בש"פ 1444/03 פאדי (בן עזמי) נטשה נ. מדינת ישראל

1.עתירה להסרת חיסיון, לעניין תעודה שהוצאה על ידי שר הביטחון ביום 20.01.03.

2.העותר ואדם נוסף עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים. בכתב האישום נטען, כי ביום 17.9.02 רצחו שני הנאשמים אדם מסוים ולאחר מכן שרפו את גופתו בכוונה למנוע את זיהוי הגופה. כתב האישום הוגש זמן קצר לאחר המקרה. באחד הדיונים שנערכו בבית המשפט המחוזי, טרם ניתנה תשובתם של שני הנאשמים לכתב האישום, הצהיר בא כוח המשיבה כי השניים לא נחקרו בפרשה על ידי אנשי שירות הביטחון הכללי. הנאשמים התמידו בטענתם, כי אמנם נחקרו על ידי אנשי שירות הביטחון ולכן עמדו על דרישתם שיומצא להם חומר חקירה שנערך על ידי אנשי השירות. בישיבה מאוחרת יותר הודה בא כוח המשיבה בבית המשפט המחוזי, כי אכן שני הנאשמים נחקרו על ידי אנשי שירות הביטחון הכללי. בהמשך הוציא שר הביטחון תעודה בדבר ראיות חסויות. בגדר התעודה נכללו, בין השאר, שיטות ונהלי עבודה של שירות הביטחון הכללי וכן שמם ופרטים אחרים שיש בהם כדי לחשוף את זהותם של עובדי השירות.

3.בעתירה שבפניי טען פרקליטו של העותר שיש לחשוף בפניו את החומר שנכלל בתעודה של שר הביטחון. לעניין זה מצביע הפרקליט הנכבד על כך שתחילה נמסר לבית המשפט המחוזי על ידי בא כוח המשיבה כי שירות הביטחון לא היה מעורב בחקירה, והנה התברר שהמידע שנמסר לא היה נכון. המשיבה מודה כי נפלה תקלה משנמסר שהשירות לא נטל חלק בחקירתם של שני הנאשמים. המשיבה הוסיפה וטענה כי משנתגלתה התקלה נמסר לפרקליטי הנאשמים מלוא החומר שניתן לגלותו. לגבי החומר שלא נחשף נטען, כי חוסה הוא תחת כנפיה של התעודה וכי אין מדובר במקרה בו הצורך לגלות את הראיה לשם עשית צדק עדיף מן העניין שיש שלא לגלותה (כאמור בסיפא לסעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971). יש להוסיף, כי חלקו של הדיון בעתירה נערך שלא בנוכחות פרקליטו של העותר והובאו בפניי הסברים מפי בא כוח המשיבה ונציג שירות הביטחון. בחלק אחר של הדיון טען פרקליטו של העותר שלא בנוכחות הצד שכנגד.

4.כאמור, במקרה זה נפלה תקלה כאשר נמסר מידע בלתי נכון לבית המשפט הדן בהליך הפלילי ולפרקליטיהם של שני הנאשמים. נמסר לי כי התקלה נבעה מכך שבתחילה עלה החשד כי מדובר במעשה רצח על רקע לאומני, אלא שתוך זמן קצר התברר שאין הדבר כן. משכך, יצאו אנשי השירות מתמונת החקירה. התקלה הנזכרת היא אשר הביאה לכך שתעודת החיסיון הוצאה באיחור. אין צורך לומר שתקלה מעין זו שהתרחשה אסור לה שתתרחש. עם זאת, אין לומר כי אך בשל כך שאירע מה שאירע, שלא היה אמור לקרות, יש להתעלם מתעודת החיסיון. התקלה גררה איחור בהוצאת התעודה, שהרי המועד בו המשיבה אמורה להיות מצוידת בתעודת חיסיון הוא ערב הגשתו של כתב האישום. אף על פי כן נקבע, כי תעודת חיסיון שהוצאה באיחור אינה חסרת תוקף אך מן הטעם האמור (בש"פ 687/96 גיל נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(3) 804 ). בסופו של דבר השאלה היא האם נפגעה הגנתו של הנאשם כתוצאה מהתקלה והאיחור בהוצאתה של תעודת החיסיון וכפי שנראה בהמשך, אין הדבר כך.

5.מתברר, כי אנשי השירות ערכו חמישה מסמכים. שלושה מבין המסמכים נמסרו לפרקליטי הנאשמים ללא סייג. שניים מבין שלושת המסמכים נערכו ביום החקירה - 18.9.02. מסמך נוסף נערך אך ביום 31.12.02. פרקליט העותר תמה הכיצד נערך מסמך רלוונטי כשלושה וחצי חודשים לאחר החקירה. נמסר לי כי המסמך נעשה משנתבררה התקלה הנזכרת. כמובן, שאין עסקינן עתה בשאלה מה המשקל שיינתן לראיה כלשהי ולפיכך אין רלוונטיות באשר לעתירה דנא למועד עריכת המסמך. שני המסמכים הנוספים נמסרו לפרקליטי הנאשמים, לאחר שחלקים מסוימים נמחקו מהם. בעת הדיון שנערך על פי צד אחד הוצגו בפניי שני המסמכים במלואם, כך שנתאפשר לי להשוות את הגרסה המלאה מול הגרסה החלקית. עיון זה הביאני לכלל מסקנה שאין מקום לחשיפתם של החלקים המחוקים הואיל ומדובר בחומר המתייחס לשיטות עבודה ואין החומר חיוני להגנה (ראו: בש"פ 838/84 ליבני ואח' נ' מדינת ישראל , פ"ד לח(3) 729).

6.פרקליטו של העותר הוסיף ודרש לגלות את שמותיהם של אנשי השירות שהיו מעורבים בחקירתו של העותר. טענתו של העותר היא, כי אנשי השירות הפעילו אמצעים פסולים שהביאו אותו למתן הודאה וכי בכוונתו לנהל משפט זוטא. לצורך זה הוא נזקק לשמותיהם של אנשי השירות. איני רואה שום סיבה לחשוף את שמותיהם ופרטי זיהוים של אנשי השירות. יש להניח, כי המשיבה תעיד מטעמה את אנשי השירות בגדרו של משפט הזוטא. נאמר לי כי הם יעידו כשהם גלויים ולא בתחפושת (אם כי נראה, כי בית המשפט יתבקש לשמוע את עדותם בדלתיים סגורות). היה ופרקליט העותר יבקש להעיד את אנשי השירות, הוא יוכל לעשות כן על דרך זימונם על פי הכינוי שלהם. את הכינוי הוא יהיה זכאי לקבל מפרקליט המשיבה. במלים אחרות, ברור שעל המשיבה מוטלת חובה לשתף פעולה עם הסניגורים ולסייע בידם אם ההגנה תבקש לזמן לעדות את אנשי השירות. בדרך זו תבוא על פתרונה הבעיה שהעלה בא כוחו של העותר בעניין תעודת החיסיון, ככל שהיא נוגעת לזהותם של אנשי השירות.

7.משמצאנו כי אין מקום לחשיפתו של החומר החסוי, דין העתירה להידחות וכך הנני מחליט.