בש"פ 2519/06 ישראל שדה נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב, באשמת ביצוען של מספר עבירות, שעל פי הנטען, כוונו כולן כנגד אשתו (להלן: המתלוננת). לגרסת המשיבה, חרף הפירוד בין בני הזוג, ביקש העורר לכפות את עצמו על המתלוננת, ולצורך כך נהג בה באלימות קשה, איים עליה, ובמספר הזדמנויות אנס אותה.

2.עם הגשתו של כתב-האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, ובמהלך הדיון באותה בקשה הכריז הסנגור דאז, עורך-דין א' שמחוני: " אני מסכים לראיות לכאורה חרף הנקודות שיש בהן לפגוע באמינות הראיות של התביעה. יש תלונה ולכן יש ראיות לכאורה. אני לא אתייחס לכרסום הראיות ". לנוכח דברים אלה, הוסיף עורך-דין שמחוני והסכים כי קיימת עילת מעצר כנגד שולחו, ולפיכך התרכז הדיון בשאלה אם תרופתו של העורר במעצר בלבד או שמא ניתן לעשות שימוש בחלופה הולמת. בסופו של יום נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

3.אותה החלטה ניתנה ביום 5.2.06, וביום 10.3.06 ביקשה המשיבה לעצור את העורר בעילה אחרת - הדחה בחקירה והטרדה – לאחר שנמצא כי טלפן למתלוננת ממקום מעצרו. אולם, במהלך הדיון באותה בקשה התברר כי נגד העורר התעורר חשד חמור פי כמה, והכוונה לכך שהוא קשר קשר להמית את המתלוננת. על רקע זה הוארך מעצרו של העורר עד ליום 14.3.06, ומפי בא-כוח המשיבה הבנתי כי החקירה באותו חשד עתידה להסתיים בקרוב.

בין לבין נדונה בפני בית המשפט המחוזי, ביום 12.3.06, בקשה לעיון חוזר במעצרו של העורר. בא-כוחו דהיום, עורך-דין ב' כהן, ביקש לשוב ולהידרש לשאלת דיותן של הראיות, אולם בית המשפט מנע זאת ממנו לנוכח העמדה בה נקט קודמו, עורך-דין שמחוני, מחד, ומאחר ולא חל שינוי בנסיבות שהוא תנאי לקיומו של עיון חוזר, מאידך. עם זאת, הוסיף בית המשפט ואמר, שכאשר "תתברר התמונה בעניינו של העורר על כלל צדדיה", אזי יוכל הסנגור לשקול "אם נכון לפנות בערר בסוגיית הראיות לכאורה ... וכלל ההתפתחויות" בעניינו של העורר.

ביום 20.3.06 הוגש הערר שבפני המופנה לא כנגד החלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי, אלא כנגד ההחלטה מיום 5.2.06 בגדרה נעצר העורר עד תום ההליכים.

4.לא ראיתי מקום לקיים דיון בערר כפי שהוגש, קודם לבחינתן של הראיות על ידי הערכאה הדיונית. לעניין זה נדמה כי נפתח פתח בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, אשר התנה זאת בשינוי נסיבות ובכך ש"כלל ההתפתחויות" יצדיקו זאת. נראה לי, כי אפשר שבזמן הקרוב, עם השלמת החקירה בחשדות הנוספים שיוחסו לעורר, יצדיק הדבר את בחינת עניינו מחדש, הן כדי לבחון את הבסיס הראייתי למעצר, והן כדי לתת לו את התחושה כי ניתן לו יומו בבית המשפט, חרף העמדה, הלגיטימית לכשעצמה, שבה נקט סנגורו הקודם.

בכפוף לאמור, הערר נדחה.