החלטה5 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3200/13 מדינת ישראל נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר של קטין לשעבר שחצה סף הבגירותבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) בשילוב סעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט הורה על הארכת מעצרו של משיב שביצע עבירות רכוש בהיותו קטין וחצה לאחרונה את סף הבגירות. נקבע כי גיל הקטינות אינו מקנה חסינות מפני מעצר כאשר לא ניתן לאיין את המסוכנות בחלופה הולמת. ההארכה נותרה בתוקף עד מתן פסק דין או עד מועד מוקדם יותר, והמשיב רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר על בסיס תסקיר משלים.

העובדות

נגד המשיב הוגש כתב אישום ובו 23 אישומים בעבירות קשירת קשר, גניבה וגניבת רכב, שבוצעו בהיותו קטין במסגרת חבורה מאורגנת. המשיב נעצר והמעצר הוארך; הוא הופנה לאבחון ונמצא כשיר לעמוד לדין. שירות המבחן לא מצא חלופה הולמת, ובא-כוח המשיב הציע חלופת מעצר בבית קרוב רק בשלב הדיון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של משיב שביצע את העבירות בהיותו קטין וחצה את סף הבגירות, כאשר לא נמצאה חלופת מעצר הולמת?
  2. 2.האם העובדה שהמשיב היה קטין בעת ביצוע העבירות מקנה לו חסינות מפני מעצר או הארכת מעצר?
  3. 3.האם עיכוב בקצב ההליך העיקרי שנבע בחלקו מבקשות ההגנה מצדיק שחרור לחלופת מעצר?

הלכות

  1. 1

    עובדת היותו של הנאשם קטין בעת ביצוע העבירות אינה מקנה לו חסינות מפני מעצר או הארכת מעצר, בוודאי אם חצה את סף הבגירות, מקום שלא ניתן לאיין את המסוכנות באמצעות חלופה.

    ״עובדת היותו של הנאשם קטין, בוודאי אם בינתיים חצה את סף הבגירות, אין בה כדי להקנות לו חסינות מפני מעצר או מפני הארכת מעצר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בעניינו של קטין יש לבחון בקפדנות האם ניתן להשיג את מטרות המעצר בחלופה, ולהעניק דגש מוגבר לשיקול השיקומי.

    ״שכן בעניינו של קטין יש להעניק דגש מוגבר לשיקול השיקומי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • קטין
  • חלופת מעצר
  • מסוכנות
  • שירות המבחן
  • עיון חוזר
  • גניבת רכב
  • חבורה עבריינית מאורגנת
  • סף הבגירות
  • הסדר טיעון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3200/13

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשה

להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),

התשנ"ו-1996, בצירוף סעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול),

התשל"א-1971

תאריך הישיבה:

כ"ו באייר התשע"ג

(6.5.2013)

בשם המבקשת:

עו"ד אופיר טישלר

בשם המשיב:

עו"ד פאדי חמדאן

החלטה

בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), בשילוב עם סעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער ) , בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 7.5.2013 או עד למתן פסק הדין בת"פ 44920-10-12 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

1.

ביום 7.11.2012 הוגש נגד המשיב כתב אישום, שבו מיוחסים לו 23 אישומים בגין עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה, גניבת רכב ומסחר ברכב גנוב. לפי הנטען, המשיב – קטין בעת ביצוע העבירות – השתייך לחבורה עבריינית מאורגנת שנהגה לגנוב כלי רכב בתחומי מדינת ישראל, להעבירם לשטחי הרשות הפלסטינית (להלן: הרשות ) ולמוכרם שם. מכתב האישום עולה כי בחודשים יולי ואוגוסט 2012 השתתף המשיב בגניבת כלי רכב יחד עם שאר הנאשמים כמעט בכל יום, על-פי שיטה קבועה. המשיב ושותפיו נהגו להסתובב במרכזי ערים כשהם מצוידים במפתח "מאסטר" לכלי רכב מסוג סובארו משנות ה-90 ולארוב בחניונים ובאזורי תעשייה ובילוי לכלי רכב אלה. בהמשך היו מוודאים כי הנהג אינו מצוי בקרבת מקום, פורצים לרכב ומעבירים אותו לשטחי הרשות במטרה למוכרו שם.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיב ושני נאשמים נוספים, הגישה המדינה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בדיון שהתקיים ביום 11.12.2012 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' אהד ), הסכים בא-כוח המשיב כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, אולם ביקש לדחות את הדיון בחלופות המעצר עד לאחר שיתקבל תסקיר מעצר בעניינו.

3.

ביום 28.1.2013, לאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב, התקיים דיון מעצר נוסף שבמסגרתו הופנה המשיב לאבחון בפני ועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 (להלן: ועדת האבחון ), וזאת לנוכח התרשמות בא-כוחו של המשיב מיכולותיו השכליות הנמוכות. דו"ח ועדת האבחון קבע כי המשיב כשיר לעמוד לדין. בדיון שהתקיים ביום 2.5.2013 הסכים בא-כוח המשיב למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, נוכח קיומן של ראיות לכאורה נגדו. על כן הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו כאמור. עוד ציין בית המשפט כי המשיב יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר אם תגובש חלופת מעצר, ובית המשפט ישוב וישקול את הדבר.

4.

באשר להתקדמות ההליך העיקרי עד כה, ביום 26.11.2012 התקיים דיון שבו הוקרא כתב האישום למשיב. לנוכח בקשות שונות מצד בא-כוח המשיב, נדחה הדיון בתגובת הנאשמים לכתב האישום מספר פעמים. בשלב זה טרם ניתנה תשובת המשיב לכתב האישום, וכפי שעדכן בא-כוח המבקשת בעקבות הדיון שהתקיים לפניי, נמצאים הצדדים בשלבים מתקדמים לסיום ההליך בדרך של הסדר טיעון, כאשר כעת קבוע דיון ליום ה-12.5.2013. יצוין כי מעצרו של הנאשם השני בכתב האישום הוארך עד לתום ההליכים בהסכמתו, ואילו הנאשם השלישי שוחרר ביום 26.11.2012 למעצר בית מלא בבית הוריו. נגד אחד השותפים הוגש כתב אישום נפרד, והוא הורשע ונגזר דינו במסגרת הסדר טיעון.

5.

משחלפו שישה חודשים וטרם נסתיים משפטו של המשיב, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו בארבעים וחמישה ימים. המבקשת טוענת כי אין מנוס מפני הארכת מעצרו של המשיב נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, אשר לשיטתה נלמדת מכמות האישומים המיוחסים לו, מחומרתם ומהשתייכותו של המשיב לחבורה עבריינית מאורגנת. בנוסף מציינת המבקשת כי המשיב שוחרר למעצר בית מלא בעבר אולם הפר את תנאי מעצרו, וכי בא-כוח המשיב לא הציע חלופה מעבר לחלופות שנבחנו ונדחו על ידי שירות המבחן. עוד מתייחסת המבקשת לעברו הפלילי של המשיב, ובכלל זה להרשעתו בעבירה של סיוע לגניבת רכב בחודש מרץ 2012. אשר לקצב ההליך העיקרי – המבקשת מציינת כי עד כה נדחו הדיונים בתיק העיקרי נוכח בקשות שונות מצד בא-כוחו של המשיב, וכי טרם נקבעו מועדים לדיוני הוכחות לנוכח הודעת בא-כוח המשיב בדיון מיום 7.5.2013 בדבר התקדמות הצדדים לקראת הסדר טיעון.

6.

בא-כוחו של המשיב מתנגד לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים. לגישתו, העיכוב בהליכים בתיק העיקרי נגרם הן עקב החלטת המדינה לכרוך את עניינו של המשיב עם עניינם של שאר הנאשמים בכתב האישום, הן עקב העיכוב במתן חוות הדעת של ועדת האבחון. נוכח העיכוב בהליכים, מבקש בא-כוח המשיב כי בית המשפט יורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר. בעניין זה הוא מציין כי אמנם במועד הדיון הקודם בבית המשפט המחוזי לא הייתה בידיו הצעה לחלופת מעצר מעבר לחלופות שנשללו על ידי שירות המבחן, אולם עתה באפשרותו להציג שתי הצעות לחלופת מעצר הולמת – מעצר בית מלא בבית דודו או בבית דודתו של המשיב.

7.

דין הבקשה להתקבל. כידוע, בשיטתנו המשפטית אין דינו של נאשם שביצע את העבירה בהיותו בגיר כדין נאשם שהיה קטין בעת ביצוע העבירה (ראו והשוו: בש"פ 6502/10

מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 5 (13.9.2010); בש"פ 5943/12 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 12 ( 11.9.2012 ) (להלן: עניין פלוני )). לגבי האחרון, יש לבחון ביסודיות ובקפדנות האם ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופה, שכן בעניינו של קטין יש להעניק דגש מוגבר לשיקול השיקומי (בש"פ 6502/10 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 5 (13.9.2010)). כך, סעיף 10א לחוק הנוער קובע במפורש כי לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה, והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור.

יחד עם זאת, עובדת היותו של הנאשם קטין, בוודאי אם בינתיים חצה את סף הבגירות, אין בה כדי להקנות לו חסינות מפני מעצר או מפני הארכת מעצר מקום שלא ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו באמצעות חלופת מעצר, או מקום שהקטין הוכיח בהתנהגותו כי אין ליתן בו אמון (עניין פלוני , פסקה 14). תפקידו של בית המשפט הוא לוודא שבטחון הציבור והסדר הציבורי נשמרים, ועל בית המשפט להשתכנע כי ניתן להשיג את תכלית מעצרו של הנאשם בחלופה הולמת.

בענייננו, מדובר במשיב אשר חצה אך לאחרונה את סף הבגירות, כאשר העבירות המיוחסות לו בוצעו בהיותו קטין. המסוכנות הגלומה בו באה לידי ביטוי הן בכמות ובחומרת עבירות הרכוש המיוחסות לו, הן בהשתייכותו לחבורה עבריינית מאורגנת שביצעה עשרות עבירות נגד רכוש באופן שיטתי במשך תקופה לא מבוטלת. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב, ובכלל זה את הרשעתו בעבירת רכוש לפני כשנה, עת נגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי. אף עמדתו השלילית של שירות המבחן לנוער בעניין חלופות המעצר עומדת למשיב לרועץ. שירות המבחן לא מצא חלופת מעצר הולמת עבור המשיב, בציינו כי האפשרות היחידה שבאה בחשבון היא חלופה בקהילה, אך גם היא אינה הולמת בשל מאפייני העבירות שביצע המשיב והעובדה שלא ניתן להתקין לו איזוק אלקטרוני – תנאי אשר הוגדר כהכרחי לצורך שחרורו לחלופת מעצר. בתסקיר המעצר אף הביע שירות המבחן ספק ביחס לסיכויי שיקומו של המשיב, ועולה ממנו חשש ממשי שהמשיב ישוב לעסוק בפעילות עבריינית אם ישוחרר. כל עוד לא

הוצעה לבית המשפט המחוזי חלופת מעצר שנבחנה על ידי שירות המבחן, לא ניתן לשחרר את המשיב ממעצר.

8.

אכן, קצב התנהלות ההליך העיקרי בעניינו של המשיב אינו מניח את הדעת, שכן בחלוף שישה חודשים מיום מעצרו טרם נוהל ולו דיון הוכחות אחד. עם זאת, יש ליתן את הדעת לכך שהתמשכות ההליך נובעת, בין היתר, מבקשותיו השונות של בא-כוחו של המשיב לדחיית מועדי הדיון בעניינו. בעקבות החלטתי מיום 6.5.2013, עדכנה המבקשת כי בדיון שהתקיים ביום 7.5.2013 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה א' טל ) , הודיע בא-כוח המשיב כי הצדדים נמצאים במשא ומתן מתקדם לקראת הסדר טיעון, וכי ככל שיושג הסדר כזה, הוא יוצג לבית המשפט עוד ביום 12.5.2013. המבקשת מציינת כי לנוכח האמור, לא נקבעו מועדים נוספים לשמיעת הראיות בתיק. הנחתי היא כי ככל שלא יסתיים ההליך בהקדם במסגרת הסדר טיעון, יפעלו הצדדים למען קידומו המהיר, ובכלל זה יפנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לקביעת מועדי דיוני הוכחות בהקדם. כל זאת, בשים לב לכך שהמשיב, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו, נתון במעצר כבר למעלה מחצי שנה. בצד האמור, וככל שלא יושג הסדר טיעון, יוכל בא-כוח המשיב להציע חלופות מעצר במסגרת בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי, על יסוד תסקיר משלים של שירות המבחן.

נוכח המקובץ, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים

או עד למתן פסק דין בת"פ 44920-10-12 בבית משפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם מביניהם.

ניתנה היום, כ"ט באייר התשע"ג (9.5.2013).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1עובדת היותו של הנאשם קטין בעת ביצוע העבירות אינה מקנה לו חסינות מפני מעצר או הארכת מעצר, בוודאי אם חצה את סף הבגירות, מקום שלא ניתן לאיין את המסוכנות באמצעות חלופה.
  2. 2בעניינו של קטין יש לבחון בקפדנות האם ניתן להשיג את מטרות המעצר בחלופה, ולהעניק דגש מוגבר לשיקול השיקומי.