בש"פ 2596/09 מוריס נאסראווי נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט רביד) בב"ש 8359/09 (בתיק עיקרי 346/09) מיום 15.3.09, לעצור את העורר עד תום ההליכים.

ב.

נגד העורר הוגש ביום 10.3.09 כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין שלא כדין. נטען, כי בין העורר ומכרו בשארה תורג'מן (להלן המתלונן ), התגלע וויכוח קולני, עת בילו בפיצריה באיזור העיר העתיקה בירושלים. לאחר שיצאו מהמקום, ניגש העורר - כנטען - אל המתלונן ודקר אותו באמצעות סכין בגבו, בידו ובכתפו השמאלית ופעמיים בבטנו. למתלונן נגרמו חבלות קשות כולל פגיעות פנימיות חמורות, והוא נזקק לטיפול רפואי נרחב, שכלל ניתוח בהרדמה כללית.

ג.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. נטען, כי העורר מהוה סכנה לציבור נוכח העבירות המיוחסות לו ועברו הפלילי, הכולל בין היתר עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תגרה במקום ציבורי והיזק לרכוש במזיד. בית המשפט המחוזי קבע, כי לא ניתן לתת אמון בעורר בעיקר בשל התמכרותו לאלכוהול, המשפיעה על התנהגותו וגורמת לאבדן שליטה. לבסוף נקבע, כי אין מקום לקבלת תסקיר בשל חומרת העבירה המיוחסת לעורר.

ד.

בהודעת הערר נטען, כי בית המשפט קמא לא בחן באופן ראוי את האפשרות לשחרור העורר לחלופת מעצר. כך נטען, כי לא נבחנו נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של העורר. כללו של דבר, לשיטת העורר היה על בית המשפט להורות על עריכת תסקיר בטרם יכריע בעניין המעצר.

ה.

בדיון טען עו"ד עותמאן כי יש בכגון דא חובת תסקיר, שכן אין מדובר בעבריין סביבתי; הוא לא היה עצור בעבר, וזה לו מעצרו הראשון; העורר בן 35 ואב למשפחה התומכת בו. עבירותיו הקודמות אינן מכבידות, ומזה תשע שנים כמעט שלא היו הרשעות.

ו.

באת כוח המדינה טענה, כי אין מקום לתסקיר נוכח עברו של העורר וחומרת העבירה.

ז.

עיינתי ברישום הפלילי של העורר, שראשיתו בגיל 18 (1992) בעבירת תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור, המשכו (2000) בתגרה, ולימים (2004) בהיזק בזדון לרכוש, הוא נדון, בין השאר, למאסר על תנאי ולשירות לתועלת הציבור.

ח.

סבורני כי מקרה זה מתאים להזמנת תסקיר, כדי שלפני בית המשפט תהא תמונה כוללת בטרם יכריע באשר למעצר עד תום ההליכים. אכן העבירה חמורה, ולעורר עבר פלילי מסוים (שלא הגיע לכלל מאסרים בפועל) וכן רקע של אלכוהוליזם. דברים אלה אינם מדברים בעדו. מנגד, איני סבור כי הנסיבות הן כאלה השוללות מכל וכל הזמנת הזמנת תסקיר לשם מלוא התמונה, בלא קשר לשאלה אם ככל שיורשע העורר עלול דינו להיגזר למאסר (ואיני מביע כמובן דעה על כך). מובן כי אין ענייננו בחובת תסקיר, אך דווקא רקע התמכרותי שלא הבשיל לכלל "סדרתיות עבריינית" רבת שנים, מצדיק תסקיר. העורר מוכר לשירות המבחן משביצע ב-2005 עבודות של שירות לתועלת הציבור, המפוקחות על-ידי השירות, ודבר זה עשוי להקל על הכנת התסקיר.

ט.

הערר מתקבל איפוא במובן של הזמנת תסקיר, שיונח בתוך שבועיים בפני בית המשפט המחוזי, ואני מקדים תודה לשירות. עד להחלטה נוספת יישאר העורר במעצר.