בש"פ 2593/22 חוסין חילף נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ),

להעברת מקום הדיון בת"פ 31891-01-21 מבית משפט השלום בנצרת לבית משפט השלום בחיפה.

2.

ביום 18.1.2021 הוגש נגד המבקש ושניים נוספים כתב אישום, במסגרתו יוחסו למבקש עבירות פריצה וגניבה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ועבירת גניבת רכב בצוותא לפי סעיפים 29(א) ו-413ב לחוק העונשין.

ביום 2.5.2021 קוים דיון בבית משפט השלום בנצרת, במסגרתו הוקרא כתב האישום למבקש. תשובתו של המבקש לכתב האישום טרם ניתנה, ובבקשתו הוא מצהיר כי בכוונתו להודות במיוחס לו בכתב האישום, ולבקש כי יוגש בעניינו תסקיר של שירות המבחן.

המבקש טוען כי הוא מתגורר בבסמת טבעון, בריחוק רב מבית משפט השלום בנצרת, וכי משרד בא כוחו ושירות המבחן העתיד לטפל בעניינו (ככל שיוזמן תסקיר) ממוקמים שניהם בחיפה.

3.

דין הבקשה להידחות.

4.

כידוע, המבחן להעברת דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון (בש"א 4096/08 מדינת ישראל נ' מוסטפא (22.1.2009)).

סעיף 78(ב) לחוק בתי המשפט קובע כי בבחינת "מאזן הנוחות" שבין הצדדים יישקלו מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר, וכן נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט. לעניין זה, נפסק לא אחת כי אין הצדקה להעברת ההתדיינות מבית משפט אחד למשנהו כאשר המרחק ביניהם קצר מ-60 ק"מ (ראו: בש"פ 6416/15 קובני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (29.9.2015); בש"א 740/16 פלוני נ' פלונית , פסקה 2 (30.3.2016); בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (26.8.2018)).

5.

בענייננו, הן המרחק בין בית משפט השלום בנצרת לבין בית משפט השלום בחיפה, והן המרחק בין מקום מגוריו של המבקש לבין בית משפט השלום בנצרת, קצר מ-60 ק"מ. בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות.

6.

אף לא למותר לציין כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, בשים לב לכך שכתב האישום נגד המבקש הוגש ביום 18.1.2021, ואילו הבקשה להעברת מקום הדיון הוגשה בחלוף יותר משנה ולאחר שקוימה בתיק הקראה של כתב האישום.