פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
3100/01
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת
ישראל
נגד
המשיב
:
רונן
בן מאיר גולדברג
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום
20.4.01 בב"ש 1830/01 שניתן על-
ידי
כבוד השופט ס' ג'ובראן.
תאריך
הישיבה: ל' בניסן תשס"א (23.4.01)
בשם
המבקשת: עו"ד יאיר חמודות
החלטה
1.למשיב ולשניים אחרים - צבי חלוואני ופליקס טאייב, יוחסו בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, עבירות של קשירת קשר לבצע פשע, אחזקת סם (כ980- גרם נטו של קוקאין) שלא לצריכה עצמית, ונסיון לסחר בסם. בית המשפט נעתר לבקשת המדינה והורה על מעצרם של חלוואני וטאייב עד לתום ההליכים בעניינם, ואילו את המשיב הוחלט לשחרר בערובה ובתנאים מגבילים, ועל כך מלינה העוררת בפני.
2.בבית המשפט המחוזי לא נחלקו בעלי הדין בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, ועניין זה לבדו די בו כדי לבסס עילת מעצר סטטוטורית בדבר הסכנה הנשקפת מהעורר לבטחון הציבור (סעיף 21(א)(ג)(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996-).
עם זאת החליט בית המשפט לעשות בעניינו של המשיב שימוש בחלופת מעצר, עקב מספר עניינים: מחלתו (סכרת) אשר עלולה להכביד על החזקתו בתנאי מעצר, עברו הנקי עד כה, וחלקו הקטן יחסית לזה של חבריו. בית המשפט הורה כי המשיב יוחזק במעצר בית ביהוד, ויפקחו עליו אביו, אחיו, אחותו וגיסתו, כל אחד בתורו.
3.העוררת סבורה כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי יש סטיה מההלכה שנקבעה בבית משפט זה, ולפיה מי שעוסק בהפצת סם מסוכן מסכן את שלום הציבור, ועל מנת לקטוע את שרשרת הפצת הסם, יש לעצור את העוסקים בכך, למעט מקרים חריגים.
4.ערר זה בדין יסודו. גם בהנחה שחלקו של המשיב קטן מחלקם של חבריו, נותרה סכנתו בבחינת עובדה שרירה וקיימת. מכתב האישום עולה כי המשיב היה שותף לקשר הפלילי לסחור בסם, השתתף בחלוקתו של הסם ובאריזתו, ולבסוף גם הוביל אותו עד אשר נעצר על-ידי שוטרים.
זו אינה השתתפות שולית בעבירות הפליליות, אלא החלטה מדעת של אדם בוגר, המסוגל להבין את הפסול שבמעשיו, ומחליט ליטול בהם חלק מטעמים השמורים אמנם עמו, אך ניתן לעמוד עליהם בנקל.
גם אם נכונה הטענה שחלקו של המשיב שולי, אין בכך עילה לשחררו שהרי (כלשון בש"פ 1911/01 מפיה של כבוד השופטת שטרסברג-כהן): "לוויתנים בעולם סחר בסמים אינם פועלים ללא דגי רקק הסובבים אותם ומסייעים להם במלאכתם בתפקיד זה או אחר. חלקם הקטן יחסית לחלקם של אחרים אינו מכרסם בעילת המעצר הקיימת נגדם ואינו מוריד ממסוכנותם באשר הם יכולים לשמש כלי שרת בידי סוחרי סמים, חלופת מעצר אינה מבטיחה את הציבור מפני מסוכנות זו".
דברים אלה מקובלים עלי במלואם, ומכאן החלטתי לקבל את הערר. המשיב יעצר עד לתום ההליכים בת.פ. 147/01 של בית המשפט המחוזי בחיפה.
ניתנה היום, ל' בניסן תשס"א (23.4.01).
ש ו פ ט