בש"פ 3142/09 מדינת ישראל נ. גיא שם טוב

לפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים, מיום 28.4.2009, או עד למתן פסק דין בעניינם בתיק פלילי חמור 1060/08 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בגדרו מיוחסות להם עבירה של ניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירה של ייצור נשק, לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין; עבירה של החזקת נשק, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין; ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. כמו כן למשיב 1 מיוחסים שני אישומים נוספים, האחד בגין עבירה נוספת של החזקת נשק והשני בגין עבירה של בריחה ממשמורת חוקית, לפי סעיף 257(1) לחוק העונשין; ועבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 274 לחוק העונשין.

האישום הראשון, הנוגע כאמור לשני המשיבים, מתאר אירועים בתקופת החודשים פברואר-יוני 2008, בהם קשרו המשיבים ביניהם ויחד עם אנשים נוספים, קשר לרצוח אדם. על פי התכנון היו אמורים המשיב 1 יחד עם אדם נוסף, ש.א., לקבל מהמשיב 2 מטען חבלה ולהטמינו ברכבו של אותו אדם. ביום 25.6.2008 נפגשו המשיבים וש.א. בחוות סוסים בתל-אביב ושם קיבלו לידם מאדם נוסף חומרי חבלה ובהם, 2 לבנות חבלה, אצבע חבלה, נפץ חשמלי, מקלט אלחוטי, שני שלטים, סוללות ומוליך דו גידי. המשיבים עשו שימוש בחומרים אלו, יחד עם מי שהביאם, כדי להרכיב מטען חבלה. לאחר שהכינו את המטען וניגבו אותו, הכניסוהו לתא מטען באופנוע שהיה ברשותם והמשיב 1 נתן לש.א. את הנפץ. על פי תכנון הקשר היה ש.א. אמור לנסוע להרצליה, מקום מגוריו של הקורבן המיועד ומשם להתקשר למשיב 1 לאחר שיאתר את רכבו. בהתאם החל ש.א. בנסיעה לכיוון הרצליה אך נעצר על ידי המשטרה בדרך.

האישום השני הנוגע רק למשיב 1 מתאר מקרה בו מסר משיב זה אקדח "תופי" לש.א. אשר הטמינו ושמר עליו בשבילו. האישום השלישי, אף הוא באשר למשיב 1 נוגע ליום 2.7.2008 בו עוכב המשיב על ידי שוטרים בשדה התעופה בדרכו לצאת מן הארץ ונמלט מהם, עד שנתפס רק ביום 19.7.2008.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. הדיון בבקשה זו נדחה מפעם לפעם לבקשת באי כוח המשיבים ולהשלמת טענות, כאשר ביום 27.10.2008 הודיע בא כוח המשיב 1 כי הוא מסכים להארכת מעצרו עד תום ההליכים.

ביום 11.11.2008 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי

באשר למשיב 2 (כבוד השופטת י' אמסטרדם ) בגדרה הורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ערר על החלטה זו שהוגש לבית משפט זה (בש"פ 10935/08) נדחה ביום 18.1.2009 (כבוד השופט א' רובינשטיין ).

כעת, משחלפו תשעת חודשי המעצר הסטטוטוריים, מובאת הבקשה שלפני להארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים.

עד כה התקיימו בתיק מספר ישיבות הוכחות כך שנשמעו שמונה עדי תביעה והוגשו בהסכמה ויתורים על עדים נוספים. נכון להיום קבועים בתיק עוד שישה מועדי הוכחות, האחרון שבהם ליום 18.5.2009. באת כוח המבקשת ציינה כי בישיבה הקבועה למחר מתכוונת היא לבקש מ בית המשפט המחוזי קביעה של מועדים קרובים נוספים.

לגופו של עניין, מודה באת כוח המבקשת כי בהתנהלותו של תיק זה נפלו קשיים מסוימים ובעיקר בכך שחלק מחומר החקירה, או ליתר דיוק תמלולים שונים של עדויות עד המדינה בתיק (אותו ש.א.) ושל מדובב, הועברו באיחור ניכר לסנגורים, וכך גם באשר לחוות הדעת של המומחה המשטרתי שהוגשה באיחור ובאשר לחוות דעת ממומחים של חברות המכשירים הסלולריים. עוד יש לציין כי אין מחלוקת שמ דובר

בהיקף חומר רב שיידרש לסנגורים פרק זמן ללמוד אותו. על אף זאת, טענה היא בפניי כי לאור חומרת העבירות המיוחסות למשיבים, התחכום הרב של הביצוע והעובדה שאך בדרך מזל נלכד ש.א. בדרכו להרצליה וסוכל ניסיון החיסול, מוצדקת הארכת מעצרם. זאת, גם בהתחשב בעברם הפלילי המכביד של המשיבים, כאשר למשיב 1, שמונה עשרה הרשעות קודמות בפלילים לרבות בעבירות של אלימות, סחיטה, הטרדת עד ואיומים, ולמשיב 2 שבע הרשעות קודמות לרבות באלימות, איומים, תקיפה חבלנית ועוד. כמו כן באשר למשיב 1 הצביעה היא גם על העבירות הנוספות בהן מואשם הוא בתיק זה, היינו עבירה נוספת של החזקת נשק ובמיוחד עבירה של בריחה ממשמורת חוקית.

מנגד טענו באי כוח המשיבים כי אין לתלות את מחדלי המבקשת בניהול התיק על כתפיהם של המשיבים ולהשאירם במעצר. לשיטתם, עשו הם מצידם כל הנדרש על מנת לאפשר את קידומו של התיק ואולם, בשל מחדלי המבקשת בהעברת חומרי החקירה, מתמשכים ההליכים כבר זמן ממושך ואין אף לצפות מתי יסתיימו. זאת לאור ההיקף הגדול של חומר הראיות שחלקו כאמור הועבר לידיהם רק לאחרונה ולאור העובדה שעד התביעה המרכזי, הוא עד המדינה, טרם החל בעדותו וספק האם ניתן יהיה להתחיל להעידו אף בזמן ההארכה המבוקשת.

לפיכך, ואף שאין מוכחשת חומרת העבירות המיוחסות למשיבים, נטען כי יש מקום לשחררם לחלופת מעצר וכי קביעות דומות נקבעו כבר בבית משפט זה אף בעבירות חמורות מעין אלו. כמו כן העלו באי כוח המשיבים השגות לגבי חומרת עברם הפלילי, ובא כוח המשיב 2 אף הטיל ספקות בעוצמת הראיות לכאורה הקיימות נגד מרשו.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מנוס לעת הזו אלא מלקבל את הבקשה ולהאריך את מעצרם של המשיבים כמבוקש.

אפתח ואומר כי אין הדעת נוחה מהדרך בה התנהל תיק זה. עדים אנו למספר גדל של מקרים בהם אין מועבר מלוא חומר החקירה לידי הסנגורים במועד, אלא מועבר הוא פרקים פרקים עם התקדמות ההליך. לטעמי, דרך התנהלות זו אינה ראויה ויש בה כדי להקשות ביותר על מלאכתו של הסנגור, שאף ללא כן אינה פשוטה היא. ברי, כי דרך כלל ההתנהלות זו נובעת מאילוצי הנסיבות אשר לעיתים אין דרך למונען. עדיין, רואה אני להבהיר כי יש בהתנהלות זו כדי להוות אחד מהשיקולים אשר יש לשקול כדי להצדיק את שחרורו של נאשם ממעצר.

למרות האמור לעיל, שוכנעתי כי בנסיבות העניין שבפניי, עדיין אין בשלה השעה להורות על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר. בחינה של כתב האישום מעלה כי מסכת העבירות המיוחסת למשיבים הינה מהחמורות שבנמצא ואך בדרך נס מ דובר הוא "רק" בניסיון לרצח ולא ברצח ממש. התופעה של שימוש במטעני חבלה על ידי גורמים עבריינים, כשם שמיוחס למשיבים, הינה מהחמורות שפקדו את מדינתנו ובמיוחד כאשר על פי העולה מכתב האישום, התכנון היה להניח מטען זה ברכבו של הקורבן, דבר שיש בו, כשם שלימדה אותנו למרבה הצער המציאות, גם כדי לסכן עוברי אורך תמימים.

בנוסף לאמור, אין ביכולתי להתעלם מעברם הפלילי של המשיבים, אשר אף בו יש כדי להעצים את המסוכנות לכאורה הנשקפת מהם לציבור.

עוד אוסיף, כי חרף הכשלים שנפלו בהתנהלות המשפט עד כה, קבועים נכון להיום עוד שישה מועדי דיון בפרק הזמן הקרוב, וכאמור באת כוח המבקשת ציינה כי בכוונתה לבקש קביעה של מועדים נוספים כבר בדיון שיתקיים מחר. משכך, אף אם אקבל את הטענה כי לא יהיה בהארכת המעצר המבוקשת כדי לסיים את ההליכים בעניינם של המשיבים, ולו בשל חומר החקירה הרב הקיים בתיק, יש לקוות כי יהיה במועדים אלו, ובמועדים נוספים שיוסיף בית המשפט המחוזי על פי האפשר, כדי לקדם באופן משמעותי את שמיעתו של משפטם.

טרם אסיים אוסיף, כי מצופה מן המבקשת כי ככל שקיימים עדיין ברשותה חומרי חקירה שטרם הועברו לידי הסנגורים, תעשה היא ככל יכולתה על מנת להעבירם לידיהם בהקדם האפשרי.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

מעצרם של המשיבים מוארך בזאת בתשעים ימים, החל מיום 28.4.2009, או עד למתן פסק דין בעניינם בתיק פלילי חמור 1060/08 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.