בש"פ 256/12 אחמד נפאפעה כמאל נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט

המחוזי בנצרת (כב' השופטת נ' מוניץ ) מיום 5.1.2012 במ"ת 33108-12-11.

1.

נגד העורר ושניים אחרים הוגש ביום 19.12.11 כתב אישום ובו יוחסו להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ), סחר בנשק לפי סעיפים 144(ב2) ו-29 לחוק, נשיאה והובלת נשק לפי סעיפים 144(ב) ו-29 לחוק וכמו כן הואשמו בעבירה של הסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע לפי סעיפים 43 ו-62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

בכתב האישום נטען, כי העורר מכר אקדח לנאשם מס' 1 (להלן: מחמוד ), אשר ביקש לרכוש כלי נשק על מנת לפגוע בבני משפחה בכפר עין מאהל עמם היה לו סכסוך. סיפור המעשה סבוך במקצת, מאחר שהעורר אינו מכיר כלל את מחמוד, והקשר בין העורר כמוכר הנשק, לבין מחמוד כרוכש הנשק, עבר בין מספר מתווכים, כפי שעולה מהסיפור בכתב האישום כלהלן:

מחמוד פנה אל אחד בשם עלי עלואן (להלן: עלי ) וביקש ממנו לרכוש עבורו נשק. השניים ואדם נוסף בשם פיראס אבו ליל (להלן: פיראס ) נסעו לכפר דבוריה כדי לפגוש את נאשם מס' 2 (להלן: מוחמד ). מוחמד יצר קשר עם אחד בשם ח'אלד אבו עודה (להלן: ח'אלד ) וסוכם להיפגש עמו בכפר אכסאל. וכך נסעו להם מחמוד, מוחמד, עלי ופיראס לאכסאל, פגשו שם את ח'אלד וסיכמו לרכוש ממנו אקדח תמורת 18,000 ₪. לצורך רכישת האקדח פנה ח'אלד לאחד בשם פייסל אסעד (להלן: פייסל ), ופייסל פנה לאחד בשם קאסם שלבי (להלן:

קאסם ) וסיכם איתו לרכוש אקדח תמורת סך של 13,000 ₪.

ביום 4.12.11 הגיעו עלי ומחמוד לאכסאל ומסרו לח'אלד 18,000 ₪. עוד באותו יום, נסעו ח'אלד ופייסל לנצרת ושם קיבל פייסל מקאסם ומהעורר אקדח מסוג Modsirkis-509 , ושילם תמורתו 13,000 ₪. ח'אלד ופייסל נסעו מהמקום עם האקדח חזרה לאכסאל, אך בכניסה לאכסאל נעצרו על ידי המשטרה, והשליכו את האקדח מהרכב כדי למנוע את תפיסתו.

סיכום החד-גדיא על פי כתב האישום: מחמוד ("ה- end user " של הנשק) פנה לעלי, שניהם פנו לפיראס, שלושתם פנו למוחמד, אשר פנה לח'אלד, אשר פנה לפייסל, אשר פנה לקאסם, אשר קיבל את האקדח מהעורר.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר הנאשמים עד תום ההליכים. באי כוח מחמוד ומוחמד הודו בקיומן של ראיות לכאורה, ו בית המשפט הורה על הגשת תסקיר מעצר בעניינם (החלטה מיום 27.12.11). ואילו העורר כפר בקיומן של ראיות לכאורה, ובדיון שהתקיים ב בית המשפט

המחוזי ביום 27.12.11 טענו הצדדים בפירוט לעניין זה.

בהחלטתו מיום 5.1.12 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר, ודחה את הטענה לחולשה בעוצמת הראיות. נקבע כי קיימת עילת מעצר בגין חומרת העבירות המיוחסות לעורר, וחרף עברו הפלילי הנקי, לא נשקלה חלופת מעצר ולא הוזמן תסקיר מעצר בעניינו.

3.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסב הערר שלפניי. לטענת העורר, חומר הראיות לא קושר אותו למכירת האקדח, ולמיצער, יש חולשה בעוצמתן של הראיות. לחילופין, טען העורר, כי היה על בית המשפט

להורות על תסקיר מבחן בעניינו ולהסתפק בחלופת מעצר.

4.

עודנו באים לבחון את טענות העורר לגבי עוצמת הראיות, אציג את הרקע העובדתי הצריך לעניין, כפי שעולה ממכלול הראיות. לענייננו, יש חשיבות רק לחלק האחרון בשרשרת המתוארת בכתב האישום, ועל כן נתמקד רק בחבירה בין ח'אלד ופייסל לבין קאסם והעורר בעיר נצרת.

ח'אלד פנה לפייסל ושאל אותו אם הוא יכול להשיג אקדח. פייסל פנה לקאסם שאמר לו להגיע לנצרת. לאחר השעה 21:00 פייסל הגיע עם ח'אלד לנצרת, ברכב של ח'אלד מסוג מיצובישי בצבע ורוד (להלן: המיצובישי ) כשח'אלד נוהג ברכב ופייסל היושב לצידו עומד בקשר עם קאסם, שהנחה אותו לאן להגיע. עוד קודם לכן, קאסם, שהיה תחת מעקב, נצפה כשהוא מסתובב בנצרת ברכב סובארו B4 (להלן: הסובארו ) עם אדם נוסף, שאין חולק כי הוא העורר, כשהם מסתובבים בין מספר כספומטים כדי למשוך כסף.

ח'אלד ופייסל הגיעו לנצרת, החנו את המיצובישי סמוך לכיכר בשכונת אלפאח'ורה בנצרת. ח'אלד נשאר ברכב והתרחק קמעה, פייסל יצא מהרכב ועלה אל תוך השכונה, שם נפגש עם קאסם שהמתין לו עם אדם נוסף. אותו אדם מסר לפייסל את האקדח תמורת הסכום של 13,000 ₪ (להלן: המפגש ). אציין כי המפגש עצמו לא נצפה על ידי אנשי המשטרה, שהמתינו באיזור הכיכר למטה. פייסל נטל את האקדח, חזר במהירות לכיכר, וח'אלד שב ואסף אותו במיצובישי. השניים נסעו לאכסאל שם נעצרו בכניסה לכפר והאקדח נתפס ברשותם. קאסם, המתגורר אף הוא באכסאל, נסע זמן קצר אחריהם לכיוון אכסאל ונעצר אף הוא. העורר נעצר בחלוף ארבעה ימים.

השאלה הצריכה לענייננו היא, מיהו האדם הנוסף שהיה ליד קאסם בעת המפגש. האם היה זה העורר, כטענת התביעה, או שמא, כטענת העורר, המדובר באדם אחר ששמו מאהר או עימאד בסיוני?

5.

לאחר שפרסנו בפני הקורא את תמצית האירוע, אסקור את חומר הראיות. אקדים ואומר כי התמונה הלכאורית העולה מהחומר היא, כי המשטרה חשפה את כל השרשרת המתוארת בכתב האישום "בהילוך אחורי" מהסוף להתחלה - דרך קאסם הגיעה המשטרה לפייסל ולח'אלד, ודרכם אל מזמיני האקדח. אלו שילמו לח'אלד 18,000 ₪ תמורת האקדח שנרכש בסכום של 13,000 ₪, כאשר את ההפרש בסך 5,000 ₪ שילשל ח'אלד לכיסו. פייסל – אשר מככב אמנם כחוליה חשובה בשרשרת התיווך כמי שעמד בקשר עם קאסם – היה אמור להרוויח מכך כ-200 ₪ שהבטיח לו ח'אלד.

6.

קאסם היה תחת מעקב והאזנה של המשטרה, ובאותו ערב אנו עדים לשיחות רבות בינו לבין פייסל מצד אחד ובינו לבין אדם אחר ממנו היה אמור לקבל את האקדח. אין קשר ישיר בין אותו אדם לבין פייסל, וקאסם הוא "תחנת הממסר" ביניהם לביצוע העסקה.

כך, לדוגמה, זמן קצר לפני ביצוע העסקה, מתקשר פייסל לקאסם (שיחה 1858 משעה 20:41) וקאסם אומר לו שיש ב-13,000 ופייסל שואל אותו אם להביא עכשיו 13. ברי כי השניים מתאמים את העברת הסכום של 13,000 ₪ תמורת האקדח. כעבור זמן קצר משוחחים השניים שוב (שיחה 1861 משעה 21:19) וקאסם מוסר שהוא עדיין בכיכר בכפר אכסאל ושואל אותו אם הוא רוצה ללכת לבן אדם ופייסל משיב בחיוב. ברי מהשיחה שהאקדח אינו ברשותו של קאסם, אשר אמור לקבל אותו מאדם אחר. כעבור שבע דקות משוחחים השניים שוב (שיחה 1865 משעה 21:26) וקאסם מנחה את פייסל להגיע לשכונת אלפאח'ורה בנצרת, שם מתגורר העורר. בהמשך, כשפייסל וח'אלד עושים דרכם במיצובישי לנצרת ומסתובבים בתוך נצרת, מתנהלות שיחות נוספות בין השניים. בשיחה משעה 21:38 (שיחה 1869) השניים משוחחים שוב, פייסל מבקש מקאסם שיביא "את זה שנכנס בתוכו" (כנראה מתכוון למחסנית – י.ע. ) וקאסם מבקש ממנו לבוא לכיכר פנימה שם הוא נמצא. שתיים-שלוש דקות לפני כן, משוחח קאסם עם אדם בשם ודיע,המדבר ממספר הטלפון הסלולארי של העורר, ומבקש ממנו לעלות אליו למעלה ומוסיף שנמצא מאחוריו (שיחות 1868-1867). כאמור, פייסל וח'אלד נצפים על ידי העוקבים כשהם מגיעים לשכונת אלפאח'ורה, כאשר פייסל יורד מהמיצובישי, הולך ברגל ולאחר מכן חוזר לרכב בו ממתין ח'אלד.

7.

ח'אלד, פייסל וקאסם, שלושתם תושבי אכסאל, מסרו מספר הודעות במשטרה. לענייננו, חשובות במיוחד ההודעות הראשונות של ח'אלד ופייסל, אשר בהמשך חזרו בהם מהודעותיהם והחלו למסור גרסאות שונות, שנראה כי משקלם נמוך יותר.

פייסל : בהודעתו הראשונה של פייסל הוא מגולל את סיפור המעשה מנקודת מבטו. ח'אלד התקשר אליו ושאל אותו אם יכול לסדר עבורו נשק. פייסל יצר קשר עם קאסם ולדבריו, תפקידו בסיפור הסתכם בכך שנטל את האקדח והביא אותו לח'אלד. פייסל מתאר כיצד הגיע עם ח'אלד במיצובישי לנצרת, הם הגיעו לשכונת אלפאח'ורה ועצרו בכיכר, הוא נטל מח'אלד את הסכום של 13,000 ₪, ירד מהרכב, והלך לכיוון השכונה שם פגש את קאסם "ואיתו היה חבר שלו שאני לא מכיר אותו... באותו מפגש אני מסרתי את הכסף לבחור שהיה עם קאסם ואותו בחור מסר לי את האקדח שלא היה עטוף בשום דבר, אני החזקתי את האקדח והסתרתי אותו מתחת לבית השחי...". בתשובה לשאלה כיצד נראה הבחור שהיה עם קאסם, הוא משיב: " מדובר בבחור רזה וגבוה, שיער קצר ללא שפם וזקן ונאה כבן 26 שנה לערך, אם אראה אותו אני יכול לזהותו בוודאות ". בהמשך מתאר כי ח'אלד חזר לאסוף אותו במיצובישי, הם החלו בנסיעה ונעצרו על ידי השוטרים בכניסה לאכסאל.

ח'אלד : בהודעתו הראשונה של ח'אלד במשטרה, הוא מגולל את הסיפור מנקודת מבטו, כיצד הבטיח לבחורים מעין מאהל להשיג עבורם אקדח, התקשר לאחר מכן לפייסל ושניהם נסעו לנצרת. בהמשך מתאר ח'אלד כיצד נסעו בתוך נצרת, כי שמע כיצד הבחור (קאסם – י.ע. ) מתדרך את פייסל לאן להגיע. כאשר הגיעו לכיכר עצרו והמתינו, ופייסל התקשר לבחור שהיה אמור להביא להם את הנשק והוא שמע שהם משוחחים על כלב ושהוא כבר מגיע. ח'אלד הסתובב בכיכר, הוריד את פייסל והתרחק במכוניתו למרחק של 300- 200 מטרים . אחרי מספר דקות התקשר לפייסל ושאל אותו אם כבר סיים, ופייסל אמר לו שיתקשר אליו עוד מעט וניתק את השיחה. כעבור שלוש דקות התקשר אליו פייסל ואמר לו לבוא לקחת אותו, וכאשר עלה למיצובישי הראה לו את האקדח, וכעבור זמן קצר נתפסו על ידי המשטרה. בתשובה לשאלה אם ראה מי מכר את הנשק לפייסל השיב ח'אלד, כי אינו מכיר אותו " אבל ראיתי שהוא הגיע לפגוש את פייסל מרחוק עם כלב קטן ואני חושב שהיה לו קפוצ'ון ".

קאסם : בהודעה הראשונה של קאסם במשטרה, הוא סיפר כי נסע ברכב הסובארו שלו לפגוש את העורר בנצרת, הם הסתובבו בין מספר כספומטים כדי למשוך סכום של 300 ₪, ומשם נסעו אל ביתו של העורר ושוחחו חמש דקות. העורר הלך ואז הגיע בחור עם כלב אמסטף , והוא התקשר אל פייסל ואמר לו כי מצא עבורו כלב אמסטף ושאל אותו אם הוא מעוניין לקנות אותו, כי הבחור רוצה למכור את הכלב, וידוע לו שפייסל מעוניין בכלב כזה. פייסל אמר לו שהוא כרגע בנצרת, והתקשר אליו בהמשך מספר פעמים אך קאסם לא ענה לו. לבסוף, קאסם ענה לפייסל ואמר לו להגיע מהר כי אין לו זמן, ואז פייסל הגיע אליו רגלית, והוא הפנה אותו אל בעל הכלב שיסתדרו ביניהם , ובכך הסתיים העניין.

ברי כי קאסם משקר בהודעה זו, בה הוא מסתיר את התיאומים הרבים בינו לבין פייסל, באשר באותה עת לא ידע כי הסלולארי שלו היה תחת האזנה.

8.

בדו"ח של פקד אמיר, אשר עקב אחר קאסם, נכתב כי זיהה את קאסם נוהג בסובארו " ולידו אדם נוסף עם מעיל חום וקפוצ'ון על הראש אשר יורד מהרכב ומושך כסף בשני מכשירי בנקט". בדומה, גם בדו"ח המעקב של רס"ב סלומון נכתב כי הבחין בסובארו בה נהג קאסם " ובחור נוסף יושב לידי לובש קפוצ'ון והכובע עליו ", כי השניים נוסעים בין מספר כספומטים ברחבי העיר, וכשהגיעו לכספומט של בנק לאומי

" הבחור שיושב ליד הנהג יוצא כאשר הכובע של הקפוצ'ון על הראש ".

העולה מן המקובץ, כי העורר לבש קפוצ'ון.

9.

העורר : וזו גרסת העורר, כפי שנגבתה ממנו לאחר מעצרו. לדבריו, הוא הסתובב עם קאסם בסובארו כדי לחפש כספומט, ולאחר שמצאו כספומט פעיל הוא משך 300 ₪ אותם מסר לקאסם, ואז חזרו לשכונת אלפאח'ורה, שם הוא מתגורר. הם עצרו ליד משאית השייכת למשפחתו של העורר, ובאותו רגע הגיע בחור מהשכונה ששמו עמאד בסיוני ועמו כלב פיטבול או אמסטף, וקאסם החל לשוחח עמו ושאל אותו עם הוא רוצה למכור את הכלב. תוך כדי שיחה, קאסם לקח את הסלואלרי שלו והתקשר ממנו למישהו ושוחח איתו על כלב , ולאחר מכן החזיר לו את הטלפון שלו, ושניהם חזרו ועלו לסובארו ונסעו והגיעו ליד הבית שלו, שם ישבו קצת בתוך הרכב. בשלב מסוים קאסם ירד מהרכב והלך להשתין או משהו כזה, וחזר לרכב. הם ישבו קצת, ולאחר מכן קאסם נסע לביתו. למחרת שמע כי נעצרו שלושה אנשים בגין החזקת נשק והוא התקשר לסלולארי של קאסם אך לא היה מענה, ולכן התקשר לאמו של קאסם שסיפרה לו כי נעצר.

תשומת לב הקורא, כי קאסם לא הזכיר בגרסתו ששוחח עם פייסל אודות הכלב, מהסלולארי של העורר.

10.

כאמור, הקשר הטלפוני התנהל בין פייסל לקאסם, שמצידו התקשר לאדם אחר, היא הדמות ממנה נרכש האקדח. אין קשר ישיר בין אותה דמות לבין פייסל, והשאלה היא האם מדובר בעורר או באדם אחר.

אין חולק שהעורר מכיר היטב את קאסם, וכדבריו בחקירתו "הוא חבר שלי כמו אח" (הודעתו מיום 8.12.11 בעמ' 2). אין חולק כי השניים נפגשו בערב סמוך מאוד למועד בו בוצעה העסקה; כי שניהם נסעו בסובארו כדי למשוך כסף, ולאחר מכן חזרו לשכונת אלפאח'ורה, לשם עלה פייסל ברגל, כמעט באותן דקות; וכי העורר לבש קפוצ'ון באותו ערב.

נעמוד להלן על מספר ראיות נוספות הקושרות את העורר לדמות שמסרה את האקדח לפייסל במהלך המפגש.

11.שיחה מס' 1840 מיום 4.12.11 (יום ביצוע העסקה): המדובר בשיחה שנערכה ביום האירוע בשעה 16:08 בין קאסם לבין דובר אחר. השניים מדברים בקודים על "1009" ש"אוכל" לא אותו סוג, אבל נראה אותו דבר, ומסכמים על מחיר של 11,000 ₪.

על פי המודיעין המשטרתי, "1009" הוא שם קוד לאקדח, ו"אוכל" הוא שם קוד לתחמושת, ואיני מקבל טענת העורר, כי ייתכן והשניים דיברו על מחירי מכוניות משומשות.

החשוב לענייננו הוא, זהות הדוברים בשיחה. מספר הסלולארי של העורר הוא 052-3775852 ומספר הטלפון של קאסם הוא 052-5232045 והשיחה התנהלה בין שני הטלפונים הנ"ל. אין חולק כי קאסם הוא אחד הדוברים, אך הדובר השני מהמספר של העורר מזדהה בשם ודיע , בעוד העורר עונה לשם אחמד נפאפעה. לטענת העורר, לא הוא האיש המשוחח בטלפון, ואילו התביעה גורסת כי המדובר בעורר.

בחקירתו במשטרה, הושמעו לעורר מספר שיחות שהוקלטו, לרבות שיחה 1840 הנ"ל. העורר זיהה את קולו של קאסם, אך אמר שאינו בטוח כי הוא עצמו הדובר השני וטען כי יש לו חברים המשתמשים בסלולארי שלו. ואילו קאסם זיהה הן את קולו שלו והן את קולו של העורר באותה שיחה, למרות שהדובר השני מזדהה כודיע. עוד נציין, כי בין העורר לבין קאסם נערכו מספר שיחות קצרות באותו ערב, סמוך לשעת המפגש, והעורר אישר כי הוא מזהה את קולו באותן שיחות (כמו שיחה מס' 1852, 1867, 1868). התביעה טענה כי העורר ביקש להרחיק עצמו משיחה 1840 בשל תוכנה המפליל, וכי אין רבותא בעובדה שהדובר מזדהה בשם ודיע, באשר גם בשיחה 1852 הדובר מזדהה בשם ודיע, ולמרות זאת, העורר זיהה את עצמו באותה שיחה כדובר.

שיחה 1852 לא תומללה במלואה, ומדובר בתמצית השיחה כלהלן:

"קאסם שואל אם ודיע חזר? ודיע משיב בחיוב ואומר לקאסם לבוא לתאמר (צ"ל סאמר – י.ע. ) למטה. קאסם אומר בסדר ושהוא יוצא".

ב"כ העורר טען כי מאחר שהדובר נשאל "ודיע חזר"? הרי שאילו היה מדובר בעורר עצמו, מן הסתם היה נשאל בנוסח "נו, חזרת"?

דא עקא, שהעורר עצמו לא טען זאת במהלך חקירתו. ולא רק שאישר כי הוא הדובר באותה שיחה, הוא אישר שאכן סיכם עם קאסם וביקש ממנו לבוא ולאסוף אותו ממקום הסמוך לביתו של סאמר נפאפעה, שהוא בן דודו.

[במאמר מוסגר: גם בין סאמר נפאפעה לבין קאסם יש קשר, ומספר הטלפון של קאסם נשמר בזכרון של הטלפון של סאמר, שנחקר אף הוא כמעורב בעסקי נשק (חקירתו של סאמר מיום 12.12.11 בעמ' 2)].

גם בשיחה 1867 משעה 21:35, כחמש דקות לפני המפגש, מזדהה הדובר בשם ודיע, וגם כאן מזהה העורר את עצמו כדובר, ומאשר כי שוחח עם קאסם לגבי אחד בשם נור נפאפעה, שהוא בן דוד

שלו.

סיכומו של דבר לעניין השיחות:

(-) שיחה 1840 היא שיחה בעלת גוון מפליל עד מאוד ועל פניו מדובר בה בעסקת נשק.

(-) השיחה נערכה מהטלפון של קאסם אל הטלפון של העורר.

(-) קאסם אישר כי הדובר בשם ודיע באותה שיחה הוא העורר. העורר אישר כי מדובר בקולו של קאסם אך טען כי אינו מזהה את קולו.

(-) לאחר אותה שיחה נערכו מאותם טלפונים סלולאריים שיחות תיאום קצרות בין העורר לקאסם, והעורר מזהה את עצמו כמי שדובר תחת השם ודיע.

(-) העורר לא הצביע על מי מחבריו בשם ודיע, שיכול היה לדבר מהטלפון הסלולארי שלו.

12.

מזכרו של קצין המשטרה רפ"ק שמעון עבו : במזכר תיעד רפ"ק עבו, כי פייסל – שנראה כי עדיין היה תחת רישומה של ההיתקלות עם בלשי המשטרה ששלפו אותו ואת ח'אלד מהמיצובישי כשעה וחצי לפני כן – ביקש ממנו לצאת לעשן סיגריה. רפ"ק עבו הבין שפייסל רוצה לדבר ויצא עמו. בשיחה שהתנהלה בחוץ, סיפר לו פייסל כי האדם שהיה עמו ברכב (הכוונה לח'אלד במיצובישי – י.ע. ) אמר לו לצאת מהרכב ולגשת לאיזה בחור שהמתין שם (הכוונה לקאסם – י.ע. ). אותו בחור לקח אותו והלך עמו לסמטה באיזור עד שהגיעו לבית ושם הגיע לקראתם בחור אחר. הוא מסר לאותו בחור 13,000 ₪ והבחור מסר לו את האקדח. רפ"ק עבו שאל את פייסל מי זה אותו בחור, ופייסל השיב " זה שאתם מכירים אחמד נפאפה ", וביקש כי כעת, לאחר שעזר למשטרה, שיעזרו לו לצאת מהעניין.

קשה להפריז בחשיבותו של המזכר. ספק אם באותה עת רפ"ק עבו ידע כי העורר, שנעצר לאחר ארבעה ימים, היה מעורב בפרשה (אלא אם רפ"ק עבו היה מעורב בעבודה המודיעינית וההאזנות שקדמו למעצרים). מכאן, שהיה זה פייסל שהעלה לראשונה את שמו של העורר, כמי שמסר לו את האקדח.

ב"כ העורר טען כי המזכר לא עולה בקנה אחד עם הודעתו הראשונה של פייסל, שנגבתה כשעתיים לאחר כתיבת המזכר, ובה אמר פייסל כי הבחור שהיה עם קאסם כבר נעצר על ידי המשטרה. לטענת העורר, אמירה זו, אינה מתיישבת עם העובדה שהוא נעצר ארבעה ימים לאחר מכן.

לטעמי, המדובר בטענה מתחכמת, פרי פרשנות מאולצת, הנחזית כשגויה על פניה, לתשובתו של פייסל לשאלת החוקר:

"שאלה: אני מציג בפניך אקדח בצבע שחור עליו מוטבע .... עם מחסנית ריקה אשר נתפס על ידי השוטרים עם מעצרך, מה תגובתך לכך?

תשובה: זה האקדח שאני קניתי אתמול בערב עבור ח'אלד אבו עודה מקאסם שלבי והבחור השני שהיה איתו ואשר המשטרה תפסה אותו ".

על פניו, נראה כי הכוונה לאקדח שנתפס על ידי המשטרה. קשה להלום שפייסל התכוון לעורר, שהרי בעת חקירתו הוא לא ידע כי גם קאסם נעצר, ובוודאי שלא יכול היה להתייחס לעורר שנעצר ארבעה ימים לאחר מכן.

13.

סיכום ביניים של חומר הראיות:

(-) השיחות המפלילות בין קאסם לעורר והתיאומים ביניהם.

(-) קרבת הזמן והמקום בין העורר לבין המפגש המתואם שנערך בשכונת מגוריו סמוך מאוד לביתו.

(-) התיאור של מוכר האקדח כמי שלבש קפוצ'ון.

(-) האמירה של פייסל לרפ"ק עבו כי מדובר בעורר.

(-) העובדה שהעורר התקשר לקאסם מייד לאחר ששמע ברדיו כי נעצרו שלושה אנשים מאכסאל בגין החזקת נשק.

14.

על רקע ראיות אלה, העלה העורר את התזה כי לא הוא הבחור ששהה עם קאסם בעת המפגש עצמו, אלא אדם אחר, שהגיע למקום עם כלב אמסטף. בתמיכה לתזה זו, הצביע העורר על הנקודות הבאות:

א .

התיאור שמסר פייסל בהודעתו הראשונה לגבי הבחור שהיה עם קאסם בעת המפגש ואשר מסר לו את האקדח: "בחור רזה וגבוה, שיער קצר ללא שפם וזקן ונראה כבן 26 שנה לערך, אם אראה אותו אני יכול לזהותו בוודאות". לטענתו, תיאור זה אינו תואם את תיאורו של העורר שאינו גבוה. שנית, מדוע לא נערך לפייסל בו במקום, מסדר זיהוי תמונות, או מסדר זיהוי חי?

ב .

בסוף הודעתו הראשונה במשטרה, נשאל פייסל:

"שאלה: אני אומר לך שאתה יודע מה שמו של הבחור שהיה עם קאסם בזמן שמסרו לך את האקדח, מדוע אתה מסתיר את פרטיו?

תשובה: אני לא יודע מה שמו, אבל אני נזכר שבזמן שנפגשתי יחד איתו ועם קאסם, הוא מסר לי את מספר הפלאפון שלו ורשמתי אותו בפלאפון שלי. אני מעיין בפלאפון שלי בנוכחותך והמספר הוא 052-4082372 ושמרתי אותו תחת השם מאהר נצרת והוא אמר לי ששמו מאהר ולא יודע מה שם משפחתו כי לא שאלתי אותו. מאהר מסר לי את מספר הפלאפון שלו כי סיכמנו אם האקדח לא בסדר אני אחזיר לו אותו כי חאלד היה אמור לבדוק את האקדח אם הוא תקין".

מספר טלפון זה לא שייך לעורר, ושמו של העורר אינו מאהר (המספר נבדק על ידי המשטרה ונמצא לא פעיל, אך לא נבדק מי היה רשום כבעלים של המספר). מכאן טענת העורר, שהבחור שעמד ליד קאסם וביצע את העסקה בעת המפגש הוא אחד בשם מאהר.

בהתחשב בכך שפייסל הזכיר את שמו של העורר בשיחה בינו לבין רפ"ק עבו כשעתיים לפני כן, יש לתמוה על כך שהחוקר מקבל את הדברים בשוויון נפש, ולא מקשה על פייסל בנקודה זו.

ג .

אין כל ראיה שהעורר היה עם כלב. בהודעתו הראשונה של העורר, הוא סיפר כי עודנו עומד עם קאסם ברחוב, הגיע אליהם בחור ששמו עמאד בסיוני עם כלב פיטבול או אמסטף, וכי קאסם נטל את הסלולארי של העורר, שוחח עם הבחור בצד השני של הקו ודיבר איתו בעניין הכלב. גם ח'אלד אישר ששמע את פייסל מדבר עם מישהו בצד השני על כלב. משום מה, שיחה זו אינה מופיעה בתמציות השיחות של קאסם, שהיה תחת האזנה. גם עמאד בסיוני הנ"ל, הנזכר על ידי העורר, לא נחקר כלל על ידי המשטרה.

ד .

ואם בכלב עסקינן, גם ח'אלד, בהודעתו הראשונה, הזכיר כי ראה את המוכר הולך עם כלב וחבוש קפוצ'ון. לפנינו עדות נוספת כי מוכר האקדח התהלך עם כלב.

ה.

האקדח לא נמסר עטוף. למרות זאת אין עליו טביעות אצבע או DNA של העורר.

ו .

העורר טען למחדל חקירה נוסף, בכך שלא נעשתה הובלה והצבעה עם פייסל, שיצא לשטח ויצביע על הבית ממנו יצא אותו אדם שמכר לו את האקדח.

ז .

העורר הצביע על כך שזמן קצר לפני המפגש, הוא וקאסם "עשו סיבוב" ברחבי העיר בחיפוש אחר כספומט כדי למשוך 300 ₪. לשם מה היה צורך בכך, אילו העורר היה אמור לקבל תוך זמן קצר 13,000 ₪ טבין ותקילין?

15.

לטעמי, ניתן להסביר את התמיהות שהועלו על ידי העורר.

כך, אפשר שגם העורר הוא אך חוליה בשרשרת, והיה אמור להעביר את כל הכסף שקיבל (13,000 ₪) למישהו אחר, מה שמסביר מדוע חיפש כספומט כדי למשוך כמה מאות שקלים.

כאמור, בגרסתו הראשונה טען העורר כי קאסם לקח את הסלולארי שלו והתקשר ממנו למישהו אחר עימו שוחח על כלב אמסטף. המשטרה האזינה לשיחות של קאסם, מה שיכול להסביר מדוע אם נערכה שיחה בין הטלפון הסלולארי של העורר לבין טלפון הסלולארי של פייסל היא לא נקלטה, ומה שיכול להסביר גם את גרסתו של ח'אלד כי שמע את פייסל משוחח עם מישהו על כלב.

ייתכן כי במהלך המפגש, או סמוך מאוד לפני כן, התהלך אדם בשם עימאד בסיוני לתומו עם כלבו, וקאסם, שידע על חיבתו של פייסל לכלבי פיטבול ואמסטף, מצא לשאול אותו אם הוא מעוניין. לכך אין כל קשר לעסקה שבוצעה במהלך המפגש.

ייתכן כי העורר התחזה בפני פייסל בשם מאהר, ונתן לו מספר טלפון כוזב, דווקא על מנת שפייסל לא יוכל ליצור עמו קשר ולזהותו. אפשרות אחרת היא, שבין השיחה שלו עם רפ"ק עבו לבין חקירתו, פייסל "הצטנן" והחל לחזור בו, ולכן מסר מידע כוזב כביכול הבחור האחר הוא אותו מאהר מסתורי.

ובכלל, העובדה שפייסל הזכיר את השם מאהר בעוד שהעורר – שלא ידע באותו שלב על תוכן הודעותיו של פייסל במשטרה

–

הזכיר את השם עימאד בסיוני , אף היא לא מתיישבת עם התזה של העורר.

16.

אלא שכל אלה הסברים והשערות שמקומם לשלב המשפט. לכן, ולמרות הראיה "העוצמתית" בדמות מזכרו של רפ"ק עבו ושיחות הטלפון בין קאסם לעורר, אני סבור כי עלה בידי העורר לכרסם, ולו במעט, בעוצמת הראיות בשאלה אם הוא עצמו מסר את הנשק לפייסל. בהתחשב בכך, ובהתחשב בכך שלעורר אין עבר פלילי, אני סבור כי ניתן במקרה דנן, לבחון אפשרות לשחרור העורר לחלופת מעצר מתאימה.

אשר על כן, התיק יחזור ל בית המשפט המחוזי, על מנת לבחון אם יש בחלופת מעצר להשיג את מטרות המעצר, ולשם כך, רשאי בית המשפט להורות על הזמנת תסקיר שירות המבחן (השוו בש"פ 6240/11 עבוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.9.2011); בש"פ 2602/10 כחלול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.4.2000).)