פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2845/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
עודד גולן
ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 21.3.05, בתיק
ב"ש 4284/05, שניתנה על ידי כבוד השופט ר' כרמל
תאריך הישיבה: י"ב באדר ב'
תשס"ה (23.3.2005)
בשם העוררת: עו"ד יאיר
חמודות
בשם המשיב: עו"ד ליאור
ברינגר, עו"ד גיא בוסי
החלטה
ליבה של המחלוקת בערר זה סובב סביב החלטתו של השופט המלומד של בית המשפט המחוזי, שלא לעיין בחומר חסוי בו ביקשה המדינה לעגן את עתירתה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
סבורני, כי המחלוקת לאו מחלוקת היא. בסעיף 13 להודעת הערר טענה המדינה כהאי לישנא: "החומר שביקשה העוררת להגיש מתייחס למעשי שיבוש שנעשו לאחר (ההדגשה במקור) הגשת כתב האישום. הבסיס לבקשת המעצר הוא המעשים החמורים המיוחסים למשיב בכתב האישום, מעשים שהוסכם שישנן ראיות לכאורה לביסוסם. החומר הנוסף, והחסוי, פועל במישור של עילת המעצר (ההדגשה במקור) והוא החשש לשיבוש הליכי משפט בתיק התלוי ועומד".
אפשר שדברים אלו לא נטענו באותה לשון בפני בית המשפט המחוזי, ולפיכך, משהבהירה המדינה עתה את כוונתה, שוב אין ספק, כי גם מכוח ההלכה הקיימת רשאי בית המשפט לעיין בחומר החסוי טרם גיבוש החלטתו.
לפיכך, הערר מתקבל, והדיון יוחזר לשופט המלומד בבית משפט קמא, המתבקש לעיין בחומר החסוי, ולאחר זאת לשוב ולהחליט כיצד לנהוג בבקשת המדינה למעצר המשיב עד תום ההליכים.
מעצרו של המשיב מוארך עד ליום י"ד באדר ב' תשס"ה (25.3.2005), כדי לאפשר לערכאה הראשונה לקיים את הדיון ולתת את החלטתה.
ניתנה היום, י"ב באדר ב' תשס"ה
(23.3.2005).
ש ו פ ט