בש"פ 2801/22 שמעון הגר נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת אוסילה אבו-אסעד ) בעמ"ת 29847-04-22 מיום 24.4.2022, שבמסגרתה נדחה ערר המבקש על שתי החלטות: האחת בעניין קיומן של ראיות לכאורה נגדו, והשנייה בעניין הפנייתו לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר מעצר משלים.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתנה במשורה, ורק במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין (רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל – המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה , פסקה 13 (15.8.2018); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019)). בענייננו, המבקש מלין על כך שעררו נדחה על ידי בית המשפט קמא בנימוק שמדובר בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן. ואולם, לא מצאתי כל פגם בדרך בה בחן בית המשפט קמא את הערר שהיה מונח לפניו, אשר ניתנה בהתאם למקובל ולראוי במקרים כגון דא. דומה כי עיקר טרונייתו של המבקש היא בעניין התארכות המעצר, המתקרבת כבר לשבעה חודשים. ואולם לעניין זה יש לזכור כי במהלך חמשת החודשים הראשונים למעצר לא חלק המבקש על קיומן של ראיות לכאורה, ולא הציג חלופת מעצר. מכל מקום, יש להניח כי הערכאה הדיונית ושירות המבחן מודעים להתמשכות המעצר, ויעשו כמיטב יכולתם על מנת להביא לבירור מהיר של בקשת העיון החוזר המונחת לפניהם (הכוונה לבקשה שנידונה על ידי בית משפט השלום ביום 12.4.2022, ודיון נוסף בעניינה קבוע ליום 17.5.2022. יצוין כי שירות המבחן התבקש להגיש ביחס לבקשה זו תסקיר משלים עד למועד האמור, ויש לצפות כי יעמדו בכך).

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערר נדחית .