בש"פ 2510/02 יששכר מיכאלשווילי נ. מדינת ישראל

1.העורר הואשם ביחד עם אחר (להלן - "השותף") בסחר בסם מסוכן בכך, כי ביום 5.2.02 מכר לסוכן משטרתי 100 כדורי סם מסוכן מסוג "אקסטזי" תמורת 2,400 ש"ח.

2.בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מזרחי) הורתה על מעצר העורר עד תום ההליכים. היא מצאה כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, כי קיימת נגדו עילת מעצר, וכי אין מקום להחיל עליו חלופת מעצר.

3.העורר הגיש ערר על החלטה זו וביקש לשחררו בחלופה. הוריתי במסגרת הערר על הגשת תסקיר מעצר בעניינו ותסקיר כזה אכן הוגש. מסקנת שירות המבחן בתסקיר היא כי אף שאין תמונה ברורה לגבי מסוכנות העורר, ישנן חלופות מעצר אפשריות אשר ראוי לשוקלן בחיוב.

4.מבחינת מכלול נתוני הענין, אני מגיעה למסקנה כי לא ניתן לקבל את הערר ויש לאמץ את גישת בית המשפט המחוזי בהחלטתו.

היבט הראיות לכאורה נותח בפירוט בהחלטה נשוא הערר ונמצא, ובדין כך, כי ישנו חומר המספיק לכאורה להרשעת העורר בעבירה המיוחסת לו. גם אם עשויות לעלות שאלות שונות ביחס למשקלן של הראיות, הרי אלה יתבררו במשפט. מכל מקום, נכון לעת זו כולל תיק התביעה ראיות מספיקות המערבות את העורר בעבירות המיוחסות לו.

משמדובר בעבירת סחר בסמים מסוכנים, קמה חזקת מסוכנות העשויה לגבש עילת מעצר, אלא אם הופרכה חזקה זו על ידי הנאשם. במקרה זה, לא רק שהחזקה לא הופרכה, אלא ניתן חיזוק למסוכנות העורר בעובדה כי עומד לחובתו עבר פלילי בעבירות שונות, ובהן - הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת נשק שלא כדין, ואף עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית שבוצעו בשנת 1997. עבר פלילי זה מלמד על כך כי האישום בענייננו אינו משקף מקרה חריג ויוצא דופן בהתנהגותו של העורר והדבר מגביר את החשש כי שחרורו יגרור אחריו הפרות חוק נוספות. בנסיבות אלה, גם אם החלופות שהוצעו בבית אביו או בבית דודו של העורר הן רציניות מבחינת רמתם ואישיותם של הערבים הפוטנציאליים, קשה לתת אמון בעורר כי לא יחזור לביצוע מעשי עבירה, מה גם שהוא שלל במפגשיו עם שירות המבחן כל קשר לעבירות סמים ולפעילות פלילית - דבר המקשה על הערכת מסוכנותו.

על רקע דברים אלה, לא מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל לפיו נאשם בעבירות סחר בסמים ייעצר עד תום ההליכים.

הערר נדחה.