בש"פ 3841/19 מדינת ישראל נ. שלמה אסולין

1.

בקשה למעצר מחדש של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

2.

כתב האישום : ביום 20.2.2018 הוגש כתב אישום המייחס למשיב

עבירות של התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבה, ניסיון להתפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט והסתייעות ברכב לעוון או פשע (לפי סעיפים 406(ב), 384, 406(ב) בצירוף 25, 275, 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ו-43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בהתאמה).

כתב האישום מתייחס לשלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו בבוקר יום 12.2.2018 בסביבות רחוב פרץ ברנשטיין בחיפה:

(-)

המשיב נכנס לבית מגורים פרטי שעה שבעלת הבית (להלן: המתלוננת 1 ) שהתה במרתף ובנהּ ישן בחדרו שבעליית הגג. המשיב עלה לקומה העליונה, חיפש אחר רכוש בעל ערך, ונטל צרור מפתחות ובו מפתחות לדירה ולרכב. המשיב המשיך לעליית הגג, וכשהבחין בבן הישן יצא מהדירה והצרור בידו. המתלוננת 1 ראתה את המשיב בשביל הגישה לבית וקראה לעברו שייצא משטחהּ הפרטי. הלה השיב שהוא מחפש אחר כלבתו. בהמשך הערב – במקביל לניסיונותיו של המשיב להיכנס לדירה השנייה – הבחינה המתלוננת 1 בסימני החיטוט שהותיר ובמפתח רכבו שנשאר על מיטתה, והזעיקה את המשטרה.

(-)

אחר יציאתו, המשיך המשיב לדירת מגורים נוספת באותו רחוב, בה מתגוררת המתלוננת 2. המשיב טיפס למרפסת הדירה והשתמש בכלי עבודה שמצא שם כדי לנסות ולשבור את מנעול המרפסת ולהיכנס לדירה. בעקבות הרעשים, המתלוננת 2 פתחה את דלת המרפסת וראתה את המשיב, שהתנצל ואמר שהוא עובד אצל השכנה. המתלוננת צעקה עליו שיסתלק ואמרה שתקרא למשטרה וכי בעלה שוטר. המשיב טיפס מעבר למעקה המרפסת וברח מהמקום.

(-)

המשיב הסתתר בין בתי המגורים שבאזור, תוך שבת זוגו עדכנה אותו טלפונית בפריסת המשטרה באזור. המשיב התקשר לאדם נוסף שהגיע לאספו. יחד אספו את בת הזוג של המשיב ואת כלבתם. בני הזוג ירדו בקניון חיפה ורכשו בגדים חדשים עבור המשיב, שיחליפו את הבגדים שלבש בעת המעשים שתוארו לעיל.

3.

הליכי המעצר : עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ביום 27.2.2018 דן בית משפט השלום בבקשה, וקבע כי מכלול הראיות מעיד על סיכוי סביר להרשעה, הגם שהראיות ביחס לניסיון הפריצה לדירה השנייה מעט חלשות יותר. אשר לעילת המעצר, נקבע כי מהות המעשה מעידה על מסוכנות גבוהה, בין היתר בהתחשב בתעוזה הנדרשת כדי לפרוץ לבתים בשעות היום וכאשר הסבירות להימצאות הדיירים בבית גבוהה. ההערכה בדבר מסוכנות נסמכה גם על עברו הפלילי של המשיב, שבשלושים שנותיו צבר 10 הרשעות, חלקן מן הזמן האחרון. לבסוף, בית המשפט אימץ את הצעת המשיב להשתחרר לחלופת מעצר בתשלום במוסד הגמילה "בית חם", בתנאי מעצר בית מלא.

ביום 28.2.2018 הגישה המבקשת ערר על ההחלטה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' פורת ) קיבל את הערר חלקית, במובן זה שהוסיף לתנאי החלופה שנקבעו גם פיקוח אלקטרוני.

ביום 20.3.2018 הודיע מוסד הגמילה כי אינו מסכים להמשיך ולשמש חלופת מעצר למשיב, נוכח מעצרו בתיק אחר בחשד להחזקת סמים במקום הפיקוח. עקב כך, הממונה על הפיקוח האלקטרוני ערך למשיב שימוע והורה על החזרתו למעצר. למחרת היום, בית משפט השלום קבע דיון לבחינת היתכנותה של חלופת מעצר אצל הורי בת זוגו של המשיב. בהמשך אותו היום, לאחר שהתברר כי החומר שנמצא בחזקת המשיב לא היה סם, הסכים מוסד הגמילה לקבל את המשיב עד למתן החלטה בעניין החלופה החדשה. בדיון שנערך ביום 25.3.2018 נקבע כי המשיב יוחזר למעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים שנקבעו בהחלטות הקודמות.

ביום 8.4.2018 הורה הממונה על הפסקת הפיקוח האלקטרוני ועל החזרת המשיב למעצר עד למתן החלטה שיפוטית. זאת, עקב ארבע הפרות של תנאי הפיקוח: גרימת נזק לציוד האיזוק, אי-שיתוף פעולה עם יחידת הפיקוח, יציאה לא מאושרת ממקום הפיקוח ובריחה. ביום 12.4.2018 בית משפט השלום הורה, בהסכמת בא כוחו של המשיב, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בחלוף תשעה חודשים, ומשלא נסתיים המשפט, ביקשה המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב. באותה עת ריצה המשיב עונש מאסר בפועל בגין תיק אחר (בגדרו הורשע בעבירות של סחיטה באיומים, תקיפה סתם, איומים, החזקת סכין שלא כדין והפרת הוראה חוקית). ביום 4.12.2018, פסק השופט ד' מינץ

(בש"פ 8292/18) כי די בכך שהמשיב מרצה מאסר בפועל "כדי למלא אחר תכלית המעצר, שכן אין חשש כי יימלט מהדין". השופט מינץ הוסיף כי "היה והמשיב יסיים לרצות את מאסרו בבית הסוהר, בטרם יסתיים ההליך העיקרי, עומדת למבקשת הזכות לשוב לבית המשפט ולחדש את הדיון בבקשה".

המשיב זכה לקיצור מנהלי, ושחרורו הוקדם מסוף חודש יוני 2019 ליום 7.6.2019. הדבר נודע למבקשת באיחור, ולכן הוגשה הבקשה דנן רק ביום 5.6.2019.

4.

ההליך העיקרי : כתב האישום הוקרא למשיב ביום 20.2.2018, והתיק נקבע לדיון מקדמי ביום 12.3.2018. הדיון המקדמי נדחה מספר פעמים מסיבות שונות, בהן ארבעה חילופי ייצוג, מספר ניסיונות הידברות בין הצדדים ובחינת אפשרות לאיחוד בין התיק מושא הבקשה לבין תיקים אחרים שהתנהלו כנגד המשיב. הדיון התקיים בסופו של דבר ביום 24.10.2018, ובמסגרתו כפר המשיב בעובדות כתב האישום. לאחר ישיבת תזכורת, שגם בה כפר המשיב באשמה, נקבעו שלוש ישיבות הוכחות, אשר נדחו מאז ממגוון סיבות, וטרם התקיימו. כיום קבוע התיק לשמיעת ראיות ליום 16.6.2019.

5.

הסניגור המלומד הדגיש במענה לבקשה כי למבקש הייתה ציפייה להשתחרר מחר ממאסרו והגשת הבקשה "בדקה ה-90" פוגעת בציפיות של המבקש.

6.

השיקולים הנדרשים להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים ידועים ומוכרים ולא אחזור עליהם. אומר בקצרה כי במצב הדברים הרגיל, היה מקום לשחרר את המבקש לחלופת המעצר כפי שהוחלט בשעתו על ידי בית המשפט המחוזי. ברם, מתברר כי בתקופה בה שהה המבקש בחלופת מעצר הוא חיבל באיזוק האלקטרוני ואף ביצע את העבירות בגינן ריצה 18 חודשי מאסר. לכך יש להוסיף את עברו המכביד של המשיב. רוצה לומר כי מידת האמון שבית המשפט יכול לרחוש למשיב היא מוגבלת למדי, בלשון המעטה. לכך יש להוסיף כי חלק נכבד מהעיכוב בשמיעת משפטו של המשיב מונח לפתחו, ויש להניח כי כיום, לאחר שכבר נקבע מועד קרוב לשמיעת ראיות, משפטו של המשיב יתברר עוד במהלך הארכה הנוכחית.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה. עם זאת, בהינתן כי ביני לביני המבקש נישא ונולדו לו תאומות בשעה טובה

ומוצלחת והוא העתיק את מקום מגוריו, אין בהחלטה זו כדי לחסום את דרכו של המבקש להציע חלופת מעצר הדוקה בצירוף בטחונות וערבויות, וככל שתוגש בקשה כאמור, יפעל בית המשפט כחוכמתו.

7.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב למשך 90 ימים החל מיום 7.6.2019, או עד למתן פסק דין בת"פ 44991-02-18 בבית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מ' פיקוס בוגדאנוב ), לפי המוקדם.