בש"פ 2463-23 בש"פ 2463-23

1.לפניי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 15.4.2023, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 29031-04-22 בבית המשפט המחוזי נצרת (להלן: ההליך העיקרי) – לפי המוקדם.

2.לפני למעלה משנה, ביום 14.4.2022, הוגש כתב אישום בהליך העיקרי אשר מייחס למשיב חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1)-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); נשיאת נשק והובלתו, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין; ירי מנשק חם באזור מגורים, עבירה לפי סעיף 340א(ב) לחוק העונשין; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין; ונהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3), 64ב(א)(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ותקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

3.פרטי הפרשה בגינה הוגש כתב האישום מפורטים בהחלטה שנתתי בבש"פ 132/23 מדינת ישראל נ' שיבלי (11.1.2023), ואיני רואה סיבה לחזור עליהם. אציין בקצרה כי עסקינן בעבירות חמורות שלכאורה בוצעו על ידי המשיב על רקע של סכסוך רכושי עם דודו, וכי עבירות אלה כללו ירי אל תוך הבית של הדוד אשר פצע את בנו.

4.באשר לראיות לכאורה להצדקת המעצר – המשיב סבור כי בראיות אלה חל כרסום ממשי, אולם, כפי שהסברתי לו במהלך הדיון, אחרי שבית המשפט המחוזי לא קיבל את טענותיו בעניין זה, מקומן של השגות על החלטה כאמור בהליך של ערר, ולא בהליך של הארכת המעצר אשר מתקיים בפניי בגדרו של סעיף 62 לחוק המעצרים.

5.באשר להימשכות ההליכים – מדובר בהארכת מעצר שנייה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ונראה כי ההליך העיקרי התנהל עד כה כסדרו. בנסיבות אלה, ולנוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיב, דין הבקשה להתקבל.

6.הסניגור הצביע על עיכוב בדיונים שצפוי להתרחש במסגרת ההליך העיקרי, שלדבריו נובע מיציאת הפרקליט שמטפל בתיק מטעם המדינה לחופשה. נתון זה אינו בגדר טעם שבעטיו יש לדחות את בקשתה הנוכחית המדינה. לצד זאת, אעיר כי למשיב שמורה הזכות להציע לשירות המבחן ואחר-כך לבית המשפט חלופת מעצר מרוחקת שתאיין את מסוכנותו, בשים לב למהות הסכסוך שלכאורה קיים בינו לבין דודו, ובהתחשב להיותו נאשם צעיר ונטול עבר פלילי. בעניין זה, כמובן, איני מביע דעה לכאן או לכאן.

7.אחרי שהזדמן לי לדון גם בהארכת מעצר קודמת של המשיב בתשעים ימים ולהתרשם, ממעוף הציפור, מחומר הראיות, ברצוני להוסיף ולהעיר כי מדובר בחומר ראיות בהיקף מצומצם יחסית. אשר על כן, ובצעדנו לקראת הארכת המעצר השלישית בגדרו של סעיף 62 לחוק המעצרים, ככל שיומנו של בית המשפט המחוזי מאפשר זאת, ברצוני להמליץ, במלוא הזהירות המתבקשת, כי בית המשפט ישקול את האפשרות להקדים את הדיון בתיק כדי לנסות לסיימו מהר ככל שניתן, באמצעות גישור או בלעדיו.

8.בקשת המדינה מתקבלת אפוא. מעצרו של המשיב מוארך בזאת כאמור בראש הבקשה.