בש"פ 2723/07מבארק עטאונה נ. מדינת ישראל

1.

המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום בו מיוחסות לעורר עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. הערר שלפניי מופנה נגד החלטת המעצר.

2.

על פי המתואר בכתב האישום נהג העורר בכלי רכב באחד מרחובותיה של באר שבע. לידו ישבה אישה כלשהי. טרם נהיגתו שתה העורר משקה אלכוהולי. אנשי משטרה סימנו לעורר לעצור אך הוא נמלט מהמשטרה כשהוא נוהג במהירות ובפראות. במהלך הנהיגה המסוכנת נאלצו נהגים אחרים והולכי רגל לנקוט פעולות לשם מניעת התנגשות במכונית בה נהג העורר.

3.

בית המשפט המחוזי מצא כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס המיוחס לעורר בכתב האישום. הסנגור המלומד שטען לפניי העלה השגות לעניין זה אך שוכנעתי כי אכן קיימות ראיות לכאורה. די לציין לעניין זה את זיהויו של העורר על ידי חלק מאנשי המשטרה, דבריה של הנוסעת במכונית שישבה ליד הנהג (הוא העורר), וכן העובדה שבכיסו של העורר נמצאו מפתחות המכונית, שעה שנעצר זמן קצר ביותר לאחר המרדף. מוכן אני אף לקבל שקיימת עילת מעצר לאור דרך הנהיגה והסיכון הגבוהים שהעורר יצר לגבי המשתמשים האחרים בדרך. השאלה הנשאלת היא האם ראוי לעשות שימוש בחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי הגיע לכלל דעה כי לא יהיה זה נכון וראוי לעשות שימוש בחלופה, חרף התסקיר החיובי שהגיש שירות המבחן.

4.

עיון בתסקיר מלמד כי העורר הינו בן 31 שנים, נשוי ואב לילד. במשך כשבע שנים הוא עובד כמנהל עבודה אצל קבלן של עבודות עפר. לעורר אין עבר פלילי למעט הרשעות מספר בתחום התעבורה. בתסקירו של שירות המבחן נאמר כי חלופת מעצר משמעותית תאיין את הסיכון להישנות של מעשה עבירה דומה. השירות אף המליץ על שחרור לחלופת מעצר שפרטיה הובאו בתסקיר.

5.

אין צורך לומר שהתופעה של מרדפים פראיים ברחובות של ערים, במיוחד בדרום הארץ, ובכבישים בין עירוניים באותו איזור הפכו לרעה חולה. בשנים האחרונות הובאו בפנינו הליכים פליליים שונים, בשלבים שונים, המתארים מרדפים מסוכנים בהם נהגים נמלטים בנהיגה פראית מאנשי המשטרה. יחד עם זאת, לא כל מקרה ומקרה של מרדף כאמור צריך להוביל, בהכרח, למעצר עד תום ההליכים. המקרה הנוכחי בולט לטובה מבחינת העורר מהיבט זה שלעבירות בהן הוא מואשם – סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו – לא נתלוו עבירות נוספות. בדברי על עבירות נוספות שלעיתים קרובות מוצאים אותן נלוות לעבירות הנזכרות, כוונתי לנהיגה ללא רישיון או ביטוח, נהיגה בזמן פסילה, תקיפת שוטרים ועוד. במקרה הנוכחי כאמור, אין עסקינן בכתב אישום הכולל את העבירות הנוספות הללו.

נקודה נוספת שיש להזכירה עוסקת בנאמר בכתב האישום כי העורר שתה משקה אלכוהולי טרם שנהג בכלי הרכב. חובה לשים לב כי העורר אינו מואשם בעבירה של נהיגה בשכרות. ענין אחר שעומד לזכותו של העורר ואשר כבר הוזכר הינו זה: העורר עובד במקום עבודה אחד זה שבע שנים ומעבידו תאר אותו בפני שירות המבחן כאדם חיובי ביותר. על רקע האמור, ובמיוחד הנקודה האחרונה, נוטה הכף לטעמי לקבלת הערר באופן שהעורר ישוחרר לחלופת מעצר.

6.

אי לכך הערר מתקבל והעורר ישוחרר לחלופת מעצר בתנאים הבאים:

א.הוא יוכל לצאת לעבודה אצל מעבידו אלי חיים, אך זאת בליווי של מפקח שיהא נאיף אלהוזיל. מדובר בשעות 05:30 עד 18:30.

ב.ביתר שעות היממה ישהה העורר בביתו של נאיף אלהוזיל תחת איזוק אלקטרוני.

ג.כל אחד מאלה, אלי חיים ונאיף אלהוזיל, יחתום על ערבות בסך של 20,000 ש"ח.

ד.יופקד סכום של 5,000 ש"ח.

ה.העורר יועמד בפיקוח של שירות המבחן לתקופה של חצי שנה. בתקופה זו הוא ישולב בקבוצה של אנשים הנמצאים בפיקוח מעצר. כמו כן ניתן יהיה לבדוק את שאלת ההתמכרות לאלכוהול.

ו.העורר ייפסל מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליך הפלילי.

כל הסידורים בנוגע לשחרורו יתבצעו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.