בש"פ 2866/07 מונג'ד בזיאן נ. מדינת ישראל

1.

העוררים הינם שניים מבין שבעה נאשמים בכתב-אישום אחד. עם הגשתו של כתב-האישום עתרה המשיבה למעצר של שבעת הנאשמים. בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה בכל הנוגע לחמישה מתוך השבעה. לגבי שניים נוספים, הוא הורה על הגשת תסקיר מעצר. העוררים הנמנים על החמישה שהוחלט על מעצרם, משיגים על החלטת המעצר.

2.

בית-המשפט המחוזי הבחין בין אותם שניים לגביהם הורה על הגשת תסקיר לבין האחרים. בכל הנוגע לכל שבעת הנאשמים נמצא, כי קיימות ראיות לכאורה. עם זאת, לגבי השניים הנוספים קבע בית-המשפט שעוצמת הראיות בכל הנוגע להם אינה גבוהה.

3.

המעשים המתוארים בכתב-האישום על חלקיו השונים עוסקים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בחבורה. מ דובר

על חבורה שפעלה לפתות גברים שביקשו לקיים יחסים הומוסקסואליים, הגברים פותו ובעקבות הפיתוי נשדדו מהם מכוניות וחפצים אישיים שונים. התשתית הראייתית מבוססת בעיקרם של דברים על דבריו של הנאשם 1 למדובב, על איכון של טלפונים סלולאריים ואמרות של חברתו של הנאשם 1.

קשה לבחון בשלב הזה בצורה מדוקדקת מה ההבדל בתשתית הראייתית, בין שני הנאשמים שבית-המשפט הורה שלגביהם יוגש תסקיר לבין שני העוררים דכאן. יש אף להזכיר כי לשני העוררים שלפניי אין עבר פלילי. נראה לי, כי משנקבע שיוגש תסקיר לגבי אותם שניים אחרים, הרי ראוי שיוגש תסקיר אף בעניינם של העוררים. אי-לכך, הערר מתקבל במובן זה שהנני מורה כי יוגשו תסקירים בעניינם של שני העוררים, כך שעניינם יובא שוב בפני בית-המשפט המחוזי.