילי של המשיב הכולל הרשעות בעבירות שונות. המשיב שוחרר ממאסר של 42 חודשים שריצה בעקבות מעשים דומים שביצע כלפי המתלוננת ותלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 18 חודשים בגין אותם מעשים. לפיכך נטען כי אין כל חלופה אשר תבטיח את מטרות המאסר בעניין המשיב.

בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי אין הצעה לחלופת מעצר, על כן לא נראה כי תסקיר מעצר יניב תוצאות. משכך ומשיש בידי המבקשת ראיות לכאורה המקימות עילת מעצר נתקבלה הבקשה למעצר עד לתום ההליכים. בנוסף נקבע כי חלופת מעצר אשר יש בה ממש תהא עילה לעיון חוזר.

בדיון שהתקיים ביום 12.7.2006 כפר המשיב בעבירות המיוחסות לו והתיק נקבע להוכחות ליום 21.8.2006. דיון זה בוטל והתיק נדחה ליום 26.10.2006.

ביום 19.10.2006 דחה בית המשפט מיוזמתו את הדיון שנקבע ל- 26.10.2006 ליום 3.12.2006. בדיון שנערך ב- 3.12.2006 העידו שלושה עדי תביעה ונקבע מועד נוסף להמשך הוכחות ליום 15.1.2006. במועד זה לא התייצבו שתי עדות התביעה המרכזיות - האם והסבתא. לאחר בירור נודע כי המתלוננת, האם, הינה חולת סרטן, לא חשה בטוב לאחר ניתוח שעברה ואימהּ של המתלוננת לא יכלה לדבריה להגיע לבד. באת כוח המשיבה ביקשה לזמן עדות אלו שוב.

ביום 18.2.2007 העידה אימה של המתלוננת (סבתו של המשיב), אשר הוכרזה כעדה עוינת לבקשת בא כוח המבקשת וכן העיד עד תביעה נוסף. ביום 28.2.2007 העידו עדי התביעה הדרושים לצורך הגשת הודעת סבתו של המשיב וכן הוגש לבית המשפט אישור מבית החולים סורוקה לפיו המתלוננת מאושפזת במחלקה האונקולוגית מתאריך 11.2.2007 ואינה כשירה להתייצב לעדות ביום 28.2.2007.

התיק נקבע לתזכורת לבקשת בא כוח המבקשת ליום 22.3.2007 לצורך גיבוש עמדת התביעה לעניין העדת המתלוננת - עדת התביעה האחרונה שנותרה לעדות בבית המשפט. בדיון שהתקיים לפני הודיעה באת כוח המבקשת כי בכוונת המדינה לבקש מבית המשפט המחוזי להעיד את המתלוננת, לאחר שהסתבר כי שוחררה מבית החולים.

בבקשה טוענת המבקשת כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מן העבירות בהן הואשם וכן מעברו הפלילי. נטען כי למשיב מיוחסות, בין היתר, עבירות של סחיטה בכוח וסחיטה באיומים, אשר בוצעו כלפי אמו הנכה. בנוסף, למשיב 12 הרשעות פליליות קודמות בין היתר בעבירות סמים, אלימות בכוח וסחיטה באיומים. המבקשת טוענת כי קיים חשש ממשי לשיבוש הליכים והדחת עדים, בהקשר זה מפנה המבקשת לעובדה כי המתלוננת טרם העידה בתיק וכן לעובדה כי למשיב מיוחסת עבירה של הפרת הוראה חוקית, בשל הפרת תנאי השחרור שהוטלו עליו.

עו"ד בונדר התנגד לבקשה. לדבריו ההגנה לא ביקשה שום דחייה בדיונים, ועתה, בחלוף תשעה חודשי מעצר השתנתה נקודת האיזון ויש לנהוג על פי הכלל ולהורות על שחרורו של המשיב.

אכן נראה כי אין בנסיבות המקרה כל אשם של המשיב או בא כוחו. חלק מהדחיות היו ביוזמת בית המשפט, וחלקן – בשל מצבה של העדה. עם זאת הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מלהיעתר לבקשה. בשל יחסי הקרבה יש חשש להשפעה על עדים. ולמדתי לדעת כי הסבתא חזרה בה מהודעתה במשטרה - מה שמעצים את החשש. עברו הפלילי של המשיב, ובעניין דומה - עבירה כלפי אמו, אינו מאפשר ליתן בו אמון.

בנסיבות אלה אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום שתחילתם ביום 27.3.2007.