בש"פ 2875/16 בש"פ 2875/16

1.

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' בר-עם ) מיום 6.4.2016 בתיק ע"ח 3909-04-16, במסגרתה הורה בית המשפט על מחיקתו על הסף של ערר המבקש כיוון שהוא נסב על החלטת ביניים בהליך פלילי שלא ניתן להשיג עליה.

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, נהיגה ברשלנות וגרימת נזק לאדם ואי מתן זכות קדימה. כתב האישום הוגש ביום 19.9.2015. לאחר מספר דחיות מוסכמות בשל מגעים שהתנהלו בין הצדדים, קבע בית משפט השלום לתעבורה מועד לדיון הוכחות - יום 10.4.2016. מועד הדיון הודע לצדדים ביום 14.2.2016, ועוד לפני כן, בהחלטה מיום 17.1.2016, הבהיר בית המשפט כי הוא נעתר לפנים משורת הדין לבקשת דחייה נוספת, וזו בפעם האחרונה.

3.

ביום 1.4.2016 הגיש המבקש שתי בקשות לבית משפט השלום לתעבורה, הקשורות זו לזו - האחת, בקשה לעיון בחומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; והשנייה, בקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות שנקבע כאמור ליום 10.4.2016. לטענת המבקש הבקשות הוגשו בנפרד שכן הבקשה הראשונה שעניינה בעיון בחומרי חקירה צריכה להידון בפני מותב שאיננו המותב שדן בתיק העיקרי. בבקשה לעיון בחומרי חקירה טרם ניתנה החלטה, ואולם הבקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות נדחתה בהחלטת בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופט נ' מהנא ) . בית המשפט עמד על כך שבתיק זה התבקשו דחיות רבות, וכי מועד הדיון הוא סמוך כך שאין אפשרות לנצלו לדיונים אחרים והדבר יהווה בזבוז זמן שיפוטי ובזבוז זמנם של העדים.

4.

על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי, ובו הדגיש כי דחיית הבקשה משמעה דחייה הלכה למעשה של בקשתו לעיון בחומרי החקירה. בית המשפט המחוזי דן בערר והחליט למחקו על הסף. בהחלטתו קבע בית המשפט, כי הערר מכוון להחלטת ביניים של בית משפט השלום לתעבורה שלגביה אין זכות השגה, ומשכך דינו מחיקה.

5.

על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה שלפני, במסגרתה חוזר המבקש על טענתו כי דחיית בקשתו לדחיית מועד דיון ההוכחות משמעה דחיית בקשתו לעיון בחומרי החקירה וכי אם לא יידחה מועד הדיון תקופח הגנתו.

6.

דין הבקשה להידחות. עררו של המבקש כוון להחלטה בדבר דחיית בקשתו לשינוי מועד הדיון, וגם אם הטעמים לכך היו כי טרם נדונה בקשתו לעיון בחומרי החקירה - שכפי שניתן לראות מן המתואר לעיל, הבקשה הוגשה באיחור רב וממילא ספק אם ניתן היה להכריע בה בפרק זמן כל כך קצר - אין להתייחס לערר שהגיש כאל ערר על ההחלטה (או אי ההחלטה) בבקשה לעיון בחומרי החקירה. אשר על כן, סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי במחקו את הערר על הסף, ומכל מקום גם אם מסקנתי הייתה שונה, אין הבקשה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערר (ראו בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל

(17.4.2011)) .

7.

בשולי הדברים אוסיף, כי חזקה על המותב הדן בתיק העיקרי נגד המבקש בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, כי ייתן דעתו לכך שהוגשה בקשה לעיון בחומרי החקירה, וזאת כדי לחסוך, בטווח הארוך, בזמן שיפוטי נוסף אם בסופו של דבר יתברר כי יש לקיים הליך הוכחות נוסף.

8.

הבקשה נדחית.