בש"פ 2792/97 מוסטפא נאסר נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של יבוא סם מסוכן, סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד וקשירת קשר לביצוע פשע. המדובר הוא ביבוא של כ8.5- קילוגרם חשיש מלבנון ובנוסף להם סם הרואין במשקל של 3.3 גרם ברוטו.

עם הגשת כתב-האישום החליט בית-משפט קמא, מפי כבוד השופט סהל ג'ראח, לעצור את העורר עד תום ההליכים, ועל החלטה זו הערר שלפני.

עיקר טיעונו של בא-כוח העורר נסב על נושא הראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולטענתו לא עלה בידי המדינה להצביע על חומר ראיות מעין זה.

שמעתי את טיעוניו של עורך-דין סגל בקשב-רב-קשב ובסבלנות מרובה משך שעה ארוכה; שמעתי - ולא נשתכנעתי. עורך-דין סגל הירבה לטעון על פרטים אלה ואחרים בראיות התביעה, ואולם לא עלה בידו לעקור ממקומן שתי הודעות המופיעות בתיק המשטרה והן הודעותיהם של נאיף רשאש - גיסו של העורר, ושל שעבאן נאסר - אחיו של העורר. שני עדים אלה מפלילים את העורר באורח ברור למדי, ולעת הזו די בכך. אכן, כבכל עניין אחר מתגלות לעין הקורא אי-התאמות ואולי אף סתירות בדברי העדים, ואולם העיקר נשאר על מכונו, והעיקר הוא שהעורר היה מן המארגנים הראשיים של עיסקת הסם ואולי אף המארגן הראשי של העיסקה. משלא נמצא לי טעם סביר לכך שהשניים יעלילו על העורר עלילות-דברים, אך פשוט הוא שעלה בידי המדינה להצביע על ראיות לכאורה להוכחת האשמה לעניין מעצר עד תום ההליכים.

אשר לחלופת-מעצר, אין לי אלא לחזור על דבריו של כבוד השופט ג'ראח - לחזור עליהם ולאמץ אותם. לאמור: "מאחר שמדובר בעבירות סחר סם בכמות גדולה אין כל מקום להשתמש בחלופה למעצר". והדברים ידועים. סכנתם של אנשים סוחרי-סמים היא כה מרובה, עד שיש לעשות הכל כדי למנוע אותם מבוא במגע עם העולם.

אני מחליט לדחות את הערר.

היום, ז' באייר תשנ"ז (14.5.97)

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

אמ/ 97027920