בש"פ 2581/07 מדינת ישראל נ. אברהם ( טולי ) גולדנברג

1.

שני המשיבים, אברהם גולדנברג (המשיב 1) וג'ורג' בית עדה (המשיב 2), נעצרו לחקירה בחשד למעורבות בפעילותו של ארגון פשע. המשיב 2 מרצה כרגע עונש מאסר. בית משפט השלום ברמלה הורה על שחרורו של המשיב 2 ממעצר והחזרתו למאסר ועל הארכת מעצרו של המשיב 1 עד ל- 25.3.2007. המדינה עררה על ההחלטה בעניין המשיב 2 והמשיב 1 ערר על ההחלטה בעניינו. אתמול, ה-19.3.2007, דחה בית המשפט המחוזי (השופט ד' רוזן) את עררה של המדינה וקיבל את ערר המשיב 1.

לעניין ערר המדינה קבע בית המשפט כי החזרתו של המשיב 2 למאסר לא תכביד על החקירה יתר על המידה בהתחשב גם בכך שהמשיב 2 אינו יכול לצאת לחופשות ב- 15 הימים הקרובים. בית המשפט אף לא נעתר לבקשת המדינה לעכב את ביצוע החלטתו.

בעניין המשיב 1 ניתנה ב-14.3.2007 החלטה בערר שהגיש על הארכת מעצר קודמת שלו. בית המשפט המחוזי דחה את עררו הקודם של המשיב 1 אך קבע כי אם לא תהיה התפתחות דרמטית בחקירה נגדו – ישוחרר. בהחלטתו מאתמול קבע בית המשפט, בהמשך להחלטה מה- 14.3.2007, כי לא שוכנע שנתווסף חומר חקירה לגבי המשיב 1 ולא התרחשה התפתחות דרמטית בחקירה ולכן אין מקום להשאיר את המשיב 1 במעצר. לפיכך קבע בית המשפט כי במידה ולא תוגש "הצהרת תובע" לפיה מתכוונת המדינה להגיש כתב אישום כנגד המשיב 1 ולבקש מעצרו עד תום ההליכים, הוא ישוחרר היום, 20.3.2007 בשעה 15:00. לטענת הסנגורים כוונת בית המשפט בהחלטה זו לא היתה לשחרור בלא תנאים אלא שתנאי השחרור ייקבעו היום בבית משפט השלום. על החלטה זו הוגש הערר שבפניי, בו מבקשת המדינה כי בית משפט זה יורה על המשך מעצרם של שני המשיבים.

2.

בעניין המשיב 1 טוענת המדינה כי החלטת בית המשפט המחוזי תכפה למעשה על המדינה להגיש כנגדו כתב אישום והדבר עלול לפגוע בהתנהלות החקירה הנוגעת לפעילותו של ארגון הפשע. עם הגשת כתב האישום תהיה המדינה מחויבת למסור לידי המשיב 1 את חומר החקירה שנאסף ובכך יש סיכון לסיכול החקירה כולה.

בעניין המשיב 2 טוענת המדינה כי השבתו של המשיב לבית הסוהר מאפשרת לו נגישות לעולם החיצון העלולה להביא לשיבוש הליכי משפט גם כאשר נשללות ממנו חופשותיו. עוד טוענת המדינה כי בעניינו של משיב זה הפגיעה בחירותו כתוצאה מהמעצר היא קטנה יותר.

לטענת המדינה, מאז החלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי, ב- 14.3.2007, התקדמה החקירה הכוללת בנוגע לארגון הפשיעה. מדובר בחקירה מורכבת, שבה כל שחרור של אחד מחברי הארגון עלול להשפיע על החקירה כולה. המדינה הציגה בדיון בערכאות שקדמו לי שני דו"חות סודיים המציגים את פעולות החקירה הרבות שעודן נדרשות לצורך השלמת החקירה. בחקירות כאלה, טוענת המדינה, אין לבחון את שאלת החידוש בחקירה בראיה צרה של כל חשוד בפני עצמו אלא בראיה רחבה של חקירת הארגון כולו. הדו"חות, כך ציינתי בדיון, אינם מתייחסים ספציפית לפעולות בעניינו של המשיב. בדיון לפניי הוגש דו"ח נוסף שלא היה בפני הערכאות שקדמו לי.

3.

הסנגורים, עורכי הדין חיה ציון-זכאי ואביגדור פלדמן, מתנגדים לבקשה ומבקשים שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. לטענתם המשיב 1 עצור כבר 39 ימים, החקירה בעניינו הסתיימה ואין הצדקה לכך שהוא ישב במעצר עד הגשת כתב אישום כולל. את תקופת ההמתנה עד כתב האישום יוכל "להעביר" בתנאי שחרור. לגבי המשיב 2 טוענים הם כי יש להחזירו למאסר, שם התנאים נוחים יותר, ואין חשש לשיבוש מהלכי משפט בעוד הוא אסיר.

4.

טענות הסנגורים יפות הן, אך אינן תואמות את נסיבותיו של עניין זה. על רקע מאפייני החקירה שהוצגו לי בדו"חות החסויים, סבורה אני כי לא היה מקום להתערבות של בית המשפט המחוזי בהחלטת בית משפט השלום בעניין המשיב 1, וכן כי אין מקום לשחרר את המשיב 2 ממעצר. נוכח זיקות הגומלין ההדוקות בפרשה כולה אין להפריד בין סיום החקירה בעניינו של אחד החשודים לסיום החקירה כולה והגשת כתב אישום, והכל במובן כשמדובר בטווחי זמן סבירים. יש בנסיבות העניין חשש ממשי, לגבי שני המשיבים, לשיבוש מהלכי חקירה, ועל כן לא ניתן בנסיבותיו של עניין זה להחזיר את המשיב 2 למאסר, או לאפשר למשיב 1 שחרור, אפילו בתנאי מעצר בית, כשהחקירה נמשכת.

5.

הערר מתקבל. בעניין המשיב 1 תוחזר החלטת בית משפט השלום על כנה ומעצרו יוארך עד ל- 25.3.2007 בשעה 18:00. המשיב 2 יוּשב למעצר ממקום כלאו ויוותר במעצר עד ל- 25.3.2007 בשעה 18:00. המסמך הנוסף שהועבר לעיוני היום מסומן א' ונחתם בחתימת ידי עם תאריך של היום, והוא הוחזר למאשימה.