בש"פ 3248/97 לוי שאול נ. אקוסר שירותים כלכלים בע"מ

הנשיא א' ברק:

1.המשיבה אוחזת בששה שטרות. שלושה מהשטרות הם שטרי חוב בהם המשיבה היא הנפרעת, והם נעשו לפקודתה בלבד. עושה השטרות הוא המערער. שני שטרות נוספים, אף הם שטרי חוב, נעשו על ידי המערער. הנפרע בהם הוא מר אביבי. הם הוסבו על ידו למשיבה. השטר הששי הוא שיק. הוא נמשך על ידי המערער לפקודת מר מאיר יחזקאל. שיק זה הוסב על ידו למשיבה. המערער נתבע על ידי המשיבה לפרעון השטרות. להגנתו טען כי בעבר קיבל הלוואה ממאיר יחזקאל, תוך שנתן השטרות לבטחון ההלוואה. בהגיע מועד הפרעון, בוטלו השטרות הישנים וניתנו שטרות חדשים, תוך הגדלת סכום השטרות בריבית שהוסכם עליה. כך "גולגלו" השטרות מדי פעם. לימים - כך טוען המערער - הגיע לידי הסדר כספי עם מאיר יחזקאל, באופן שהחוב הוחזר. מכיוון שכך, אין הוא חב על פי השטרות. לטענתו, עם פרעון ההלוואה זכות הקניין בשטרות היא של מאיר יחזקאל. מכיוון שכך עומדת למערער ההגנה של "זכות צד שלישי" ( ius tertii ) כלפי תביעת המשיבה.

2.בית המשפט המחוזי דחה את הגנת המערער וחייב את המערער בתשלום דמי השטרות. נקבע, כי גם אם גירסת המערער נכונה היא - ובעניין זה לא נקבע כל ממצא - אין בה כדי לבסס הגנה בפני חבות שטרית. יחסיו של המערער עם מאיר יחזקאל - לחוד, וחבותו על פי השטר למשיבה - לחוד. הטענה כי לצד שלישי (מאיר יחזקאל) זכות בשטר, אינה משמשת הגנה טובה לחבות העושה (בשטרי החוב) והמושך (בשיק) כלפי האוחז. כנגד פסק דין זה מכוון הערעור שלפנינו.

3.ערעור זה בדין יסודו. גישתו של בית המשפט המחוזי היתה נכונה אילו נהנתה המשיבה ממעמד של אוחז כשורה. בעניין זה, אין כל קביעה של בית המשפט המחוזי, ופסק דינו מבוסס על ההנחה כי המשיבה היא אוחזת "סתם". אמת, חזקה היא כי אוחז הוא אוחז כשורה (סעיף 29(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש]). עם זאת, התשתית העובדתית שהניח המערער בפני בית המשפט כללה נתונים, שאם ימצאו אמינים, עשויים לשלול מהמשיבה מעמד של אוחז כשורה. בנסיבות אלה, היה על בית המשפט לקבוע ממצא בעניין זה. בהיעדר ממצא, לא אוכל להניח כי זכותה של המשיבה היא כזכות אוחזת כשורה.

4.אם אמנם המשיבה היא אוחזת "סתם", כי אז עומדת כלפיה למערער כל הגנה העומדת לו בפני נושה חוזי רגיל. טענת פרעתי היא מסוג הטענות הללו. אכן, אם אמנם החוב של המערער כלפי מאיר יחזקאל נפרע, כי אז יש בכך כדי להוות הגנה טובה למערער כלפי תביעתה השטרית של המשיבה. בוודאי כך לעניין השיק שנמשך על ידי המערער לפקודת מאיר יחזקאל עצמו. בשיק זה אין למשיבה - אליה הוסב השיק - יותר זכויות משיש למאיר יחזקאל. אם מאיר יחזקאל קיבל פרעון השטר, יש בכך הגנה טובה כלפי תביעתה של המשיבה. הוא הדין גם בשטרות האחרים. הדין הוא פשוט: ראובן עושה שטר חוב לפקודת שמעון להבטחת הלוואה שראובן קיבל מלוי. בהגיע מועד פרעונה נפרעת ההלוואה ללוי. פרעון ההלוואה ללוי מהווה הגנה טובה כלפי תביעתו השטרית של שמעון - או של כל אוחז אחר אליו הוסב השטר, ובלבד שאינם אוחזים בשטר כשורה.

5.לאור מסקנתי, איני חייב לנקוט עמדה באשר להגנה של ius tertii . אציין רק זאת, כי פרט לשם אין קשר של ממש בין הגנה זו בדיני השטרות להגנה זו בדיני הנזיקין. יהא מעמדה של זו בדיני הנזיקין אשר יהא, הגנה זו מוכרת בדיני השטרות. ראובן עשה שטר לפקודת שמעון. שמעון הסב השטר ללוי תוך מעשה תרמית של לוי כלפי שמעון. לוי תובע את ראובן. עומדת לראובן הגנה כלפי לוי (שאינו אוחז כשורה). הגנתו של ראובן אינה שחיובו שלו פגום הוא, שהרי בחיובו לא נפל כל פגם. הגנתו של ראובן הינה כי קניינו של לוי פגום הוא. אכן, אין זה מתקבל על הדעת כי ראובן יחוייב בתשלום השטר לשמעון (שהרי הפרעון ללוי אינו כשורה) וללוי (שכן לא עומדת לו כל הגנה). כל עוד הדין מכיר בזכותו של שמעון כלפי ראובן - וזהו הדין בישראל - אין להכיר גם בזכותו של לוי כלפי ראובן. כדי לממש דין זה יש להעניק לראובן הגנה - היא ההגנה של ius tertii

(זכותו של צד שלישי, הוא שמעון) - כלפי לוי.

התוצאה היא כי אנו מקבלים הערעור. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת הממצאים העובדתיים ולהסקת המסקנות המתבקשות מהן. המשיבה תישא בהוצאות המערער בסכום כולל של 15,000 ש"ח.

ה נ ש י א

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט י' אנגלרד:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא.