בש"פ 2977/17 בש"פ 2977/17

בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.פרטי כתב האישום וההליכים בעניינו של המשיב הובאו בהרחבה בהחלטתו של השופט שהם בבש"פ 7882/16 מיום 8.11.2016 ואיני רואה מקום לשוב ולפרטם במסגרת בקשה זו. אומר בקצרה כי ביום 27.7.2015 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות מין חמורות בחמש מתלוננות וכן עבירות נלוות של סחיטה באיומים, לאחר שצילם את המתלוננות במצבים אינטימיים. בהסכמת בא כוחו דאז של המשיב, הורה בית משפט קמא (כב' השופט בן-חמו ) ביום 8.10.2015 על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בקשות לעיון חוזר מיום 3.12.2015, 22.2.2016 ו-31.5.2016 נדחו, כאשר בהחלטתו האחרונה מיום 3.8.2016 עמד בית המשפט על כך שחלוף הזמן לא הקהה ממסוכנות המשיב, וכי אין בהתמשכות ההליכים, שנבעה בעיקרה מהחלפת ייצוג משפטי וצרכים רפואיים של המשיב, כדי לשנות את נקודת האיזון ולהצדיק את שחרורו לחלופת מעצר. ביני לביני הוארך מעצרו של המשיב על ידי בית משפט זה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ב-90 ימים בכל מועד עד ליום 21.4.2017 (בש"פ 3033/16, בש"פ 5720/16, בש"פ 7882/16 הנזכר לעיל ובש"פ 335/17).

2.ההליך העיקרי : כתב האישום הוקרא למשיב ביום 18.8.2015. כמפורט בהחלטת השופט שהם , מספר דיונים נדחו נוכח בקשות המשיב להחלפת ייצוג ונוכח מצבו הרפואי של המשיב. כמו כן, דיונים נוספים נדחו בשל מאמצים לקיים הליך גישור שבסופו של יום לא צלח. עד למועד זה התקיימו שמונה דיוני הוכחות, במהלכם נשמעו עדי התביעה.

מאז הוארך מעצרו של המשיב בפעם הרביעית, נקבעו מועדים לדיוני הוכחות בימים 6.2.2017, 13.2.2017 ו-20.2.2017. כמו כן, לבקשת בא כוח המשיב לזמן עדי תביעה שקודמו בתפקיד ויתר על עדותם, נקבעו מועדים נוספים לימים 6.3.2017, 9.3.2017 ו-13.3.2017. הדיון שנקבע ליום 20.2.2017 בוטל לבקשת בא כוח המשיב ואילו הדיון שנקבע ליום 13.2.2017 בוטל מטעמיו של בית המשפט. נוכח מצבו הרפואי של המשיב, בוטלו הדיונים שנקבעו לימים 6.3.2017, 9.3.2017 ו-13.3.2017 ונקבעו תחתם מועדים נוספים להוכחות בימים 2.4.2017 ו-15.5.2017. בישיבת תזכורת שנערכה ביום 20.3.2017 התבקש שב"ס להמציא אישור בנוגע למצבו הרפואי של המשיב וכשירותו להגיע לבית המשפט. בו ביום עדכן שב"ס כי המשיב סיים טיפול אנטיביוטי וכי הוא כשיר לנסיעה לבית המשפט. ביום 23.3.2017 נקבעו מועדים נוספים לשמיעת הראיות לימים 26.4.2017 ו-27.4.2017.

הדיון שנקבע ליום 2.4.2017 בוטל במועדו נוכח מצבו הרפואי של המשיב. חרף בקשת הצדדים לבטל את ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 27.4.2017 בשל קיומם של דיונים מקבילים בתיקים אחרים, הורה בית משפט קמא כי המועדים שנקבעו יעמדו בעינם. בית המשפט ציין כי התיק מתנהל החל מחודש יולי 2015 כשהמשיב נתון במעצר, ובשל מצבו הרפואי וביטול דיונים, מתמשך ההליך יתר על המידה. כן נקבע מועד נוסף להוכחות ביום 1.5.2017.

3.בבקשה שלפני טענה המבקשת כי נשקפת מהמשיב מסוכנות גבוהה, כי למן הארכת המעצר האחרונה נדחו דיונים פעמים ספורות בשל מצבו הבריאותי של המשיב, וכי במועדים הקבועים לימים 26.4.2017 ו-27.4.2017 עתידה להסתיים פרשת התביעה.

המשיב התנגד לבקשה והצביע על התארכות ההליך, ועל כך שאין סיכוי כי יסתיים במסגרת הארכה הנוכחית.

4.השיקולים הצריכים להארכת מעצר במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים ידועים ומוכרים ואיני רואה לחזור עליהם. בהחלטתי בהארכת המעצר השניה של המשיב, ציינתי כי מסוכנותו של המשיב זועקת, כפי שמשתקף מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, עבירות חמורות שיש בהן גם סממנים בולטים של כיעור וביזוי המתלוננות, וכפי שמשתקף מתסקיר שירות המבחן וחוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, ממנה עולה הסיכון הגבוה להישנות המעשים. כל זאת, על רקע עברו הפלילי המכביד של המשיב. במצב דברים זה, ובוודאי כל עוד לא נסתיימה פרשת התביעה, כף המאזניים עדיין נוטה להמשך מעצרו של המשיב.

אכן, אין לכחד כי ההליך המשפטי אינו מתקדם בקצב הרצוי, אך דומה כי למשיב חלק נכבד באי התקדמות ההליך. מכל מקום, נראה כי פרשת התביעה אמורה להסתיים עוד במסגרת ההארכה הנוכחית, ויש לקוות כי בית המשפט "ילחץ על הדוושה" ויקדם עוד יותר את שמיעת התיק, אם בהקצאת ימי הוכחות נוספים ואם בהארכת שעות הדיון המוקצות לשמיעת התיק בכל אחד מימי ההוכחות.

5.אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום החל מיום 21.4.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 52167-07-15 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.