בש"פ 3175/06 בסאם מוסא נ. מדינת ישראל

1.כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אחזקת סמים מסוג הרואין במשקל של כ-91 גרם, שלא לשימוש עצמי, עבירה לפי סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, וכן אחזקת 48 כדורי אקדח, עבירה לפי סעיף 144(א)סיפא + (ג)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. יצוין כי הסמים נמצאו מוצפנים בשעון אורלוגין בביתו של העורר והתחמושת נמצאה בקופסא שהייתה מונחת במקום גלוי בבית.

2.יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) נענה לבקשה. ראשית קבע בית המשפט כי קיימת תשתית ראייתית שיש בה בסיס סביר להרשעתו של העורר. בית המשפט ציין כי עובדת הימצאות הסמים בביתו של העורר כשלעצמה מקימה חזקה עובדתית הקושרת את העורר לסמים אלו. כמו כן הימצאותם במקביל של סמים, תחמושת, וסכומי כסף גדולים בביתו של העורר מצטרפים לכדי תמונה הקושרת את העורר לעבירות המיוחסות לו. בית המשפט אף התייחס לטענת ההגנה כי קרוב משפחה של העורר, ג'מיל, הודה כי הסמים שייכים לו, ואמר כי בהודאתו התגלו פרטים שאינם נכונים וכי כל הפרטים שמסר בהודאתו נחשפו קודם לכן בדיונים להארכת מעצרו של העורר. בית המשפט ציין כי בסופו של יום יוכרע תיק זה על בסיס אמינות ומשקל שיינתנו על-ידי בית המשפט לגרסת המשיב ולהסבריו ולעדותו של עד ההגנה הצפוי, ג'מיל.

עוד קבע בית המשפט כי כנגד העורר מתקיימות שתי עילות מעצר. ראשית עילת המסוכנות מעצם טיבן וטבען של העבירות המיוחסות לו, ושנית עילה של חשש לשיבוש הליכי משפט שעולה מעדותו של ג'מיל אשר יש בה כדי להצביע על תיאום גרסאות בינו לבין העורר. בית המשפט שקל אף אפשרות לשחרור העורר לחלופת מעצר, ובמסגרת זו ציין את עברו הפלילי הנקי של העורר, אך מצא בכך דווקא נקודה לחובתו, שכן העובדה כי הוא קשור לעבירות סמים בעוד שאין הוא משתמש בהם מגבירה את מסוכנותו. כמו כן ניתן ללמוד על תחכומו של העורר מעצם יצירת המצג כי הסמים אינם קשורים בו והכספים אינם קשורים לסמים ומתיאום הגרסאות עם ג'מיל.

3.בא-כוח העורר טוען כי לא מתקיימת דרישת קיומן של ראיות לכאורה המקימות בסיס סביר להרשעתו. לטענתו הראיות היחידות כנגד העורר לעניין אחזקת הסמים הן דו"ח פעולה של המשטרה ותפיסת הסמים בביתו של העורר המקימה חזקה עובדתית כי הסמים שייכים לו. עם זאת, מציין בא-כוח העורר כי חזקה זו ניתנת לסתירה, וכי החזקה אכן נסתרת על-ידי הראיות לזכותו של העורר, ובהן הודאתו המפורשת של ג'מיל המתיישבת עם הודעתה של רעיית העורר ועם העדר טביעות אצבעות של העורר על הסמים. באשר לתחמושת שנמצאה העיד העורר במשטרה כי בנו בן ה-13 מצא אותם והוא הוציאם מידיו כדי שלא ישחק בהם. עדותו זו נתמכת, לטענת בא-כוח העורר, בעדותם של בנו ורעייתו. לעניין הכספים שנמצאו בבית העורר הביא בא-כוחו חישובים המצביעים על כך שכספים אלו הם חסכונות של העורר לאורך השנים. באשר לעילת המעצר טוען בא-כוחו של העורר כי כלל לא נטענה על-ידי המשיבה עילת שיבוש הליכי משפט. לגבי עילת המסוכנות מציין הסניגור כי העורר הינו בן 38, אב לשבעה ילדים, אשר מלבד שתי הרשעות בעניין תכנון ובניה עברו הפלילי נקי. כמו כן מדובר באחזקת סם מסוכן ולא בסחר בו, עובדה המקהה את המסוכנות. לבסוף נטען לאפלייתו של העורר אל מול ג'מיל אשר שוחרר ממעצר. העורר מציע חלופת מעצר במסגרת מעצר בית מלא בעיר עכו בפיקוח שני מפקחים או יותר בצירוף אזיק אלקטרוני, הפקדה כספית וכל ערובה נוספת אחרת.

באת כוח המשיבה טענה כי החיפוש בביתו של העורר נעשה בעקבות מידע מודיעיני באשר לעורר. באשר לתחמושת טענה כי העורר הודה וההסבר בדבר מציאת התחמושת על-ידי בנו לא מספיקה לצורך זיכויו. מעבר לכך לטענתה קיימות סתירות בגרסתו באשר למציאת התחמושת. באשר לסמים ציינה באת-כוח המשיבה כי השוטרים אשר באו לבית העורר אמרו לו שעדיף שהוא ימסור להם את הסמים לפני החיפוש והוא שאל מה יהיה איתו כאשר הוא מפנה את עיניו לאורלוגין בביתו שם נתפס בסופו של דבר הסם. תפיסת הכסף בנוסף לסמים מחזקת את התשתית הראייתית. באשר לג'מיל טענה באת-כוח המשיבה כי הוא אמר לאחד השוטרים לאחר ששוחרר ממעצרו כי הרגיש שהם ידעו שהוא משקר כאשר נטל על עצמו את האשמה. כמו כן יש פרטים בהודעתו שאינם מתיישבים עם העובדות וכן לא ניתן הסבר מדוע החביא את הסמים בביתו של העורר. לטענתה מתקיימת עילת מסוכנות הנלמדת משתי עבירות תכנון ובנייה שיש בעברו של העורר ומהכמות הגדולה של הסמים שנתפסה בביתו. כמו כן, לטענתה, מתקיימת עילת השיבוש.

4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי ובתיק המשטרה הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל.

סבורה אני אמנם כי קיימות ראיות לכאורה המקימות בסיס לסיכוי סביר להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו. עם זאת אני סבורה כי עוצמתן של ראיות אלו אינה חזקה ומתעוררות תהיות שלא נמצאה להן תשובה בחומר הראיות. אמנם כנגד העורר עומדת העובדה שנמצאו בביתו סמים בכמות גדולה, תחמושת וכספים, אך מנגד עומדת הודאתו של של ג'מיל כי הסמים שייכים לו, הודאה המתחזקת מעדותה של רעיית העורר, וכן הסבריו של העורר לגבי התחמושת והכספים. צדק בית המשפט המחוזי כשאמר כי תיק זה יוכרע על-ידי בחינת מהימנות ומשקל העדויות שיובאו בפניו. כאמור, בבחינת הראיות הגולמיות ניתן לומר כי לאחר שיעברו את כור ההיתוך של המשפט יוכלו לבסס את הרשעתו של העורר, אך אני סבורה כי הערכת הסיכוי להרשעה בתיק זה והתהיות שעלו מחייבות שקילת חלופת מעצר באופן חיובי (ראו בש"פ 5073/05 בן דוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 30.6.05). לכך מצטרפת בחינת עילת המסוכנות במקרה דנן. בחינה זו מתחלקת לשניים: בחינת המעשה ובחינת העושה (ראו בש"פ 5222/97 פטשניק נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(4) 702). במקרה זה חומרת המעשים המיוחסים לעורר אמנם רבה, אך המסוכנות מוחלשת במידה כלשהי מעצם העובדה שאין העורר מואשם בסחר בסמים אלא באחזקת סמים, וכן מהעובדה שלגבי התחמושת מואשם העורר באחזקת תחמושת בלבד ולא באחזקת נשק או בסחר בו. בחינת האישומים לבדה היתה מצדיקה את השארתו של העורר במעצר, אך השאלות המתעוררות כאמור, כמו גם בחינת נסיבותיו האישיות של העורר מצדיקות בחינת חלופת מעצר. העורר, בן 38, אב לשבעה ילדים, נעדר עבר פלילי מלבד שתי עבירות בתחום התכנון והבנייה, ואשר ככל הידוע אינו משתמש בסמים. עובדות אלו מצביעות על אדם נורמטיבי שלו זו ההסתבכות הראשונה עם החוק והמפגש הראשון עם בית המעצר.

הצטרפותם של כל הנימוקים לעיל הביאה אותי למסקנה כי יש לבחון את שחרורו של העורר לחלופת מעצר מתאימה תוך קביעת ערבויות מספיקות. לפיכך, מבלי לקבוע בשלב זה כל עמדה בדבר, אני מורה אפוא לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של העורר אשר יבחן את אפשרות חלופת המעצר. התסקיר יוגש עד ליום 15.5.06 לבית המשפט המחוזי בחיפה שיכריע האם קיימת חלופת מעצר מתאימה וכן יקבע את הערבויות הנדרשות.