בש"פ 10621/07 מדינת ישראל נ. אלכסיי גופמן

א.

בקשה רביעית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 להארכת מעצר עד תום ההליכים מיום 22.12.07 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 8188/06 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ב.

נגד המשיב הוגש ביום 27.6.06 כתב אישום, המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, איומים, הפרת הוראה חוקית והחזקת סכין (יצויין כי בדיון שהתקיים ביום 4.7.07 ביקשה ב"כ המבקשת לזכות את המשיב מהעבירה של הפרת הוראה חוקית). על פי הנטען, ביום 23.6.06 שוטט המשיב בכביש 241 ליד אופקים בעודו מחזיק על גופו סכין שלא למטרה כשרה, וכן כי ביום 25.6.06 תפס את אמו ולחץ על צווארה תוך דרישה שתתן לו כסף. עוד נטען כי ביום 26.6.06 איים המשיב על אמו ועל סבתו בכך שאמר להן שיפגע בהן ויהרוג אותן. עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי נגד המשיב קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו, כי המשיב מסכן את בטחון הציבור בכלל ואת בטחונן של בנות משפחתו בפרט, וכן כי קיים חשש סביר שאם ישוחרר, ינסה להדיח עדים ולשבש הליכי משפט. עוד נטען, כי למשיב עבר פלילי הכולל הרשעות בגין מעשים דומים, תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בגין מעשים אלה;

על כן אין בנמצא חלופת מעצר ראויה. משלא הסתיים משפטו של המשיב בתוך 90 יום, הוארך מעצרו על ידי בית משפט זה בשלוש פעמים קודמות (בש"פ 2417/07 - השופטת נאור, בש"פ 5245/07 - השופטת פרוקצ'יה, בש"פ 7772/07 - השופט גרוניס).

ג.

בבקשה הנוכחית נטען, כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מהעבירות בהן הואשם ומעברו הפלילי, כי ניהול התיק מצוי בשלב מתקדם, וכי פרשת התביעה הסתיימה כבר בתקופת הארכת המעצר הראשונה, ומאז מתמשך הדיון בעיקר בעקבות בקשות שונות שהוגשו מטעם ההגנה.

ד.

(1) כמסתבר ניטש בתיק זה מאבק בין ההגנה לתביעה באשר לראיות ולעדים הקשורים בעדה מרכזית בתיק (איני רואה מקום להיכנס לפרטים).

(2) באת כוח המדינה טענה בדיון, כי בניגוד לטענת הסניגוריה בהליכים השונים אין מקום לבוא בטרוניה עם התביעה; המשיב מסוכן, הוא ביצע את מעשיו בהפרת תנאי שחרור ועברו מכביד.

(3)

הסניגוריה טענה כי התארכות המשפט, והצפי להמשכה, מוטלים לפתח המדינה, העושה כל מאמץ למנוע הצגתו של מצבה הרפואי של העדה המרכזית במשפט, ולענין זה נוהלו הליכים שונים וחלו תהפוכות, ועתה הוזמנו להעיד שלושה מרופאיה. יש גם מחלוקת באשר לתמלול עדותה. בידי ההגנה, כך נטען, להציע חלופת המעצר המניחה את הדעת, שכן נקודת האיזון נעה לכיוון זכויותיו של המשיב.

ה.

(1) לאחר העיון סבורני שיש מקום להיעתר לבקשה חלקית. כפי שציין חברי השופט גרוניס בהחלטתו בבש"פ 7772/07 מיום 18.9.07 (ההארכה הקודמת) "התקופה שחלפה מאז הגשת כתב האישום הנוכחי הינה ארוכה יחסית, על רקע העובדה שמדובר בכתב אישום שאינו מורכב או מסובך ואשר מונה פחות מעשרה עדים. מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שהמקרה הנוכחי, שנמצאו לגביו ראיות לכאורה, מהוה חזרה על מקרים דומים קודמים ויש בכך כדי להצביע על מסוכנות ברמה גבוהה ביותר...". אכן, באופן רגיל לא היה תיק זה אמור להימשך עד הנה; הארכת מעצר רביעית מעל לתשעה חודשים אינה עניין של מה בכך, ותפקידו של בית משפט זה, בצו המחוקק, לבחון את הדברים. בתנאים "רגילים" היה מקום לבחון חלופה, אילולא מסוכנותו היתרה של המשיב שעליה הצביע בית משפט זה בעבר (ראו גם בהחלטת השופטת פרוקצ'יה מ-4.7.07, שם נאמר גם – "המשפט מצוי בשלביו האחרונים, ויש לקוות כי יסתיים בחודשים הקרובים"). מסוכנות זו בעינה, במיוחד כשהמדובר במתלוננות שהן אימו וסבתו וברגישות סביב העדות שהוזכרה מעלה.

(2) עיינתי גם בגליון הרישום הפלילי של המשיב, הכולל לא פחות מתריסר הרשעות קודמות, בעבירות אלימות רבות, עבירות סמים וכן עבירות רכוש, תוך ריצוי מאסרים, מהם לא קצרים. עצוב שמשנות העשרים הראשונות לחייו ולאורך כחמש עשרה שנה הספיק המשיב לצבור הרשעות כה רבות.

(3) בנסיבות, איני רואה מנוס מהיעתרות חלקית לבקשת המדינה. חלקית אמרתי, שכן משפט זה ראוי שיקודם מהרה לקראת סיום. ועל כן מוארך המעצר בארבעים וחמישה ימים, מיום 22.12.07 או עד למתן פסק הדין. חזקה על בית המשפט המחוזי שיעשה כמיטב יכולתו לסיום התיק בהקדם האפשרי.