בש"פ 2872/20 מדינת ישראל נ. שלמה אסולין

בקשה למעצר מחדש לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) ל-90 ימים או עד מתן פסק דין בת"פ 44991-02-18 בבית משפט השלום בחיפה, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

1.

ביום 20.2.2018 הוגש כתב אישום המייחס למשיב עבירות של התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה; גניבה; ניסיון להתפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו; שיבוש מהלכי משפט; והסתייעות ברכב לעוון או פשע (לפי סעיפים 406(ב), 384, 406(ב) בצירוף 25, 275, 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ו-43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בהתאמה).

בתמצית, על פי כתב האישום המשיב פרץ לבית אחד ונטל צרור מפתחות בזמן שדיירי הבית שהו בבית ומיד לאחר מכן ניסה להתפרץ לבית נוסף הסמוך אליו. המשיב נמלט מן המקום בסיוע אדם אחר והחליף את בגדיו כדי להקשות על זיהויו.

2.

הליכי המעצר בעניינו של המשיב פורטו בהרחבה בהחלטתו של השופט י' עמית מיום 6.6.2019 ( בש"פ

3841/19) בגדרה החליט לחדש את מעצרו של המשיב משלא נסתיים משפטו לאחר תשעה חודשים. בקצירת האומר, ביום 12.4.2018 המשיב נעצר עד תום הליכים בהסכמת בא כוחו, זאת על רקע ביצוע ארבע הפרות של תנאי הפיקוח האלקטרוני שנקבעו בעניינו. בהחלטתו לעיל השופט עמית עמד על כך ש" מידת האמון שבית המשפט יכול לרחוש למשיב היא מוגבלת למדי, בלשון המעטה " זאת לאור הפרות תנאי הפיקוח כאמור עת שהה המשיב בחלופת מעצר, ובהן, חבלתו בציוד הפיקוח האלקטרוני וביצוע עבירות בגינן ריצה עונש מאסר בפועל של שמונה עשר חודשים. עם זאת, השופט עמית ציין כי אין בהחלטתו כדי לחסום את המשיב להציע חלופת מעצר הדוקה בעתיד.

ביום 20.6.2019 הוסכם כי המשיב ייעצר בפיקוח אלקטרוני במסגרת ערר שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום לשחרר את המשיב למעצר בית מלא. ביום 25.9.2019 תסקיר מעצר שהתקבל בעניינו של המשיב העריך את הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבול ברמה בינונית-גבוהה ושירות המבחן המליץ על העמדתו של המשיב בצו פיקוח מעצרים לתקופה של שישה חודשים. נוכח האמור בתסקיר, הורה בית משפט השלום ביום 26.9.2019 על שחרור המבקש ממעצר בפיקוח אלקטרוני למעצר בית מלא. לאחר שהמשיב הפר פעמיים נוספות את תנאי השחרור, האריכה השופטת י' וילנר בהחלטתה מיום 28.1.2020 (בש"פ 718/20) בהסכמת הצדדים את מעצרו של המשיב ב-90 ימים תוך שקבעה כי המשיב ייעצר בפיקוח אלקטרוני בכפוף לאישור היחידה לפיקוח אלקטרוני.

ביום 3.2.2020 הורה בית משפט השלום על המרת מעצרו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני אך לאחר מספר הפרות של תנאי הפיקוח, קבע בית משפט השלום ביום 19.3.2020 כי אין להתערב בהחלטת הממונה על הפיקוח האלקטרוני להפסיק את תנאי הפיקוח ולהשיב את המשיב למעצר מאחורי סורג ובריח. ביום 21.4.2020 האריך השופט י' אלרון בהסכמת הצדדים את מעצרו של המשיב ב-30 ימים נוספים (בש"פ 2456/20) והורה לבית משפט השלום להידרש בהקדם לעניין המשך מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 23.4.2020 הורה בית משפט השלום על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא, וביום 29.4.2020 נעצר המשיב בסמוך לבית בו מתגוררת אשתו ומעצרו הוארך לצורכי חקירה. ביום 5.5.2020 האריך בית משפט השלום, לבקשת המבקשת, את מעצרו של המשיב ל-72 שעות לפי סעיף 62א לחוק המעצרים. בדיון שהתקיים בפניי ביום 7.5.2020 בגדר הבקשה דנן, הורתי על הארכת מעצרו של המבקש עד החלטה אחרת.

אשר להליך העיקרי, לאחר הגשת כתב האישום נדחו הדיונים מסיבות שונות בהן, חילופי ייצוג; ניסיונות משא ומתן בין המבקשת למשיב; ובקשת באי כוח המשיב לדחיית מועדי ההוכחות בגין טענות הנוגעות לשלמות חומרי החקירה. ביום 16.3.2020 הושלמה עדות שניים מעדי התביעה. למחרת ובעקבות משבר הקורונה ניתנה החלטה לפיה יש לדחות את מועדי ההוכחות.

להשלמת התמונה יוער כי במהלך הדיון שהתקיים לפניי עדכנה באת כוח המבקשת כי ביום 6.5.2020 הוגשה לנשיא בית משפט השלום כב' השופט א' סלאמה בקשה להחרגת עניינו של המשיב מכוח תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, כך שניתן יהיה לאפשר את שמיעת הראיות בתיק. בהמשך לכך ביום 7.5.2020 קבע בית משפט השלום (כב' השופט ש' בנג'ו ) שלושה מועדי הוכחות לחודש מאי הקרוב, בכפוף להחלטת הנשיא סלאמה , נוסף לדיון הוכחות שנקבע מבעוד מועד ליום 7.6.2020.

נימוקי הבקשה

3.

המבקשת טוענת כי המעשים המיוחסים למשיב, ובהם התפרצותו לבתים שעה שדיירי הבית שוהים בהם; ריבוי העבירות בתקופה קצרה; עברו הפלילי המכביד של המשיב; והתנהלותו במסגרת הליכי המעצר, מעידים על המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב אשר מחייבים לשיטתה, את מעצרו מאחורי סורג ובריח. עוד סבורה המבקשת כי הרשעתו של המשיב ביום 24.10.2018 בין השאר בעבירות של סחיטה באיומים; תקיפה סתם; והחזקת סכין שלא כדין מעידות כי לא ניתן לתת במשיב אמון משהעבירות בוצעו על ידו שעה שהוא מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני במסגרת התיק דנן. עוד מדגישה המבקשת את ההפרות החוזרות והנשנות של המשיב את תנאי המעצר; את כישלון מערך הפיקוח האנושי שאושר; והעדר כל חלופת מעצר אחרת.

בדיון שהתקיים בפניי חזרה באת כוח המבקשת על נימוקיה, תוך שהדגישה את מספר הפרות תנאי הפיקוח הרב שביצע המשיב ועדכנה כי נכון ליום הדיון מאמצי המשטרה ליצור קשר עם המפקחת העיקרית, העלו חרס.

מנגד, בא כוח המשיב הלין על הימשכות ההליכים המשפטיים בעניינו של המשיב וציין כי מתוך שלושים וארבעה עדי תביעה, נשמעו רק שניים. עוד נטען כי תקופת המעצר בה שהה המשיב ארוכה מהעונש שיכול ויוטל עליו בגין העבירות המיוחסות לו, וכי יש לשחרר את המשיב למעצר בית תוך הגדלת סכום הערבות.

דיון והכרעה

4.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, הגעתי לכל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

לשם הכרעה בבקשה להארכת מעצר או חידושו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, יש לאזן בין זכות הנאשם לחירות לבין שמירה על שלום הציבור וניהולו התקין של ההליך המשפטי. זאת, תוך התחשבות במגוון שיקולים, ובהם המסוכנות הנשקפת מהנאשם, עברו הפלילי, חומרת העבירות המיוחסות לו, משך המעצר, וקצב ניהול ההליך העיקרי (ראו למשל, בש"פ 1641/20 מדינת ישראל נ' פלוני בפסקה 5 (10.3.2020)). כפי שציין השופט עמית בהחלטתו לעיל " במצב הדברים הרגיל, היה מקום לשחרר את המבקש לחלופת המעצר כפי שהוחלט בשעתו על ידי בית המשפט המחוזי ", אולם עסקינן במצב דברים חריג. המשיב קיבל פעם אחר פעם את אמון בית המשפט אך הפר את תנאי מעצרו שוב ושוב וביצע עבירות בגינן ריצה מאסר בפועל שעה שהיה מצוי בחלופת מעצר. הדברים מקבלים משנה תוקף משהפרתו האחרונה של המשיב את תנאי המעצר התרחשה שישה ימים לאחר ששוחרר למעצר בית. כך, יש להביא בחשבון גם את עברו הפלילי המכביד כשעיקר העיכוב בשמיעת משפטו של המשיב רובץ לפתחו.

5.

אשר על כן, בהתחשב במכלול השיקולים שפורטו, אני נעתר לבקשה לחידוש מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 8.5.2020 או עד מתן פסק דין בת"פ 44991-02-18, לפי המוקדם. חזקה על בית משפט השלום שיעשה את כל הנדרש כדי להביא את עניינו של המשיב לכדי סיום בהקדם האפשרי.