פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2498/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
איהאב מנסור
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה, מיום 13.3.06, בת"פ 5018/06, שניתנה על ידי כבוד השופט ר' שפירא
תאריך הישיבה: כ"ג באדר
התשס"ו (23.3.06)
בשם העורר: עו"ד
שרקווי פאדי
בשם המשיבה: עו"ד דותן
רוסו
החלטה
העורר עומד לדין באשמת ביצוען של מספר עבירות: קשירת קשר לבצע פשע, עבירות בנשק וקבלת נכסים שהושגו בפשע. נטען, כי בחודש יוני 2005 מכרו העורר ואחר לסוכן משטרתי אקדח צה"לי, תמורת סכום של 6,500 ש"ח. עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, ובית המשפט נעתר לה. בהחלטה זו עוסק הערר שבפני.
בפני בית משפט קמא לא היתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, ראיות הנשענות על גרסתו של הסוכן המשטרתי, שיחות טלפון ומפגש מוקלט ומצולם עם העורר. לאור זאת, נקבע כי נגד העורר קמה עילת מעצר סטטוטורית, אולם בטרם הוחלט כיצד יש לנהוג בו, נתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר מעצר. משתסקיר זה הוגש, התברר כי קיים חשש שהעורר, על רקע אישיותו, עלול לשוב ולהיגרר לביצוען של עבירות נוספות, ועל כן הוחלט על מעצרו.
אינני סבור כי בהחלטה זו נפל פגם. אדרבא, אחזקתו של נשק בידי העורר וסחר בנשק זה, מצביעים על סכנה ממשית הגלומה בו לציבור, כך בימים כתיקונם, ומקל וחומר בימים טרופים אלה (לעניין זה ראו: בש"פ 6781/00
מדינת ישראל נ' ניסים סויסה ; בש"פ 1034/01 ווחידי נ' מדינת ישראל ; בש"פ 2262/94 גוייטום נ' מדינת ישראל ; בש"פ 6036/06 פורת נ' מדינת ישראל ).
אשר על כן, מסקנתי היא כי לא הוכחה עילה להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.
ניתנה היום, כ"ג באדר תשס"ו
(23.3.06).
ש ו פ ט