בש"פ 319-24 בש"פ 319-24

לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) מיום 23.01.2023 למשך 90 ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 37966-04-23 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

הרקע לבקשה

1.ביום 23.04.2023 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירות בנשק, לפי סעיף 144(א) רישא + סיפא וסעיף 144(ב) רישא + סיפא לחוק העונשין.

2.על-פי עובדות כתב האישום, ביום 25.03.2023 פוּנה נפגע העבירה, מוחמד סרחאן (להלן: נפגע העבירה), למוקד רפואי במג'ד אל כרום, זאת לשם קבלת טיפול רפואי. בסמוך לשעה 23:00 הגיע המשיב לרחבת הכניסה למוקד הרפואי במטרה לפגוע בנפגע העבירה, כשהוא נושא עמו אקדח חצי אוטומטי, קליבר 9 מ"מ. על-פי הנטען בכתב האישום, המשיב ניגש בריצה לעבר האמבולנס ממנו הוצא נפגע העבירה באלונקה וירה לפחות שני קליעים לכיוון פלג גופו התחתון.

3.יחד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בעניינו. בדיון שהתקיים ביום 17.05.2023 הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך עתר לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. בו ביום ניתנה החלטת בית המשפט בגדרה הורה הוא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, זאת ללא קבלת תסקיר כמבוקש; שכן נקבע, כי בשים לב לשימוש שנעשה בנשק חם "גם בהינתן תסקיר חיובי, אין מקום לשקול חלופה".

4.ביום 22.11.2023 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, בגדרה עתר להעבירו לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני. לאחר שקיים דיון בבקשה, ביום 29.11.2023 הורה בית משפט קמא על קבלת תסקיר משלים מטעם שירות המבחן לשם בחינת האפשרות להעבירו לחלופת מעצר כמבוקש (להלן: התסקיר המשלים). תסקיר כאמור הוגש ביום 01.01.2024. שירות המבחן לא בא בהמלצה להעביר את המשיב לחלופת מעצר, זאת מאחר שנמצא כי המסוכנות הנשקפת ממנו היא ברמה גבוהה.

5.בהתאם לאמור, בהחלטתו המפורטת מיום 02.01.2024, דחה בית משפט קמא את בקשת המשיב לעיון חוזר. בתוך כך, עמד בית המשפט על כך שהמבקש הורשע בעבירות בנשק בתחילת שנת 2019 וריצה בגינן עונש מאסר בפועל של 18 חודשים. כן הוזכר, כי נגזר עליו עונש מאסר מותנה. בנסיבות אלה, ונוכח האמור בתסקיר המשלים, נקבע כי "הסיכון להישנות התנהלות פורצת חוק בעתיד הנו גבוה".

דיון והכרעה

6.לאחר שהפכתי בדבר, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.

7.כפי שציינתי בעבר, "ככלל, אין מורים על שחרור לחלופת מעצר של חשוד בעבירות נשק" (בש"פ 7737/23 עטיה נ' מדינת ישראל (01.11.2023)). כפי שהיטיב לבטא זאת השופט י' עמית, סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים קובע את הכלל לפיו "אם יורים – לא משתחררים" (בש"פ 1925/22 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 6 (22.03.2022)).

8.לחזקת המסוכנות הסטטוטורית, הקבועה כאמור בחוק המעצרים, יש להוסיף את עברו הפלילי המכביד של המשיב, כמו גם את העובדה שמתסקיר שירות המבחן שנערך אך לאחרונה, ומהחלטת בית המשפט שניתנה אף היא לאחרונה, עולה כי הסיכון הנשקף להישנות העבירות – הוא גבוה. בנסיבות האמורות, מובן כי אין מנוס מהמשך מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח.

9.יחד עם זאת, מצאתי להעיר כי דומה, על פני הדברים, שקצב התקדמות ההליך העיקרי בעניינו של המשיב אינו משביע רצון. עד כה נשמעו רק שלושה מתוך שישים ואחד עדי התביעה. שני דיוני הוכחות בוטלו, שלא ברצונו של המשיב. לעת הזו, קבועים רק שני מועדי הוכחות נוספים, לחודש מרץ. בהערכה זהירה, יש להניח כי גם במסגרת התקופה המבוקשת בבקשה שלפניי – לא יסתיים ההליך המתנהל נגד המשיב. לעניין זה מצופה מבית משפט קמא, ככל שהדבר בידו, להחיש את קצב ניהול ההליך, וזאת לטובת כלל הצדדים הנוגעים בדבר.

10.בכפוף לאמור לעיל, מעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 23.01.2024 או עד למתן פסק דין בת"פ 37966-04-23 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.