בש"פ 2449/12 מדינת ישראל נ. עבד אלמנע אבו עסא

1.

בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מיום 5.4.12 ולמשך תשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בת"פ 7283-07-11, המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

עיקרי כתב האישום

2.

המשיב הואשם בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, איומים והדחה בחקירה. על-פי כתב האישום, הגיעה אשתו של המשיב לבית הוריה, ביום 8.6.2011, יחד עם שני ילדיה הקטינים, לאחר שרבה עם המשיב ועזבה את ביתם המשותף. המשיב הגיע בו ביום אל בית הורי אשתו ודרש ממנה למסור לו את ילדיהם. המשיב קילל את אשתו ואת גיסתו שנכחה במקום, איים על גיסתו שיהרוג אותה, ותקף אותה באמצעות פלס בניה ממתכת, בחבטות, פעם אחר פעם, בגבה, בזרועותיה וברגליה. חמותו של המשיב נזעקה לסייע לבתה, שהייתה בהריון, וניסתה להדוף את המשיב. המשיב תקף בחמתו את חמותו באמצעות פלס הבנייה, בביטנה, בגבה ובידיה וזרק עליה קופסת דבש. היא הצליחה להדוף את המשיב אל מחוץ לבית, סגרה את הדלת, אך המשיב שב ונכנס דרך החלון. חמותו אמרה כי תזמין משטרה והמשיב איים עליה כי עד שהמשטרה תגיע הוא יהרוג אותה. המשיב הבחין כי חמותו מדממת, משך אותה אל רכבו, הסיע אותה לביתו, שם שטף את פצעיה וביקש ממנה שלא להתלונן במשטרה. כתוצאה מן המכות נגרמו לחמותו ולגיסתו חבלות קשות; העוּבּר, אשר אותו נשאה הגיסה ברחמה, מת.

הליכי המעצר

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו מיום 18.7.11 קבע בית המשפט המחוזי (השופט ש' פרידלנדר) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, וכי העבירות הללו והעבר הפלילי מבססים עילת מעצר של מסוכנות.

4.

בתסקיר מעצר עמד שירות המבחן על אורח חייו העברייני והאלים של המשיב, על השימוש בסמים, והעריך כי נשקפת ממנו מסוכנות ברמה גבוהה. שירות המבחן קבע כי המפקחים שהוצעו אינם מהווים גורם סמכותי עבור המשיב ולכן לא יוכלו לבצע את תפקידם כהלכה. לנוכח רמת הסיכון הגבוהה, הודגש כי אין בחלופה שהוצעה כדי לצמצם את המסוכנות. בהמשך ביקש בא-כוח המשיב להציע מפקחים אחרים, אולם לאור מסוכנותו הגבוהה של המשיב, לא מצא בית המשפט המחוזי טעם בכך. משכך, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

5.

ביום 19.3.12 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר, בטענה לכרסום בראיות ולאיון עילות המסוכנות ושיבוש ההליכים. הדיון בבקשה נקבע ליום 16.4.12.

עיקרי טענות הצדדים

6.

באת כוח המדינה מבקשת להאריך את מעצרו של המשיב. לטענתה, המעשים המיוחסים למשיב הם חמורים ומעידים על מסוכנותו הרבה. מסוכנותו מתעצמת לנוכח עברו הפלילי המכביד. כמו כן, לטענת ב"כ המדינה, משפטו של המשיב קרוב לסיום, והתמשכותו נובעת מדחיות שהתבקשו מטעמו של המשיב לצורך הסדרת נושא ייצוגו והבאת מסמכים רפואיים לעיונו.

7.

בא-כוחו של המשיב מתנגד לבקשה להארכת המעצר. לדבריו, מאז החלטת המעצר התגלו עובדות חדשות אשר יש בהן כדי לכרסם בתשתית הראייתית שלחובת המשיב. עדויותיהן של המתלוננות אינן מהימנות, ומסתבר שאת תלונתן הגישו על רקע חשיפת זיוף הזהויות בין האחיות. לטענת בא-כוח המשיב, בבדיקה שנעשתה מטעם ההגנה הוכח כי אכן הוחלפה הזהות של אשת המבקש עם אחותה, ובנסיבות אלו נראה כי יש ממש בטענות המשיב וכי גרסתן של המתלוננות היא שקרית. עוד טוען בא-כוח המשיב כי טענת האליבי של מרשו מעולם לא נחקרה, וכי יש גם בכך כדי לכרסם בראיות שלחובתו.

דיון והכרעה

8.

משהוגשה בקשת המשיב לעיון חוזר ונקבעה לדיון במועד קרוב בבית משפט קמא, מן הראוי לאפשר את מיצוי ההליך ההוא. כמידת הצורך לעניין הבקשה שלפניי, נתתי דעתי על טענותיו של המשיב, אך גם אם יתבררו כנכונות, וגם אם החליפו האחיות ביניהן את זהותן ועברו עבירה של זיוף, אין בכך כדי לבטל את התשתית הראייתית במה שנוגע לאלימות הקשה שהפעיל המשיב לפי המתואר בכתב האישום. על פני הדברים אין אינדיקציה לגורם אחר שעשה את מעשי האלימות הללו, ואין בכוחו של מעשה הזיוף הנטען, וגם לא בחשיפתו, כדי להטות את החשד לביצוע מעשי-האלימות כלפי גורם אחר, לכאורה, זולת המשיב. סיפור המעשה בעניינן של האחיות כמו גם טענת האליבי שלא נבדקה, לפי הנטען, אֵלו הם עניינים של משקל ומהימנות, ומקומם איננו בהליך דנן.

9.

עיקר הוא, לענייננו, המסוכנות הנשקפת מן המשיב וקצב התקדמות המשפט. מנסיבות המעשים לפי המתואר בכתב האישום, מהמלצת שירות המבחן ומעברו הפלילי של המשיב, עולה מסוכנותו בעליל. משפטו של המשיב מתנהל בקצב סביר ונראה כי הוא מתקרב לסיומו. ביום 19.04.2012 עתידה להסתיים פרשת ההגנה. מקצת העיכובים עד כה ארעו בעטייה של ההגנה (המשיב היה מיוצג על-ידי עורך דין אחר).

10.

לאור המסוכנות הניכרת, בהתחשב בקצב ניהול המשפט ובצפי לסיומו, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 5.4.12 או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 7283-07-11 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.