בש"פ 3129/03 יעקוב עיוואת נ. מדינת ישראל

1.המבקש מואשם ביחד עם אחר (להלן –"השותף") בבית המשפט המחוזי בירושלים בתפ"ח 5072/02 באישומים של רצח ושיבוש מהלכי משפט. לשניים מיוחס כי במהלך 2002 עבדו בשיפוצים בבית המנוח במעלה האדומים. בעקבות סכסוך כספי שבמסגרתו איים המנוח על השותף בתביעה אזרחית החליטו השניים לרוצחו את המנוח, ובצעו את תכניתם תוך שהכו את המנוח במעדר, ולאחר מכן שרפו את גופתו באמצעות חומר דליק כדי למנוע את זיהויו.

2.ראייה מרכזית כנגד המבקש היא הודייתו במעשה הרצח שנמסרה בשלבי חקירתו. כלפי הודייה זו מנהל המבקש משפט זוטא בטענה כי היא נגבתה באמצעי לחץ וכפייה אשר יש בהם כדי להביא לביטולה.

3.בקשות המבקש שלפנינו הן שתיים: האחת – הסרת תעודת החסיון שהוצאה מכח סעיף 44 לפקודת הראיות; השניה – גילוי חומר חקירה אשר על פי הטענה נחוץ למבקש לצורך טענות הזוטא.

הבקשה להסרת חסיון:

4.טוען המבקש כי בשעתו ביקש לקבל חומר חקירה הקשור למעורבות השב"כ בחקירתו, אולם נאמר לו על ידי גורמי התביעה כי השב"כ לא היה מעורב בחקירה. מאוחר יותר חזרה בה המדינה מהצהרה זו והודיעה כי השב"כ היה אכן מעורב בחקירה, ובשל תקלה וטעות הדבר לא הודע לפרקליט המטפל בתיק. בקשר למעורבות השב"כ בחקירה הועבר למבקש חומר חקירה נוסף אשר חלקו חסוי מכח תעודת חסיון שהוצאה ב-20.1.03. תעודה זו מחילה חסיון מטעמי בטחון המדינה על מקורות המידע של שירות הבטחון הכללי וכן על תוכן מידע, שיטות פעולה ונוהלי עבודה של שירות הבטחון וכן על שמם וכל פרט מזהה שיש בו כדי לגלות או לחשוף את זהות עובדי שירות בטחון כללי.

המבקש כי יש לפסול את תעודת החסיון ממספר טעמים: ראשית, היא הוגשה באיחור. בעוד כתב האישום הוגש ביום 25.9.02, תעודת החסיון הוגשה רק ביום 20.1.03, כ-4 חודשים לאחר הגשת כתב האישום ויש בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם. יתר על כן, היה נסיון הסתרה של מעורבות השב"כ בחקירה, ומשהדבר נתגלה, נוצלה סמכות הוצאת החסיון כדי לכסות על פרטים מהותיים להגנת המבקש.

5.אינני מוצאת ממש בבקשה זו. בית משפט זה נזקק כבר לדיון בשאלת תוקפה של תעודת החסיון שהוצאה במסגרת בקשה שהגיש שותפו של המבקש לכתב האישום, וקבע כי אין מקום לבטלה או לסייגה. בבש"פ 1444/03 נטשה נ' מדינת ישראל (כב' השופט גרוניס) תוארו פרטי התקלה שנפלה באי גילוי מעורבות השב"כ בחקירה שנבעה מטעות בתום לב. בתחילה עלה החשד כי מדובר ברצח על בסיס לאומני ולכן השב"כ עורב בחקירה. תוך כדי החקירה התברר שלא כך הם פני הדברים ואז אנשי השב"כ יצאו מן התמונה והחקירה הוחזרה לידיה של המשטרה. בשל האיחור שחל בדיווח על מעורבות השב"כ, חל גם עיכוב במועד הוצאת תעודת החסיון. עם זאת, קבע בית המשפט כי הגם שיש פגם בהוצאת תעודת החסיון באיחור לאחר הגשת כתב האישום, אין מקום לפסול אותה. הוא פסק: "בסופו של דבר, השאלה היא האם נפגעה הגנתו של הנאשם כתוצאה מהתקלה והאיחור בהוצאתה של תעודת החסיון וכפי שנראה בהמשך אין הדבר כך". ואכן, כבר קבע בית משפט זה בעבר כי איחור בהוצאת תעודת חסיון, כשהוא לעצמו אינו גוזר על התעודה בטלות, שהרי עשוי להיות שמתוך שגגה לא הוצאה התעודה במועד, וכנגד זאת היא עשויה להידרש לצורך הגנה על אינטרס ציבורי חשוב.

"על מה ולמה יורה בית המשפט להתעלם מן החסיון גם אם נוכח לדעת שהאיחור בהוצאת התעודה לא הפר את האיזון בין הענין הציבורי שהחסיון נועד להגן עליו לבין צרכי הגנתו של הנאשם".

(דברי השופט מצא בבש"פ 687/96 גיל נ' מדינת ישראל , פד"י נג(3) 804, 814).

בית המשפט בחן בבש"פ 1444/03 את המסמכים העומדים ברקע תעודת החסיון ומצא כי הגנתו של הנאשם לא נפגעה כתוצאה מהאיחור שבהגשת תעודת החסיון וכי באיזון הכולל יש להשאירה בעינה ואין לחשוף חומר חסוי על פיה.

אינני רואה מקום לסטות מקביעות בית המשפט באותו ענין לצורך הבקשה שלפנינו הנוגעת לאותה פרשה ממש, לאותה תעודת חסיון ולאותו חומר שחסיונו התבקש.

6.גילוי חומר הנוגע לזהותם של חוקרי השב"כ וחשיפת נוהלי פעולה של השירות

בקשתו האחרת של המבקש היא לחשוף את תמונותיהם של אנשי השב"כ שהיו מעורבים בחקירתו ובמידה ואלה חסויות מכח תעודת החסיון, להסיר את החסיון עליהן. הנימוק לכך הוא כי במסגרת טענותיו במשפט הזוטא עליו לציין את שמות החוקרים האחראים לגורמי הפסול בהודיות. לצורך כך, הוא נזקק לכל הפחות לתמונות החוקרים כדי לנסות ולזהות מתוכם, עוד בטרם המשפט, את אלה שהפעילו עליו אמצעי כח כדי שיוכל לחוקרם על דוכן העדים. לטענתו, הבקשה להציג תמונות כאמור שונה מהבקשה שהוצגה בהליך המקביל בבש"פ 1444/03, שם נתבקשה הסרת חסיון משמות ופרטי זיהוי של אנשי שב"כ, אשר נדחתה. המבקש עותר עוד לחשיפת נוהלי השב"כ הנוגעים לחקירות ואופן תיעודן והפעלת אלימות בחקירות כדי להתחקות אחר אופי פעולתם של אנשי השב"כ בחקירת המבקש, וכדי להראות כי מעורבות השב"כ בחקירה הוסתרה במתכוון.

בית המשפט המחוזי נתן דעתו לבקשות אלה וראה לדחותן.

7.אף אני אינני מוצאת מקום להיענות לבקשות המבקש.

אין מקום להצגת תצלומי אנשי השב"כ שהיו מעורבים בחקירת המבקש, מהטעמים הבאים: ראשית , תצלומיהם של חוקרי שב"כ או חוקרי משטרה אינם בגדר חומר חקירה החייב בהצגה מלכתחילה. חומר חקירה מעצם הגדרתו הוא חומר שהושג אגב חקירה המתנהלת בחשד לביצוע עבירה (ראה סעיפים 59 ו-60 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982). המושג "חומר חקירה" מעצם הגדרתו אינו כולל תצלומי חוקרים משאין זה חומר שהושג אגב חקירה המתנהלת בעבירה.

שנית , אין למבקש צורך ממשי בהצגת תמונות החוקרים כדי לבסס את טיעוניו במשפט הזוטא. מכח החלטת בית משפט קמא, על התביעה להגיש לסיגוריה רשימה מלאה של שמות אנשי משטרה ואנשי שב"כ בכינויים שהשתתפו בחקירת המבקש, ועל רשימות אלה להתאשר על ידי ראשי צוותי החקירה בשני הגופים הללו. מהחלטת בית משפט זה בבש"פ 1444/03 עולה כי ניתן יהיה לזמן לעדות את כל מי ששמו פורט ברשימה, לרבות אנשי השב"כ אשר יעידו בפנים גלויות, כך שלמבקש תהיה הזדמנות לזהות בבית המשפט את האנשים על פי מראה פניהם. הצגת תצלומיהם לפני מעשה לא תעלה ולא תוריד, ולא תתרום דבר להגנתו.

שלישית , בא כוח המדינה הצביע על סיכון ממשי העלול להיגרם לצוותי החקירה - בין בשב"כ ובין במשטרה - מהעברת תצלומיהם לידי גורמים נחקרים, העלולים לעשות בהם שימוש פסול שיש בו כדי לסכן את שלום החוקרים ולשבש מערכות חקירה. טענה זו היא בודאי כבדת-משקל. אם תותר מסירת תצלומי חוקרים במקרה זה, קשה יהיה להבדילו מכל הליך חקירה ומשפט בו יתבקש חומר דומה. אינטרס הציבור בודאי מצביע על צורך להגן על שלום גורמי החקירה ולא לחושפם לסיכונים מיותרים, מה גם שבמקרה זה התמונות כלל אינן דרושות להגנת הנאשם.

ואחרון – תעודת החסיון שהוצאה אוסרת גילוי כל פרט העלול לחשוף את זהות עובדי שירות הבטחון הכללי. תצלומים בודאי חושפים זהות כזו. נכון הוא כי גם הופעה לעדות בבית המשפט בפנים גלויות חושפת במידה מסוימת זהות זו, אולם התביעה הסכימה להסדר זה כדי לא לשלול מהנאשם את יכולתו להצביע על מקורות הפסול בגביית הודאתו. די בהסכמה זו, ואין הצדקה להתיר פגיעה בתעודת החסיון מעבר לכך, שתוקפה נבדק בערכאה שיפוטית ונמצא עומד במבחן החוק.

8.אשר לחשיפת נוהלי השב"כ בדבר שיטות הפעולה של השב"כ - גם בקשה זו דינה להידחות. ראשית, נוהלים אלה אינם חלק מחומר החקירה החייב בגילוי על פי חוק סדר הדין הפלילי. שנית, הנוהלים הינם, על פניהם, חומר חיצוני לאישום ולפחות בשלב זה לא ברורה הרלבנטיות שלהם לטענות הזוטא שמטרתן להראות כי הודאת נאשם נגבתה באמצעי לחץ שפגעו ברצונו החפשי. השאלה אם קיים נוהל בענין מסוים ואם הוראותיו קויימו אינו, על פניו, חלק מהחומר הנדרש להגנת הנאשם. יתר על כן, נוהלי הפעולה של השב"כ הם סודיים על פי סעיף 19(א)(1) לחוק שירות הבטחון הכללי, התשס"ב-2003. סודיות זו היא ממאפייני דרך פעולתו של ארגון המבוסס על פעולות חשאיות. מכח סודיות זו הם חוסים במסגרת תעודת החסיון שהוצאה בעניננו, אשר נמצאה תקפה ואין מקום לסייגה. מטעמים אלה, אין מקום לחשוף את הנוהלים כמבוקש.

8.לאור כל האמור, הבקשות נדחות.