בש"פ 2617/09 מדינת ישראל נ. אנדרי פוטורוצין

א.

בקשה להארכה שניה של מעצר המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בתשעים יום החל מיום 31.3.09 או עד למתן פסק-דין בת"פ 7061/08 בבית משפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ב.

כתב האישום אשר הוגש ביום 31.3.08, נגד המשיב ונאשם נוסף, אלכסיי בליאכמן (להלן אלכסיי ), מייחס להם עבירות של חטיפה לשם סחיטה, סחיטה בכוח ובאיומים, כליאת שווא, פציעה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. בתמצית נטען, כי המשיבים חטפו באיומים ובמכות את ולנטין ניקולאייב (להלן המתלונן ), וכלאו אותו במשך לילה על מנת שלמחרת בבוקר יטול הלוואה ויעבירה לידם. המתלונן הצליח ליצור קשר עם בת זוגו, והמשטרה עצרה את המשיבים במהלך הניסיון לקבל הלוואה בבנק למחרת היום.

ג.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב וסרגיי עד תום ההליכים (ב"ש 1983/08), והבקשה התקבלה ביום 30.4.08 (השופט שפירא). נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים, כי השימוש באלימות מעיד על מסוכנות, ואופי העבירות מעלה חשש ממשי להשפעה על עדים ושיבוש הליכי משפט. נוכח חומרת המעשים נקבע כי אין מקום לבחון חלופת מעצר. עררים שהוגשו לבית משפט זה נדחו (בש"פ 4994/08 ו בש"פ 4885/09). השופט לוי, שהכריע בשני העררים, הוסיף כי נכון שהצורך בהמשך המעצר יישקל לאחר שהמתלונן ובת זוגו יסיימו את עדותם בבית המשפט. ביום 6.10.08 החלה חקירת המתלונן. לאחר חקירתו הראשית, ביום 13.11.08, פנו המשיב ואלכסיי לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר (ב"ש 2033/08), בטענה כי עולות מן החקירה הראשית סתירות מהותיות. הבקשה נדחתה ביום 29.11.08, תוך קביעה כי יש להמתין להשלמת החקירה הנגדית של המתלונן וחקירתה של בת הזוג, וכי בינתיים לא חל שינוי של ממש בתשתית הראיות.

ד.

בקשה ראשונה להארכת מעצר המשיב וסרגיי בתשעים ימים הוגשה ביום 16.12.08 (בש"פ 10674/08). בהחלטתי מיום 2.1.09, ולאור העובדה שהתיק נקבע להמשך ההוכחות רק לסוף מאי 2009, ביקשתי מבית המשפט המחוזי לקבוע מועד נוסף לסיום שמיעת עדותו של המתלונן בתוך חודש. כן הוריתי על הזמנת תסקירי מעצר אשר יוגשו לבית המשפט המחוזי, לצורך בחינת שחרורם של שני הנאשמים לחלופות מעצר לאחר סיום עדותו של המתלונן. בית המשפט המחוזי אכן קבע מועד לשמיעת עדותו של המתלונן ליום 18.2.09, אך העדים לא התייצבו למתן עדותם. בית המשפט המחוזי הורה על הוצאת צוי הבאה, ודחה את הדיון ליום 25.5.09.

ה.

בינתיים הוגשו תסקירי המעצר. התסקיר בעניינו של המשיב, מיום 22.1.09,

המליץ שלא לשחררו לחלופה, נוכח הערכת סיכון גבוהה להישנות ההתנהגות העבריינית, וחוסר היכולת של החלופה המוצעת להפחית סיכון זה. לעומת זאת, בעניינו של אלכסיי המליץ שירות המבחן על שחרורו לחלופה שנבחנה על ידיו. בהחלטה מיום 4.2.09 בית המשפט נמנע משחרור המשיב לחלופת מעצר, וזאת בעקבות התסקיר, אך הורה לשחרר את אלכסיי בתנאים מגבילים, לאחר סיום שמיעת עדותו של המתלונן. כיון שהמתלונן ובת זוגו לא התייצבו למועד הדיון שנקבע, כאמור, שוחרר אלכסיי לחלופה.

ו.

על ההחלטה שלא לשחררו לחלופת מעצר, ערר המשיב (בש"פ 1481/09). ביום 23.2.09 הורה בית משפט זה (השופטת חיות), בהסכמת הצדדים, על הגשת תסקיר מעצר משלים לבית המשפט המחוזי, שיבחן נתונים עדכניים בדבר מהלכי שיקום שעבר המשיב, וכן יתייחס להצעות לשיפור החלופה. התסקיר המשלים הוגש ביום 8.3.09, ובו נאמר כי המשיב אמנם השתתף בסדנאות בבית המעצר "קישון" וכן מתנהג הוא כראוי בבית סוהר "השרון", אך לא עבר תהליך טיפולי יסודי, המיועד אך לאסירים שפוטים. שירות המבחן חזר על עמדתו, כי רמת הסיכון הפוטנציאלית הנשקפת מן המשיב אינה מופגת על ידי החלופה המוצעת, הן נוכח החשש לשיבה להתמכרות לסמים ואלכוהול, והן נוכח הקרבה הגיאוגרפית למגורי המתלונן. נאמר אף, כי לשירותו החיובי כלוחם מג"ב בשעתו אין רלבנטיות למצבו הנוכחי. נוכח התסקיר המשלים, שב בית המשפט המחוזי ביום 18.3.09 וקבע כי אין מקום לשחררו לחלופת מעצר. עם זאת, נוכח קביעתו של דיון הוכחות ליום 26.5.09, הורה בית המשפט המחוזי כי למחרת היום יתקיים דיון במסגרת עיון חוזר בשאלת המעצר. נאמר, כי אם לא יתייצבו המתלונן ובת זוגו להעיד גם במועד זה, כפי שקרה בעבר, יהיה על המותב הדן בתיק העיקרי לקבל החלטות בכל הנוגע להמשך הדיון בתיק, ויהא בכך גם כדי להשליך על סוגיית המעצר.

ז.

בבקשת הארכת מעצר זו, טוענת המדינה, כי - כאמור - קבוע כעת מועד הוכחות ליום 26.5.09, בו אמורה להישמע עדות המתלונן ובת זוגו. קבועים גם מועדי הוכחות נוספים במהלך החודשים יוני ויולי 2009. נטען, כי נוכח המסוכנות הנשקפת מן המשיב, כעולה מן העבירות המיוחסות לו, עברו הפלילי (שלוש הרשעות קודמות בעבירות סמים, החזקת סכין ומסירת ידיעות כוזבות), ותסקירי המעצר הלא חיוביים בעניינו, אין מקום לשחררו לחלופת מעצר לעת זו, מחשש למתלונן ולהמשך ניהול המשפט. הובעה התקוה, כי הפעלת צו ההבאה תביא להתקדמות משמעותית בדיון הקבוע ליום 26.5.09.

ח.

בדיון טענה באת כוח המדינה, כי במהלך תקופת מעצרו הורשע המשיב בעבירות נוספות ונגזרו עליו 45 ימי מאסר.

ט.

בא כוח המשיב טען, כי חקירתו הנגדית של המתלונן על-ידי בא כוח המשיב נסתיימה, וכמעט נסתיימה חקירתו הנגדית של הנאשם האחר. אשר לתסקיר המשלים, נטען כי קצין המבחן לא שוחח עם המשיב, ועל כן אין מקום להתחשב בתסקיר; החלופה המוצעת היא במעצר בית מלא, ואין מקום להבחין בין המשיב לשותפו, מה גם שבמעצר מתנהג הוא למופת.

י.

עיינתי בתעודות שהגיש הסניגור, שלפיהן שירת המשיב שירות מלא וראוי במג"ב, דבר שבא לידי ביטוי במגוון מסמכים; אכן, צר על הידרדרותו לאחר מכן. ועוד, גם בקבוצות בהן השתתף במעצר זכה לתעודות ראויות. ואולם, כידוע יש צורך בטעמים טובים מאוד כדי לחרוג מהמלצה לא חיובית של שירות המבחן. וכך גם במקרה זה, אף שאיני מקל ראש בהתנהגות טובה בבית הסוהר במשך כשנת מעצר.

י"א.

נראה לי, בכל הכבוד, כי היטיב לעשות בית המשפט המחוזי בכך שקבע דיון למחרת עדות המתלונן בתיק העיקרי (למצער, המועד הקבוע לעדות זו). אוסיף, כי לטעמי טוב יהיה אם יגיש שירות המבחן עדכון לתסקיר עד 24.5.09, וישוב ויידרש גם להתנהגות במעצר, שיש לקוות כי תימשך בטוב. אני מורה כך ומקדים תודה לשרות המבחן.

י"ב.

המעצר מוארך מיום 31.3.09 עד יום 8.6.09, או עד לפסק דין בתיק, הכל לפי המוקדם.