פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
335/17
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה רביעית להארכת
מעצר ב-90 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה: י"ז
בטבת תשע"ז (15.1.17)
בשם המבקשת: עו"ד
סיון רוסו
בשם המשיב: עו"ד
יוסף חאזם
החלטה
1.לפני בקשה רביעית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 21.1.2017 או עד למתן פסק דין בעניינו של המשיב בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם מבין המועדים.
2.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מין חמורות בחמש מתלוננות (אינוס, מעשה סדום בנסיבות אינוס והטרדה מינית), לצד שורה של עבירות נוספות הכוללות: סחיטה באיומים וסחיטה באיומים בנסיבות מחמירות; קבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; תקיפה בנסיבות מחמירות; הלבנת הון; הטרדה באמצעות מתקן בזק; וחטיפה לשם ביצוע עבירות מין.
3.על עובדות כתב האישום עמד בהרחבה חברי השופט א' שהם
בהחלטתו בבש"פ 7882/16 מיום 8.11.2016, ואיני רואה מקום לשוב ולפרטן כאן.
4.המבקשת טוענת כי מסוכנותו הגבוהה של המשיב נלמדת מהמעשים המיוחסים לו ומנסיבות ביצועם לכאורה. נטען כי מסוכנותו מתגברת נוכח עברו הפלילי המכביד, הכולל הרשעות ב-13 תיקים שונים (האחרון שבהם משנת 2012). עוד מפנה המבקשת להערכת שירות המבחן לפיה רמת הסיכון הנשקפת מן המשיב גבוהה ולהערכת הפסיכיאטר המחוזי בדבר קווי אישיותו של המשיב והסיכון הגבוה להישנות ואף להסלמה במעשים. כל אלה – כך לשיטת המבקשת – מצדיקים קבלת הבקשה.
5.המשיב טוען כי יש להתחשב בתקופת המעצר הממושכת בה הוא נתון ומעריך כי משפטו לא יסתיים בתקופת המעצר המוארכת (ככל שתוארך) ואף לא בזו שלאחריה. לטעמו, יש מקום לשקול שחרורו לחלופת מעצר הדוקה שתאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. המשיב סבור כי מן הראוי ששירות המבחן יבחן אם יהיה בחלופה מוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנטענת.
6.המבקשת ציינה כי נכון לעתה קבועים מספר מועדי הוכחות שנראה כי היה די בהם כדי להביא לסיום פרשת התביעה, אך דרישת ההגנה לשוב ולהעיד מספר עדי תביעה עלולה לסכל אפשרות זו. בא-כוח המשיב הסביר את הטעמים שמחייבים לטעמו העדתם של עדים אלה.
7.כחבריי השופטים שדנו בבקשות הארכת המעצר הקודמות, אף אני סבור כי מסוכנותו של המשיב הינה גבוהה במיוחד, בהתחשב במיוחס לו בכתב האישום, בהערכות המסוכנות לגביו ובעברו הפלילי המכביד, כשלצד שיקול זה קיים השיקול המובנה של שיבוש הליכי משפט (בהתחשב במעמדו ובכוחו של המשיב בקהילה שאליה הוא משתייך). נראה כי גם לעת הזו לא יהיה בחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, ולהבטיח שלא ישובשו הליכי משפט.
8.הבקשה מתקבלת איפוא.
ניתנה היום, י"ז
בטבת התשע"ז (15.1.2017).
ש
ו פ ט